חזון תחבורתי לטייבה

מבוא

תהליכי עיור (ופרבור) נרחבים בעולם, מתאפיינים בתלות הולכת וגוברת בכלי הרכב הפרטי. במקום לבנות ערים בקנה מידה אנושי, ערים נבנות כדי לשרת את הרכב הפרטי. הליכה, אמצעי התנועה הטבעי, נהיה לעיתים בלתי אפשרי ואף לא חוקי. תושבי הערים משלמים את המחיר הבריאותי (זיהומים שונים, אי-פעילות גופנית), הכלכלי (עלות כלי הרכב, זמן אבוד בגודש תנועה ועוד) והחברתי (המגבלות המוטלות על חסרי היכולת).

כחלק מתכנית העמיתים במרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, ערכנו עבודת חקר בנושא "בחינת הצורך, האמצעים, וכלי המדיניות, להרחבת השימוש באופניים כמרכיב במערך תחבורה עירוני בכלל, ובעיר דוגמת טייבה בפרט". מסמך זה מבקש לסכם את הממצאים העיקריים של עבודתנו בנוגע לטייבה, בשאיפה לקדם את בחינת ויישום הרעיונות השונים המועלים במסגרתו.

צוות המחקר כלל את עמליה וקסמן – יועצת לקידום מדיניות בתחומי תזונה ובריאות, אלישע טל – מנכ"ל חברת I2D לעיצוב ומרצה בבצלאל, איתן ישראלי – אל"ם במיל' וד"ר לחקר ביצועים, ואחמד חג' יחיא – פעיל מקומי עורך דין ותושב העיר. במהלך העבודה נפגשנו עם אנשי חינוך ותושבים מהעיר, ונעזרנו בניסיון הרב שהצטבר במרכז השל בנושאי תחבורה וקיימות עירונית.

במסגרת העבודה התוודענו למצב הקשה של התשתיות בטייבה, והתלות המוחלטת בתחבורה מבוססת כלי רכב פרטיים בעיר, על מחירה הבריאותי החברתי והסביבתי. מצד שני למדנו על רצונם של התושבים בשינוי, ואנו חושבים שהצלחנו לזהות כמה וכמה מהלכים מעשיים, שיכולים להפוך את מערך התחבורה בטייבה ליותר ידידותי ובריא לתושבים.

אנחנו איננו מתכנני ערים, היכרותנו עם טייבה מוגבלת, ולרעיונות שנציע לא ערכנו בחינת משמעויות מקיפה. יחד עם זאת, על רקע המצב הקודר בעיר, מצאנו לנכון לפרסם את הצעותינו כחומר למחשבה ופעולה לתושבים ולרשויות. 

יישומם של מהלכים אלו דורש תקציבים שחלקם לפחות אינו נמצא בתקציב השוטף של העירייה והגופים המקומיים. יחד עם זאת אנו מאמינים כי הצגת תכניות שיקדמו את מערך התחבורה בטייבה בכלל ותחום האופניים בפרט, יזכו לאוזן קשבת ברשויות המדינה, ובארגונים ארציים שיכולים לתמוך בחלק מהמהלכים.

רקע – העיר טייבה

טייבה (קיצור של השם א-טייבת-אל-איסם, "טובת השם" או "זו ששמה טוב".) היא עיר ערבית ישראלית, בה מתגוררים כ- 40,000 תושבים. כחצי מאוכלוסיית העיר מתחת לגיל 20, וברחבי העיר פזורים 17 בתי ספר. טייבה היא חלק מהמשולש, יחד עם טירה וקלנסווה, והיא שוכנת בסמיכות לצור יצחק, צור נתן וכוכב יאיר. שכנותיה היותר רחוקות הן כפר סבא (כ- 9 ק"מ בכיוון דר'-מע').

השטח העירוני של טייבה נפרס מעבר לכביש 6 במערב, ועד לקו הירוק ממזרח, אך מרבית האוכלוסייה מתגוררת כיום בשטח של כ- 2 ק"מ על 3 ק"מ, ממזרח לכביש הבין-עירוני 444. בחלקה המערבי טייבה מישורית, וחלקה המזרחי מאופיין בגבעות.

  

תחבורה בטייבה – מצב קיים

התחבורה בטייבה מתבססת על כלי רכב פרטיים, תחבורה ציבורית פנימית אין בנמצא וגם תחבורה ציבורית אל/מתוך טייבה פועלת במשורה. בפועל, תושבי טייבה רבים עובדים מחוץ לעיר, וגם מוסדות ציבור כגון בתי חולים וקניונים גדולים נמצאים מחוץ לעיר – הדרך המקובלת להגיע למקומות העבודה או למוסדות השונים היא בכלי רכב פרטיים, לעיתים בנסיעה משותפת של מספר נוסעים.

היציאה/כניסה אל העיר מתבצעת דרך כביש 444, המתוחזק על ידי מע"צ. עד לישובים צור יגאל וצור נתן (הסמוכים מדרום) זהו כביש רחב ואיכותי, אלא שלקראת הכניסה לטייבה הוא הופך לכביש דו-נתיבי ללא שוליים מסודרים ומסוכן לנהיגה ולהליכה. נעיר כי הכביש נמצא בשיפוץ חלקי בימים אלו.

תשתיות התחבורה בתוך טייבה רעועות מאוד. מרבית הכבישים הפנימיים מוזנחים, נטולי שוליים או מדרכות, ובחלק מהשכונות הגישה לבתים הינה משבילי עפר לא סלולים! קשה להאמין שזה המצב בעיר בישראל במאה ה- 21. בנוסף, חלק ממוסדות החינוך והשכונות נמצא מערבית לכביש הגישה 444 והמעבר בין שני חלקי הישוב בעייתי.

  

בטייבה מקובלת נהיגה פרועה, כולל של חסרי רישיון, אבל מנתונים שהתפרסמו בעיתונות הארצית עולה שהעיר נהנית משיעור ארצי נמוך במיוחד בנפגעים הולכי רגל ורוכבי אופניים. ברם, אין להסיק מכך על בטיחותם של אלו. מספר הנפגעים נמוך כי מעשית אין בעיר רוכבי אופניים, וגם תנועות קצרות כמו הליכה לחנות או לבית הספר תתבצענה לרוב בנסיעה בכלי רכב. למעשה, בטייבה כלי הרכב "כבשו" את הרחובות והדרך הופקעה ממשתמשים פוטנציאלים אחרים.

משמעויות המצב הקיים

במצב הקיים, התלות ברכב הפרטי פוגעת באיכות החיים של התושבים (בפרט, התושבים סובלים מגודש תנועה בציר הכניסה לישוב בבוקר ובערב, וסביב מוסדות החינוך בזמני הסעת/איסוף הילדים), וגובה מחיר כבד – מחיר כלכלי, מחיר חברתי ומחיר בריאותי.

המחיר הכלכלי נובע בראש ובראשונה מהוצאות השימוש ברכב פרטי, שעלות הנסיעה בו גבוהה כמה מונים מכל חלופה אחרת, ומצב התשתיות הירוד מביא לכך שרבים מתושבי היישוב נוסעים ברכבי 4×4, היקרים באופן יחסי לרכישה, תפעול ואחזקה. בנוסף, גם לפן החברתי ולפן הבריאותי שיפורטו להלן יש מחיר כלכלי.

המחיר החברתי הוא בראש ובראשונה המחיר שמשלמים הילדים, הוריהם ושאר הולכי הרגל הפוטנציאלים, שמאימת כלי הרכב איבדו את "חיי הרחוב", היכולת לשחק, לטייל, ולהיפגש באקראי. בנוסף יש לציין את המחיר החברתי שמשלמים כל אלו שאין להם יכולת להשתמש בכלי רכב פרטי – ילדים, קשישים, נכים ואלו שידם אינם משגת לרכוש כלי רכב. משפחה בטייבה ללא שני כלי רכב פרטיים היא משפחה שתנועתה מוגבלת, ואת המחיר תשלמנה לרוב הנשים (ללא כלי רכב שני במשפחה קשה ביותר לאישה להשתלב בשוק העבודה). גם במשפחה עם שני כלי רכב, הילדים תלויים בהוריהם כדי להגיע לחוגים ולחברים.

בהיבט הבריאותי, מעבר לסוגיות הזיהום, התלות ברכב הפרטי מביאה לאי פעילות גופנית. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על פעילות גופנית מתונה בת (לפחות) חצי שעה ליום, והליכה או רכיבה לבית הספר, לקניות או לעבודה, יכלו לענות לדרישה.

הזדמנויות לשינוי

בסיורנו הקצר בטייבה התרשמנו גם מכמה וכמה הזדמנויות ומנופים לשינוי.

התשתיות הרעועות בעיר, כפי שתוארו לעיל בתמציתיות, מהוות גם הזדמנות – לא צריך להרוס כביש קיים כדי לבנות מערך תחבורתי חדש. בנוסף, דרכים רבות בטייבה רחבות יחסית, ויכולות לאפשר תכנון תחבורתי המותאם הן לכלי רכב, הן להולכי רגל והן לרוכבי אופניים. ואכן, ברחוב אחד ששופץ לאחרונה אכן הוקמה מדרכה רחבה ומזמינה (ראה תמונה).

 

בפרט, בטייבה יש כביש טבעת פנימי (כביש 24), רחב ויחסית במצב טוב, שיכול להיות בסיס לתחבורה ציבורית פנימית (ואכן כך נמליץ בהמשך).

הסמיכות לכביש 6 יכולה להביא לשיתוף פעולה עם חברת "דרך ארץ". למעשה, שיתוף שכזה כבר קיים (מסלול אופניים והליכה לאורך כביש 6 מצדו המזרחי, ותרומת 15 זוגות אופניים לחוג לנוער), ובהמשך נמליץ להרחיבו.

ואחרון, אך אולי חשוב ביותר, התרשמנו ממודעות גבוהה של תושבים לחשיבות בפעילות גופנית כחלק משמירה על אורח חיים בריא. על רקע העדר תשתיות מקומיות (אין בטייבה מגרש ספורט ציבורי אחד ראוי לשמו, או מסלול הליכה מוסדר ובטוח) תושבים נוסעים (בכלי רכב פרטיים …) לישובים סמוכים לספורט קבוצתי ואפילו לטובת הליכה ספורטיבית. בנוסף, קיימת התחלה של מודעות לרכיבת אופניים (רכיבת גברים בשעות הפנאי).

הצעות לפעולה

החזון שלנו הוא חידוש מערך התחבורה בטייבה, והפיכתו ליותר ידידותי ובריא לתושבים. ברור לנו כי שינוי שכזה אינו אפשרי ביום אחד ומדובר בתהליכים מורכבים, אך אנו רואים אפשרות לפיתוח ומימוש הדרגתי, שייצור מומנטום ותחושה של שינוי חיובי, וזאת על רקע הייאוש המסוים הקיים כיום בקרב תושבי העיר.

מהמחקר שערכנו על פתרונות תחבורתיים בערים שונות בעולם, מצאנו כי הדרך הנכונה היא לבנות מערך תחבורה נגיש, זול ומשולב. לא אמצעי אחד ייתן מענה מלא לכל צרכי הציבור, אלא שילוב של אמצעים שונים. אחד המרכיבים ההכרחיים הוא תחבורה ציבורית. טייבה בנויה בצפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית ונקודות העניין בה (מרכזים מסחריים, בתי ספר, קופות חולים וכו') פזורים ואינם מרוכזים – מאפיינים אלו מאתגרים כל פיתרון של תחבורה ציבורית, אך אסור שימנעו אותו. 

להתרשמותנו, התשתית הקיימת בטייבה מאפשרת להקים במהירות ובעלות נמוכה מערך יעיל והולם לשרות הציבור. את נתיבי התחבורה ניתן לבסס על כביש הטבעת, ומספר קטן של צירי אורך ורוחב, ומומלץ שהתחבורה הציבורית תתבסס על מיניבוסים (ולא אוטובוסים), כדי להתאימה לצירים הפנימיים ולפיזור בנקודות העניין, וכדי להימנע מהוספת מפגע רעש וזיהום.

בהחזרת התחבורה הציבורית לעיר ניתן לשלב רעיונות יצירתיים שיהפכו את הפיתרון לאטרקטיבי יותר, וייתכן שאף ימשכו תקציבים ממשקיעים ותורמים. למשל, עיצוב ייחודי לתחנות ההמתנה שבין השאר יקל על העלייה/ירידה מרכבי ההסעה, או (במחשבה מחוץ לקופסה) התבססות על רכבי הסעה חשמליים.

בעתיד התחבורה בטייבה אנו רואים מקום חשוב ומתרחב להולכי רגל ורוכבי אופניים, והשאלה המרכזית היא – איך מגיעים מפה לשם? כיצד מעודדים רכיבת אופניים והליכה ברגל בעיר כמו טייבה?

מהמחקר שערכנו עלה כי אנשים משתמשים באופניים והולכים ברגל כאשר הם נהנים מכך, ויש תשתיות מתאימות. להערכתנו, אם תהיינה בטייבה תשתיות ייעודיות ובטוחות, יהיה קל לעורר את מודעות התושבים ליתרונות הגלומים בהליכה ברגל וברכיבת אופניים, הן למטרות פונקציונאליות והן למטרת ספורט/פנאי.

כרעיונות קונקרטיים, אנו מציעים לבחינה את ההצעות הבאות:

אחד – שדרוג התשתיות בשכונה לדוגמה, והפיכתה לאזור ממותן תנועה. הכוונה היא לבחור שכונה בעיר המכילה מספר בתי ספר, ולשדרג את תשתית הרחובות כך שיבנו מדרכות רחבות ובטוחות, יסללו/יסומנו דרכים ייעודיות לאופניים, ימוקמו מתקנים לנעילת אופניים, יבנה מגרש משחקי כדור ופארק משחקים אקטיבי, וכו'.

שתיים – בניית שביל הליכה ספורטיבית ורכיבה עממית, בטוח מואר ומשולט. למעשה, שביל שכזה הוקם בשטח המישורי ממערב לבתי הישוב, בשיתוף עם חברת "דרך ארץ", אך ניתן לעשות רבות לשיפורו. בין השאר, מומלץ להפוך את השביל למעגלי על בסיס דרך ייעודית סמוכה לציר 444, ולייזום שיתוף פעולה עם קופות חולים כדי לשלט את השביל תוך הסבר למשתמשים בו על היתרונות בפעילות הגופנית.

שלוש – לעידוד רכיבת האופניים הספורטיבית, מומלץ להקים שביל רכיבה "סינגל טייבה" שיקיף את העיר דרך הגבעות ממזרח. שביל שכזה הוקם על ידי פעילות משותפת של תושבים רוכבים וקרן קיימת לישראל (קק"ל) בישובים שונים בארץ. לדעתנו, רכיבה משותפת בשביל שכזה יכולה לחזק את הדו-קיום בין יהודים לערבים במדינה.

המרשם שלהלן מציג אילוסטרציה של הרעיונות השונים, אשר כולם מחייבים השקעה כזו או אחרת בתשתיות העיר.


מעבר לשדרוג התשתיות, הטמעה של רכיבת אופניים והליכה ברגל כאמצעי תחבורתי מוביל בטייבה, מחייבת תכנית אסטרטגית להעלאת מודעות התושבים.

בתכנית שכזו, אנו ממליצים לתת דגש על בני נוער וילדים –  תוכניות הדרכה לרכיבת אופניים, תוכניות חינוך לעידוד ואכיפה של רכיבה בטוחה לבתי ספר, הקמת קבוצות רכיבה לילדים במסגרת פעילות אחרי שעות הלימודים בשיתוף עמותת "אופניים לכולם" וכד'.

בנוסף, חשוב לשתף את התושבים – לבנות קואליציה תומכת של ועדי הורים, ועדי שכונות, ועמותות מקומיות – ולהתחיל בקטן, עם מה שיש, תוך הקפדה מלאה על הבטיחות!

הגבעות במזרח טייבה מהוות אתגר מרכזי בשילוב תחבורה שאיננה מבוססת על כלי רכב פרטיים בעיר. מהמחקר שערכנו על התפתחות אמצעי תחבורה עירוניים בכלל, אנו חושבים שניתן להתמודד עם הטופוגרפיה הבעייתית באמצעות אופניים חשמליות. תחום האופניים החשמליות צובר תאוצה בעולם בשנים האחרונות, ובסין לבדה נמכרות מעל 20 מיליון זוגות בשנה. גם בישראל אופניים וכלים קלים חשמליים נוספים חדרו לנוף העירוני בעת האחרונה, בדגש לגוש דן, וניתן לאמץ כלים אלו גם בטייבה.

חזון מרחיק ראות

ההצעות שהעלינו ניתנות בעיקרן ליישום הדרגתי כבר במצב הקיים, ולדעתנו זו גם הדרך הנכונה להטמיע את השינוי, צעד אחד צעד. ועדיין, בהסתכלותנו על טייבה מצאנו לנכון גם להציע חזון מרחיק ראות. החזון עוסק בשטח החקלאי הנפרס מערבית לטייבה, עד כביש 6 ומעבר, שטח שמוסב בהדרגה לשטח למגורים. מדובר בשטח מישורי ובתולי, שנכון להטמיע בו דרכים לרוכבי אופניים ומדרכות להולכי רגל מהיום הראשון, אבל זה לא עיקר הצעתנו.

החזון העתידי שאנו מציעים הוא לנצל את השטח כדי להקים לטייבה מרכז עירוני חדש, מרכז שיכלול שטחי מסחר ושרות, מבני תרבות ומתקני ספורט. במקום יוקם גם מרכז תחבורתי – צומת פנימית שתקושר לשאר חלקי העיר באמצעי תחבורה שונים, ונקודת כניסה/יציאה אל העיר בתחבורה ציבורית. להתרשמותנו, כיום לטייבה אין מרכז טבעי ותכנון של מרכז חדש ומודרני יכול לקדם מאוד את איכות החיים בעיר, במגוון רחב של היבטים.

ראייה אזורית

טייבה היא אחת מערי המשולש, וכיום הנסיעה לטירה וקלנסואה מתבצעת או בדרכי עפר רעועות או בכבישים אזוריים עמוסים. מומלץ לשפר את מערכת הכבישים הפנימיים בין הישובים וללוות את הצירים בדרכים סלולות ומסומנות לרכיבה באופניים. וביחס לחזון שהצענו, יכול להיות שהמרכז המסחרי-תרבותי-ספורטיבי-תחבורתי שהצענו להקים יכול להיבנות מתוך ראייה של צרכי שלושת הישובים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: