חדשנות סביבתית בתעשייה

חדשנות סביבתית בתעשיה הוא פרסום חדש יחסית (אך חשוב לציין שהנתונים מעודכנים ל- 2004) ומעניין של מכון ירושלים לחקר ישראל – המרכז למדיניות סביבתית, על בסיס עבודת הדוקטורט של ד"ר ניר בן-אהרון (כלכלן המתמחה בכלכלת טכנולוגיה, חדשנות בתעשייה ואיכות הסביבה). 

להגדרתו, חדשנות סביבתית בתעשייה אלו "פתרונות המשפרים את היעילות הסביבתית של המפעלים ומאפשרים להם לצרוך פחות משאבים ולזהם פחות את הסביבה ואף לצמצם עלויות", כשהדגש הוא על כדאיות נטו למפעל (כלומר, לא צעדים שכל ייעודם להתמודד עם תקנים כאלו ואחרים, ולרוב מעלים את עלות הייצור). במחקר נבדקו כ- 250 מפעלים (עם העמקה ב- 12 מפעלים מרכזיים), ונמצא גידול במספר הפרוייקטים עם חדשנות סביבתית לאורך השנים: 

חקרי המקרה הצביעו על השיפור הגדול שחל עם השנים בתרבות הניהול הסביבתי במפעלים שנבדקו. מפעלים עברו מרמה של ציות סביבתי, "בעל כורחם", לרמה של הקטנת הפגיעה הסביבתית – במסגרת אסטרטגיה עסקית המתבססת על התייעלות ושיפור ביצועים עסקיים. מקצתם אף שינו לחלוטין את תפיסתם הסביבתית, והיום הם מבצעים חדשנות סביבתית מתוך אמונה אמִיתית בחשיבותה של חדשנות זו.      

אחד הממצאים מעוררי המחשבה נוגע למדיניות המשרד להגנת הסביבה, כאשר מהמחקר עולה כי מדיניות האכיפה "מדכאת" את החשיבה החדשנית היצירתית:   

נמצא שפעילויות של המשרד להגנת הסביבה – כגון התניית רישוי עסק במילוי דרישות סביבתיות, הקצאת היתרי רעלים ומענקים לפרויקטים של הפחתת פסולת מסוכנת – סייעו להתפתחות החדשנות הסביבתית. מנגד, מפעלים שהמשרד להגנת הסביבה ביצע בהם אכיפה סביבתית – באמצעות שליחת התראות, ביצוע שימועים או הוצאת צווים – נטו לבצע חדשנות סביבתית פחות מהאחרים …  

במחקר נמצא כשל שוק של החדשנות הסביבתית הנובע מהתערבות הממשל ולכן הוא מכונה ״כשל ממשל״. הכשל נובע מחוסר הוודאות המאפיין את תוצאות החדשנות הטכנולוגית לעומת תקנות סביבתיות הדורשות עמידה ללא פשרות בתקני פליטה. נוצר מצב שמפעלים נענשים על אי-עמידה בתקני פליטה אולם אינם מתוגמלים על הפחתת הזיהום אל מתחת לתקן באמצעות הפתרון החדשני. לכן המפעלים אינם מבצעים פרויקטים שלציבור ולמדינה כדאי שיבצעו.  

לאור זאת מומלץ במחקר לשנות את התמהיל של התקינה הסביבתית – להגדיל את חלקם של הכלים הכלכליים (תמריצים וכו') והתשתיתיים (מרכז לפיתוח ידע וטכנולוגיות) ולהפחית את חלקם של התקנים.

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: