עיר המחר (2)

מרבית הגידול הדמוגראפי הצפוי בעולם בעשורים הקרובים ייקלט במגה-ערים של העולם המתפתח, ולראש עיריית בוגוטה (קולומביה) לשעבר יש כמה וכמה רעיונות מעניינים בעניין. ממליץ בחום לקרוא את המאמר עימו – כיצד לבנות ערים סביב אנשים וקהילייה ולא סביב מכוניות. הראיון פורסם במגזין YES, האומר כן לרעיונות טובים ועשייה משמעותית, בתחומי הקיימות ובתחומים משיקים נוספים.

במאה ה- 20 תהליכי העיור (והפרבור) בעולם התאפיינו בתלות הולכת וגוברת בכלי הרכב הפרטי. במקום לבנות ערים בקנה מידה אנושי, ערים נבנו כדי לשרת את הרכב הפרטי. הליכה, אמצעי התנועה הטבעי, נהיה לעיתים בלתי אפשרי ואף לא חוקי. התושבים משלמים את המחיר הבריאותי (זיהומים שונים, אי-פעילות גופנית), הכלכלי (עלות כלי הרכב, זמן אבוד בגודש תנועה ועוד) והחברתי (המגבלות המוטלות על חסרי היכולת). האם יצליח העולם המתפתח לנהוג אחרת בצמיחה האורבאנית של המאה ה- 21?

למי שרוצה להתעמק עוד בנושא קיימות ועירוניות, מצאתי באתר המגזין המלצה על ספר חדש – Common Ground in a Liquid City: Essays in Defense of an Urban Future.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: