עליית מי הים – השפעה אפשרית על מצרים

כתוצאה מהתחממות כדור הארץ (התחממות האוקינוסים והתפשטותם, הפשרת הקרחונים) מי הים עולים, ובשנים האחרונות התחזיות טיפסו מעלה מעלה. הערכות מוקדמות לעלייה עד מטר עד 2010, עודכנו להערכות בתחום 1-3 מ' עם אפשרות קיצונית יותר של 5 מ' עלייה במי הים במאה ה- 21. נתונים אלו הביאו את הבנק העולמי לפרסם ב- 2007 מחקר מקיף על ההשלכות הצפויות ב- 84 מדיניות מתפתחות ב- 6 מדדים הנוגעים לאחוז ההשפעה על אוכלוסיה שתאלץ להעתיק את מגוריה, לפגיעה בתל"ג בכלל ובחקלאות בפרט ועוד.

עניין מיוחד ראוי שנמצא בשכנתנו מצרים, שהולכת להיות אחת הסובלות העיקריות. כבר בעלייה של 1 מ' כ- 6 מיליונים יצטרכו להעתיק את מגוריהם, ותהיה פגיעה ישירה בחקלאות ובתל"ג בהיקף של 13% ו- 6% בהתאמה. בנוסף, חשש כבד לפגיעה במי תהום ובתוצרת החקלאית באזורים נוספים, וצפי לפגיעה בשליש מהדגה עקב שחיקת רצועת החול המגינה על לגונות המים המתוקים (תהליך שהואץ גם עקב הקמת סכר אסואן).

אז מה עושה מצרים בעניין? פרוייקט של 300 מיליון $ להקמת חומת בטון להגנה על עיר הנמל אלכסנדריה (עליית מפלס מי הים ב- 1 מ' ואף פחות מכך תאיים על שטחים רבים בעיר עד כדי הפיכתה לאי), ומחקרים שונים שיש לקוות שיובילו לתקציבים ומעשים. 

בפועל לצד יותר ויותר מחקרים בינלאומיים המתריעים על האיום, נראה כי הויכוח הפנימי במצרים על עוצמת הבעיה טרם הוכרע, ולפי הדו"ח השנתי של המשרד להגנת הסביבה במצרים לשנת 2008 ניכר שהם מכירים בבעיית ההתחממות והסכנות השונות (מעבר לעלייה במי הים יש לצפות לירידה ניכרת בזרימת הנילוס, פגיעה ביבולים וצרות נוספות), אך לא ראיתי שניתן הדגש הראוי לעצמת המענה הנדרשת. ולראיה, הפרק על שינויי אקלים יושב במקום טוב ברצף, בין הפרק על מטרד הרעש לבין הפרק על החור באוזון. מצרים גם עושה להקטנת פליטות הפחמן, עם יעד של 20% אנרגיות מתחדשות (בעיקר מבוססות רוח) ב- 2020, אבל בעיני זה עיסוק בתפל מבחינתם, ועליהם להתמקד בהסתגלות.

האם יש בכלל פיתרון? מהנדס מצרי מציע סכמה בת שלושה מרכיבים – הגבהת חופים, חומה תת-קרקעית למניעת המלחת מי תהום וסכרים להגנה על ערים מפי הצפות. להערכתו מדובר בסכום צנוע של 7.5 מיליארד דולר לפרוייקט של עד 10 שנים שיגן על המרחבים המרכזיים. כמובן שנותרת השאלה מי יממן – זה שסובל או זה שגרם לבעיה…

ההשלכות האפשריות רבות. מעבר למשמעויות הפנימיות, יש החוששים ממאבק צבאי על מי הנילוס. נכון להיום, על פי הסכם בין מצרים לבריטניה מ- 1929, מצרים זכרית ל- 55 מיליארד קוב לשנה, אבל ההסכם אינו מקובל על מדינות רבות באגן הנילוס. כבר היום מצרים סובלת ממצוקת מים, והגידול באוכלוסיה, יחד עם צמצום המקורות יחמיר מאוד את המצב.

קריאה נוספת מומלצת: מאמר ב- The Guardian, העיתון הבריטי הכותב רבות בנושאי סביבה (enviromentguardian.co.uk).

בונוס הפוסט: האתר של EarthTrends מכיל שפע מידע על מגמות סביבתיות, חברתיות וכלכליות שמעצבות את העולם

5 תגובות »

  1. פוסט מצויין. מעלה לו לינק קבוע ב

    http://homocombustans.wordpress.com

  2. […] די הפרדה בין הרבה מאוד בעיות ואתגרים "קטנים", לבין האסון שצפוי במצרים. זה גורם לי לחשוב מה הייתי עושה אם יכולתי להמליץ למנהיג […]

  3. ainat shwartz said

    האם הינך יודע מה יהיו תוצאות עליית פני הים בישראל? אלו שטחים יוצפו? אלו ערים יסבלו? האם ממשלת ישראל מטפלת בנושא או מעדיפה להתעלם ממנו?

  4. eitan99 said

    לגבי השפעת עליית מי הים על ישראל – בניגוד למצרים שם עלייה של 50-100 ס"מ הצפויה במאה הנוכחית היא כבר טרגדיה גדולה, אני חושב שמצבנו בארץ יותר טוב.

    יחד עם זאת יש לצפות להמלחת מי תהום, לאיבוד רצועת חוף של 50-100 מ', ויש פוסט שכתבתי על קו החוף בנסיגה בהקשר של קריסת מצוקים.

    בנוסף, אני מכיר חשש לסכנה למבנים לאורך החוף ורצון לעדכן את חוקי התכנון, אבל בעיקר איני יודע האם נבחנו משמעויות לתשתיות (נמלים, תחנות כוח) לאורך החוף.

  5. […] מאחל להולנד בהצלחה מכל הלב, וליבי שב ויוצא אל החלשים, מצרים ויטנאם וכו', שחסרים את הכלים, התקציבים והמודעות שיש […]

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: