קורוטיבה – אגדה אורבאנית?

מאז סרטו של ניצן הורביץ, אגדה אורבאנית, העיר הברזילאית קורוטיבה וראש העיר שלה בעבר האדריכל היהודי חיימי לרנר, הפכו בישראל לאגדה עוד בחייהם, לפחות בקרב הארגונים העוסקים בעיר מקיימת, תחבורה ציבורית וכו' (דוגמאות ופרוט למי שלא מכיר – אחד, שתיים, שלוש). גם לי יצא לשמוע את האדון הנכבד (בביקורו האחרון בארץ כשהתארח בארוע סביבתי בכנסת ישראל) והוא כובש ומרשים.  על רקע זאת, התפלאתי לקרוא במאמר על האורבניזציה באודיסאה – מסע בין רעיונות את הקטע הבא:

ניסיון מרתק אחר הוא העיר קוריטיבה בברזיל. בעיר זו נעשה ניסיון ליצור עיר קומפקטית על־ידי יצירת חמש זרועות של מבנים רבי־קומות היוצאים ממרכז העיר החוצה. התנועה לאורך הצירים נעשית באמצעות תחבורה ציבורית יעילה וזולה, ואילו במרכז מיועדות הדרכים להולכי רגל בלבד. בעיר נעשה ניסיון למחזר את כל האשפה ליצירת אנרגיה. למרות העניין הרב שעורר, הניסיון בקוריטיבה לא עלה יפה והעיר מוצפת כיום בכלי רכב פרטיים (הדגשה שלי – א.י.).

כיוון שהמאמר הנ"ל נכתב על ידי פרופ' שלמה חסון, גיאוגרף רציני ומוערך מהאוניברסיטה העברית, חשבתי שזו סתירה שמעניין לברר. אז בדקתי והנה מה שמצאתי.

ראשית, ברור שמצאתי הרבה כתבות, מאמרים וכו', שמצטטים אחד את השני ומהללים את קורוטיבה ואת מערכת הסעת ההמונים שלה. מסתבר שישראל לא המציאה את ההערצה לעיר ולחיימי לרנר. יחד עם זאת, פרופ' חסון הסתמך בין השאר על הכתוב במאמר Cities Can Save the Earth, ומצאתי גם מסמך מפורט ורב מקורות, המתריע על התדמית הלא מוצדקת של סיפור קורוטיבה (לטענתו, בין השאר בגלל מחסום השפה), והוא כותב (ב- 2007): 

 The transit system in Curitiba, Brazil, has attracted worldwide attention for remarkable accomplishments with limited resources. In the U.S., Curitiba has become the veritable poster child for “bus rapid transit.” However, the most recent news is less than favorable: traffic is declining, a "vicious cycle" of fare increases has set in, a monorail project has been canceled owing to lack of financing, and the city has announced that it will study replacement of buses with “electric tramcars" – that is, surface light rail transit (LRT) – on the two busiest busways.

איפה בדיוק האמת אני לא יודע, אבל אני חושב שיש כאן כמה לקחים כלליים ללמוד:

  1. אין חילוקי דעות לגבי השינוי שחולל בשעתו, וכי הוא עדות ליכולת של ראשי ערים לחולל שינוי (ומי שרוצה דוגמה מבית, שיעקוב אחר העלייה של דימונה, ומצד שני הדעיכה של ערד).
  2. יחד עם זאת, הצלחה זה דבר שצריך לתחזק. רעיונות ופתרונות שהתאימו והצליחו פעם, לאו דווקא מספיקים עכשיו. העיר קורוטיבה התפתחה רבות בעשורים האחרונים (בין השאר בזכות הרווחה התחבורתית) ובהחלט סביר שהמערכת התחבורתית מחייבת עדכונים והשלמות.  
  3. גם סיפור הצלחה צריך לתחזק. לפעמים, לסיפור הצלחה אורך חיים יותר ארוך מלהצלחה עצמה…
  4. הצלחה במקום אחד איננה מתכון בטוח להצלחה ביישום דומה במקומות אחרים. במסמך הנ"ל הסברים מדוע המודל של קורוטיבה כנראה שאינו מתאים לארה"ב וקנדה.
  5. האמת נמצאת בפרטים הקטנים. בתרבות האינטרנט, אנחנו (כולל אני וכולל המאמר הביקורתי שציינתי) יותר מדי פעמים מתבססים יתר על המידה על מקורות בלתי מהימנים ו/או בלתי עדכניים.

אז מה אתם אומרים? קורוטיבה היא אגדה אורבאנית בסגנון שתיאר ניצן הורביץ או אגדה אורבאנית על פי ההגדרה בויקיפדיה: "אגדה אורבנית או אגדה עירונית היא סוג של אגדה או אנקדוטה, שייחודה בהעברתה מפה לאוזן תוך טענה (שגויה כמובן – א.י.) שמדובר באמת" …

2 תגובות »

  1. נמרוד said

    כנראה שהאמת באמת נמצאת באמצע.

    שמעתי לא מזמן הרצאה מעניינת של רן לוי על אגדות אורבניות –

    http://www.ranlevi.co.il/2009/05/52.html

  2. גל said

    כתבה מעניינת. סביר להניח שבמדינה כמו ברזיל עם שחיטות גבוהה ובעיות תקציב, המציאות תיהיה רחוקה מלהיות מושלמת. אבל אני חושב שאולי עדיף להשאיר את האגדה הזאת חיה שתהווה השראה לערים אחרות. אני גם מאמין שאחד מהפיתרונות זה שימוש רחב יותר בתחבורה ציבורית תיראו מה קורה בבייג'ין.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: