החיים על פני כדור העארץ

Bill McKibben הוא אחד מהדמויות שאני מעריך ביותר בנושא שינויי האקלים, והתנועה החברתית שהקים (350) צברה מודעות והישגים לא מבוטלים. הוא כותב בנושאי סביבה כבר 20 שנה ויותר, ועל רקע כל זאת באתי מלא ציפיות לספרו EAARTH – Making A Life On A Tough New Planet. הספר מעורר מחשבה, וראוי לשבת על מדף הספרים של כל מי שהמשך החיים על כדור העארץ חשוב לו.

שני הפרקים הראשונים של הספר מוקדשים לשכנע אותנו שאנחנו כבר לא חיים על כדור הארץ, אלא על כדור חדש – Eaarth = Earth with an extra a – כפי שהוא קורא לו. אולי זה טון הדברים בגירסת האודיו ואולי זו הנטייה שלי לעיוורון, אבל אפילו לחרד סביבה כמוני הדברים נראים קצת מגמתיים ומוגזמים. אבל שלא נתבלבל, שינויי האקלים הם רק בתחילת הדרך, ועל פי כל המודלים (וחוסר היכולת של המעצמות להחליט על מתווה לצמצום גזי חממה) התהליך רק ילך ויואץ.

הקטע המעניין ביותר עבורי בשני הפרקים הראשונים היה אזכור של מסמך מכונן שהפיק "הפורום של רומא" בשנת 1972 וכותרתו Limit of Growth. המסמך תאר מודלים כמותיים שונים שעימתו את גידול האוכלוסייה עם מגבלות המשאבים, וב- 1 מרץ הקרוב יערך בוושינגטון במוזיאון  Smithsonian המכובד סימפוזיון לציון 40 שנה לפרסום המסמך (ולמתעניינים, כמוני …, תקציר המסמך עם פרספקטיבה של 30 שנה זמין ברשת).

שני הפרקים הבאים מתארים את המענה לתפיסתו של הכותב. הוא כמעט ולא עוסק ב- Mitigation (הקטנת הפליטות) אלא בעיקר ב- Adaptation (הסתגלות) ולמעשה ב- Resilience (עמידות וכושר התאוששות), כי מבחינתו אנו כבר לא חיים בתנאי כדור הארץ אליהם אנו כה רגילים. זה קצת מקומם, אבל במבט ישיר קדימה, הוא לא מקדים בהרבה את זמנו.

הדגש על פי הספר בחיים בכדור העארץ הוא בחיזוק הקהילייה, בהתבססות על משאבים מקומיים ופזורים – חקלאות אורגנית, "מזון איטי", אנרגיה מתחדשת ועוד, ובעצם בהפיכת מגמת הגלובליזציה על פיה. הוא שב ומתריע ש"לא כל מה שגדול יותר טוב יותר", ובפרט כותב על הסכנה בכדור העארץ כאשר מערכות וארגונים ש"הם יותר מדי גדולים מכדי לפול" נופלים …

לאורך הספר ובעיקר בפרק האחרון הוא נותן הרבה דוגמאות מעניינות של עשייה מקומית, כמעט כולן מארה"ב, אולי כי היא מרכז חייו, ואולי כי האמריקאים הם אלו שצריכים לעשות את השינוי הגדול ביותר. פרסום הספר ב- 2009 על רקע המשבר העולמי הוסיף הרבה רוח במפרשיו, היום נדמה שהרוח קצת נרגעה, אבל לצערי אני חושש שזהו השקט המדומה לפני הסערה הבאה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: