על משובים חיוביים ושליליים

עד שנת 2000, מגמת ההתחממות העולמית כתוצאה מהעלייה בגזי החממה, הביאה לעלייה בכמות הצומח בעולם ובהתאם לעלייה בכושרו של הצומח לספוג פחמן דו חמצני. זהו משוב שלילי עם תוצאה חיובית, כיוון שהוא האט את תהליך ההתחממות. ממצאים חדשים מעלים תמונה אחרת ומדאיגה.

על פי מחקר המבוסס על תצפיות ומדידות מהחלל, החל משנת 2000 נצפית מגמה הפוכה. אמנם בחצי הכדור הצפוני תנאי הצומח משתפרים, אבל כנראה שתופעות המדבור והמחסור במים בעיקר בחצי הכדור הדרומי, הביאו לכך שבחישוב גלובאלי יש ירידה בכושר של הצומח לספוג פחמן דו-חמצני. זהו משוב חיובי (פחות ספיגה => יותר התחממות = > ירידה נוספת בספיגה) עם אפקט שלילי ברור …

התופעה של משובים שמאיצים את עצמם מדאיגה ביותר. בתהליכים רבים הקשורים להתחממות הגלובאלית אנחנו נמצאים מחוץ לתחום המוכר, ונטייתנו להניח שינויים לינאריים עלולה להתברר כשגויה. משובים חיוביים מביאים לא פעם לתהליכים אקספוננציאלים, שאמנם הנגזרת הרגעית שלהם נראית לינארית, אבל התפתחותם יכולה להיות מהירה באופן מפתיע ביותר.

ובינתיים, עד שהאקספוננטים יתפוצצו לנו בפרצוף (מי ייתן והחשש לא יתממש, ומשובים שליליים יחסמו את תהליכי ההתחממות), האו"ם הגדיר את העשור הקרוב כעשור הלחימה במדבור. שיהיה בהצלחה. אני זוכר במעורפל גם התייחסויות לנושא בהיבט המקומי, של מדבריות ישראל, ואולי בהזדמנות אחפש קצת חומר בעניין.

תגובה אחת »

  1. איציק said

    מבלי לסתור את נושא ההתחממות הגלובלית או תופעת המדבור שעשויה להיגרם כתוצאה מהתחממות, יש לציין שמרבית המחקרים הרציניים בשני העשורים האחרונים הפריכו במידה רבה את התפשטות המדבר (בעיקר באזור הסהרה, אך במידת מה גם במדבריות אחרים).
    ה"מדבור" שאכן נצפה התברר כלא יותר מהשונות הטבעית והמחזורית במשקעים והיעלמות הצמחייה קושרה לשנות בצורת. בשנים ברוכות הצמחייה חזרה במלואה (כמובן יש לציין שלא רק כמות אלא גם הרכב הצמחייה ומגוון המינים הם בעלי חשיבות, אך קיים קושי גדול יותר לבחון היבטים אלו בהיקף גיאוגרפי רחב).

    התפיסה של מדבריות מתפשטים נזנחה זה מכבר בספרות המחקרית אך משום מה מקודמת עדיין ע"י האו"ם וגופים לא-אקדמיים באופן מטעה. כיום מתייחסים למדבור יותר כתופעה ספורדית של דרדור קרקעות (land degradation) בשל פעילות אנתרופוגנית שבמקרים רבים משולבת עם שונות טבעית במשקעים, כשהפעילות האנושית לא מאפשרת לקרקע להתאושש לאחר שנות בצורת.
    שינויי אקלים לעומת זאת כן עשויים לגרום בעתיד למדבור באופן שבו תפסו את התופעה בעבר, אך דרוש טווח זמן ארוך יותר על מנת לבחון זאת ולנטרל את השונות הטבעית השנתית והרב-שנתית.
    בשורה התחתונה – לא הייתי מתרשם מתכנית העשור של האו"ם. הם קיימו וועדות ללוחמה בתופעת המדבור החל מ-1977 ולא רק שהתברר שלא יצא מזה כלום, אלא התברר שהתופעה בהם ניסו להילחם לא היתה קיימת מלכתחילה!

    באשר להשפעה של עליית הטמפ' וריווי ה-CO2 באטמוספרה על קצב הפוטוסינתזה בהחלט יש שאלה גדולה של לאן ילך המשוב. כפי שציינת, בשנים האחרונות ניכר שהכיוון מתהפך לרעתנו…

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: