האיטי כמשל (2)

בפוסט מצוין (האיטי כמשל), כהרגלו, פרופ' דני רבינוביץ קושר בין חולשתה החברתית, כלכלית ופוליטית, של האיטי, לחוסר יכולתה להתמודד עם אסון הטבע שהרעיד אותה, ומציג זאת כמשל לחוסר היכולת של המדינות הנחשלות בעולם להתמודד עם הרעות השונות שמשבר האקלים יעמיד בפתחן. בהזדמנות זאת כדאי אולי להיזכר מדוע האיטי היא מדינה כל כך נחשלת, אבסולוטית וגם ביחס לשכנתה לאי, הרפובליקה הדומיניקנית. בספרו המעולה, התמוטטות – מדוע נפלו הציביליזציות הגדולות של העבר? האם זה יכול לקרות גם לנו?, ג'ראד דיימונד מציע הסבר מנומק. להלן תמצית הדברים.

בראשית הדרך האיטי הייתה מושבה צרפתית, שהתאפיינה בכלכלת מטעים אנטנסיבית מבוססת עבדים מאפריקה ומיועדת לייצוא – פיתוחה הכלכלי המואץ של האיטי התנהל על חשבון הונה הסביבתי. לעומת זאת, הרפובליקה הדומיניקנית הייתה מושבה ספרדית עצמאית, שלא זכתה להתעניינות והתערבות רבה מבחוץ. כתוצאה מכך, במאה ה- 18 האוכלוסיה בהאיטי גדלה עד פי שבעה משכנתה, למרות ששטחה קטן יותר, והדבר הוביל להשמדת יערות (כולל לייצוא) ואובדן פוריות האדמה. בעת הזאת הרפובליקה הדומיניקנית הייתה חלשה וענייה יותר.

במאה ה- 19 התמונה החלה להתהפך. הרפובליקה הדומיניקנית נתפסה על ידי הארופאים כחברה ארופאית למחצה, דוברת ספרדית, אטרקטיבית למהגרים ולמסחר. לעומת זאת, האיטי נתפסה כחברה אפריקאית של יוצאי עבדים שונאי זרים, ולא הייתה אטרקטיבית למגע. המהפך הושלם במאה ה- 20. שתי המדינות נשלטו על ידי רודנים אכזריים, אלא שאלו של הרפובליקה הדומיניקנית הבינו את החשיבות בתיעוש ומודרניזציה של המדינה תוך ניהול מבוקר של צריכת המשאבים (יערות) והגנה על הסביבה, בעוד שאלו של האיטי בעיקר רבו כל אחד עם קודמו ומחליפו, ולא עשו להתפתחות המדינה.

היום בשתי המדינות מספר תושבים כמעט זהה (כ- 9 מיליון כל אחת), והתוצר לנפש ברפובליקה הדומיניקנית גדול פי 5. 28% משטח הרפובליקה עדיין מיוער לעומת 1% בהאיטי, ותושבי האיטי מתגנבים לרפובליקה כדי לגנוב עצים לטובת פחם-עץ (דלק הבישול העיקרי בהאיטי). ורק כדי לקבל פרופורציה, הרפובליקה הדומיניקנית היא עדיין מדינה ענייה, שהשפעתה על הסביבה מותחת עד לקצה את משאבי האי.

קשה לדעת מה צופן העתיד לשתי המדינות האלו, אבל דבר אחד ברור, בעולם הגלובלי של היום התשובה נוגעת למדיניות רבות נוספות. אם בסיוע בעת אסון טבע או בעתיד עקב משבר האקלים. בפרט, בולטת תופעת המהגרים הסביבתיים – הרפובליקה הדומיניקנית מתמודדת כבר היום, עוד לפני רעש האדמה הנורא, עם גלי מהגרים מהאיטי הזולגים לרפובליקה בדיפוזיה פנימית באי, ובמקביל בארה"ב כבר נמצאים כמיליון מהגרים מהרפובליקה הדומיניקנית (וגם כמה וכמה מהגרים מהאיטי).

אז מה ניתן ללמוד מהמשל:

  • שמיצוי יתר של הון סביבתי יכול להביא לרווחה קצרת מועד אך הוא מקור לחולשה בטווח הארוך.
  • שבעולם הגלובלי של היום, הצרה של האחד היא במידה הולכת וגדלה גם הצרה של האחר. 

   

תגובה אחת »

  1. dror said

    מעניין , תודה.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: