עליית מי הים התיכון ומפרץ חיפה

לפני זמן לא רב התפרסמו הממצאים העיקריים ממחקר שנערך באונ' י"ם בנושא רגישות קו החוף הישראלי לעליית מי הים התיכון, הצפות עונתיות וצונאמי. את הכותרות תפס כמובן הצונאמי, וודאי אחרי האסון ביפן (כתבה לדוגמה בהארץ). מסתבר, למי שלא הכיר, שצונאמי כבר הכה בחופי הארץ והאפשרות שיחזור שרירה וקיימת. זה טוב שמכירים, ואפילו מתכוננים (ראה דיווח על הערכות חיל הים).

מאחת החוקרות (ד"ר מיכל ליכטר) בקשתי וקבלתי פרוט של תוצאות המחקר, במתכונת של דף מידע בהיר וגרפי. רצ"ב תמונה אחת מתוכו, בה אני מבקש להתמקד בפוסט זה.

מה שאנחנו רואים בתמונה זה את השטחים שיוצפו במפרץ חיפה ובאזור נהריה, תחת המקרא הבא:

  • בורדו – הצפה קבועה תחת הנחה של עליית מי הים במטר (עקב התחממות כדור הארץ, זהו תרחיש סביר ביותר למאה ה- 21!) או הצפה בערך אחת לשנה, במקרה של עליית ים צנועה יותר וסופה חזקה (כגון זו שהכתה בדצמבר האחרון בחופי הארץ).
  • ירוק – הצפה אחת לשנה בערך (כאמור, בעת סופה) בהנחה של עליית מי הים במטר.
  • שאר הגוונים – הצפות בעת הצונאמי, בהנחה של גלים ממטר אחד ועד שישה מטרים.

לכל מי שלא מצליח להזדהות, שטחי ההצפה מקיפים את כל מפרץ חיפה על המפעלים הרבים השוכנים בו!

אגב, במחקר אחר של המכון הגיאולוגי במשרד התשתיות משנת 2009, התמונה המצטיירת הרבה יותר אופטימית, אבל נדמה לי שהמחקר הנ"ל לא התחשב בעליית מים הים, וזהו פקטור משמעותי. בכל מקרה, בהתייחס להצפות הקבועות/עונתיות אני בטוח שהמחקר האחרון אכן מהימן – לגבי מודלים של צונאמי אני מאמין שיש אי וודאות רבה, אבל לגבי השטח שיוצף בעלייה קבועה של מי הים, או בסערה, אני לא חושב שיש מקום לטעות.

לאור הנתונים נדרש לבחון לאלתר דרכים להגן על התשתיות הממוקמות במפרץ.

ראשית, נכון לברר האם ניתן להגן על התשתיות מפני עליית מי הים במטר לערך. אני לא יודע האם זה מעשי ומה המשמעויות, אבל חשוב שנברר את הדברים לפני שנקבל החלטות. להגן מפני הצונאמי זה לא סביר, ולכן נדרש גם לבחון את היקף הנזק הסביבתי מהפגיעה במפעלים בעת צונאמי, ואני מתכוון לא רק לנזק למפעלים עצמם, אלא גם ואולי בעיקר לנזק אפשרי לתושבי האזור משחרור חומרים מסוכנים. אם לא ניתן ו/או יקר ביותר להגן על המפעלים מעלייה קבועה של מי הים במטר לערך, ו/או לא ניתן למנוע שחרור נרחב של חומרים מסוכנים במקרה של סופה חזקה (או צונאמי), הרי שעל המדינה לבחון ברצינות רבה את העברת המפעלים מהמפרץ.

אין לי מושג האם המפעלים במפרץ, המשרד להגנת הסביבה, או כל גורם אחר, כבר נדרשו לנושא, ואשמח לכל עדכון ממי שמכיר את הדברים.

3 תגובות »

  1. ממש נתונים מפחידים !

    • eitan99 said

      עדכון – הניתוח מאוד רגיש לדיוק מערכת המידע, שהוא מסדר גודל של פלוס-מינוס שני מטר. לכן יכול להיות שהמצב בפועל טוב יותר, אבל גם יכול להיות שהוא גרוע יותר. מכאן שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא מדידה יותר מדויקת.

  2. אריק פאר said

    הי
    בעקבות הצונאמי ביפן קראתי כתבה של זאב ז'בוטינסקי (הנכד או הנין של…) שהתריע על הבעייתיות של מיכל האמוניה במפרץ. לדבריו, צונאמי "קטן" עלול להביא להתמוטטותו, שכן הוא יושב קרוב מאד לקו המים (גם בגובה).
    נדמה לי שהוא צודק.
    אריק

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: