דמוגרפיה וסביבה

רבים, ואני ביניהם, חוששים שהצרכים של אוכלוסיית כדור הארץ עלולים לעלות על משאביו, ומכאן הקשר ההדוק בין דמוגרפיה וסביבה. ברם, ספר חדש ואופטימי (תמצית בראיון עם המחבר) טוען אחרת. הטענה המרכזית שם היא שהעלייה האקספוננציאלית בגודל האוכלוסייה נמצאת במגמת עצירה, וכי עיקר הגידול הנותר הוא במדינות בעלות אוכלוסייה עם טביעת רגל אקולוגית מינימלית.

טענה מעניינת והגיונית, אבל אין בה די. נותר הדיון בטביעת הרגל האקולוגית, שכן במכפלה גודל אוכלוסיה X טביעת רגל ממוצעת, המשתנה השני הופך להיות המפתח לתוצאה. כבר היום יש החושבים שחצינו את הסף (המכפלה גדולה ממה שיש לכדור ארץ אחד להציע …), קל וחומר אם אורח החיים המערבי יאומץ על ידי יותר ויותר אזרחים ממדינות מתפתחות.

מה שחשוב להבין הוא שמדובר בתהליכים ארוכי טווח מחד, ומאוד קצרי טווח מאידך. "ארוכי טווח" כיוון שמדובר בשינוי איטי ומצטבר שקשה לנו להבחין בו, ולכן קל לנו להתעלם ממנו. "קצרי טווח" מכיוון שהשיא (המקסימום) צפוי תוך מספר מספר עשורים, בלב תקופת החיים של הילדים/נכדים שלנו.

ולכן, הילדים/נכדים שלנו (וגם הצעירים והבריאים שביננו) ידעו את התשובה: האם התפוצצות האוכלוסין של המאה ה- 20 והתפתחות והתפשטות אורח החיים המערבי יביאו את האנושות לפשיטת רגל במאה ה- 21 , או ש"לא כצעקתה".

ומה צריך לעשות בינתיים? הספר הנדון טוען ובצדק כי אין טעם לנסות לצמצם ילודה בכפייה, והדגש צריך להיות בהתאמת הצריכה ליכולות כדור הארץ. 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: