התפתחות משק האנרגיה בישראל – ניתוח סיורי

מכון ראנד האמריקאי (RAND – מכון מחקר אמריקאי נודע, הפעיל זה 60 שנה ויותר. בתחילה עסק בנושאי ביטחון לאומי, אך עם השנים הרחיב את תחומי המחקר) פרסם דו"ח על התפתחות משק ייצור האנרגיה בישראל, מתוך כוונה לעזור למקבלי ההחלטות בישראל לגבש מדיניות מתאימה ולמצוא את תמהיל המקורות המיטבי. למרות שהמחקר לא הוזמן על ידי המדינה, נראה כי הרשויות שיתפו עימו פעולה.

בהיבט המתודולגיה, החוקרים ביצעו ניתוח סיורי (exploratory analysis), מתודה שפותחה ב- RAND לתכנון ארוך טווח בתנאי אי וודאות וריבוי פונקציות מטרה. הרעיון הבסיסי הוא לבחון מרחב גדול של עתידיים אפשריים, וחיפוש "אסטרטגיות עמידות", הנותנות תוצאות מספיק קרובות (עד כדי פערים מוגדרים) לאופטימום האפשרי. זאת בהשוואה למרבית שיטות האופטימיזציה שמתעלמות מאי הוודאות, מוצאות "נקודה אופטימלית" בתנאים המקלים, ובוחנים רגישות what if בסביבת הנקודה הנ"ל בלבד. כיוון שהניתוח הוא רב-פרמטרי, במתודולוגיה ניתן גם דגש רב ויצירתי לאופן הצגת התוצאות. בעיני ניתוח סיורי זו שיטת מחקר שמתאימה לבעיה, ולבעיות רבות נוספות, ולמעשה אין לי הסבר טוב מדוע השימוש במתודולוגיה נותר כה מצומצם (מעבר לחוסר העניין האקדמי, כיוון שהניתוח הוא רך בעיקרו). 

בהיבט המסקנות, המסקנה הראשונה שהם מציגים קובעת כי "ריסון העלייה בביקוש לחשמל בישראל הוא קו ההגנה הראשון לביטחון באנרגיה". או במילים אחרות: "מצאנו, שלמעשה בכל תהרחישים בהם קיימת עלייה מהירה בביקושים לחשמל, כמעט ולא ניתן למצוא, אם בכלל, אסטרטגיות ניצול ואספקה המוכחות כעמידות". מכאן תמיכתם הנחרצת בצורך בהתייעלות אנרגטית, כאשר לטענתם הצעד הראשון והמוכח ביותר לריסון הביקושים בצריכת החשמל הוא העלאת המחיר לצרכן".  

לגבי הרחבת כושר הייצור (נדרש גם בהינתן התייעלות), הם ממליצים להפריד בין תכנון קצר טווח עד 2015, ותכנון ארוך טווח שיתבצע מאוחר יותר ויוכל להסתגל לשינויים שיתבררו (תכנון אדפטיבי). על כל פנים, המסקנה שלהם היא ש"ישראל צריכה להשקיע בעיקר בתחנות כוח המונעות בגז טבעי במחזור משולב" (ובתשתית נלווית רבה), ובמשתמע (למרות שלא מצאתי לכך התייחסות מפורשת) אין צורך בתחנה D. ברם, הם מוסיפים הסתייגות להמלצה: ההשקעה בתחנות גז טבעי נכונה "בתנאי שניתן להבטיח הספקה הולמת לתחנות אלה".  

כחוקרים מיומנים הם לא מסתפקים בהסתייגות, אלא מנתחים את הסיכונים להספקה הולמת, ומצביעים על כיווני מענה. כאן יש לי חשש שהם לא הפנימו את כלל האיומים על ישראל בדגש למצבי חרום, ועל כן אני לא בטוח שהמלצתם בנושא הרחבת ההסתמכות על הגז הטבעי איננה חזקה מדי. ברגרסיה, יכול להיות שזה גם אומר משהו על הצורך בתחנה D. במילים אחרות, הייתי בודק את המחקר שלהם הרבה יותר לעומק לפני שהייתי מסתמך עליו בביטול תחנה D

אז מה אני הייתי עושה היום? ראשית פועל מיידית לצמצום הביקוש. על זה אין וויכוח. את כל שאר ההחלטות הייתי שואף לדחות, עד ללימוד מעמיק ביותר של עבודתם (המחקר המלא טרם פורסם).   

תגובה אחת »

  1. ברמן said

    אם איני טועה, ההמלצה על קודם כל התייעלות וחיסכון עלתה גם בעבודה של אריק וארז סברדלוב עבור משרד התשתיות. התרשמתי שהמשרד לא אהב את ההמלצות.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: