מפסגת העולם ב- Rio לירוחם ובחזרה

השבוע חל שבוע המודעות לסביבה בצה"ל, ואני מרצה בהתנדבות ביחידות שונות על קיימות וביטחון. אתמול בקרתי בבית הספר לחי"ר, ובדרכי לירוחם התלבטתי רבות כיצד להעביר את המסר לחיילים הצעירים. בנסיעה שמעתי עדכון קצר לקראת כנס האו"ם לקיימות (Earth Summit Rio +20) ומייד ידעתי מה אני צריך לעשות.

הכנס הנוכחי נקרא Rio +20 בהמשך ישיר לכנס ב- 1992 שהעלה את נושא הקיימות למודעות בפעם הראשונה. ב- 1992 וגם הרבה אחרי גם אני לא ידעתי מה זה קיימות (sustainability) אבל היום המונח הוא כמעט נחלת הכלל. הממ, האמת שלא, בהרצאות אתמול רק אחד מעשרה הרים את ידו והודה שהוא מכיר את המושג, אבל גם אחד מעשרה הוא סוג של שינוי.

על כל פנים, את ההצגה ב- Earth Summit Rio 1992 גנבה ילדה קטנה אחת בנאום מרגש. Suzuki הקטנה מקנדה שמה בפני כל הבאים מראה כואבת. לכל מי שלא מכיר, וגם למי שצפה בעבר ורוצה להיזכר, הנה הסרטון (ולמען הילדים שלכם, הנה לינק עם תרגום לעברית).

ההרצאות אתמול (והיו שלוש ברצף, גם זה סוג של אתגר) נפתחו בדברי המפקדים, ואני מבקש לציין שהופתעתי לטובה מהגישה והידע. לאחר מכן, למרות הסיכון שבדבר (לך תתחרה עם ילדה בנאום כל כך מוצלח), בחרתי לפתוח את דברי בהצגת הסרטון. אני חושב שזה עזר מאוד לרכוש את תשומת הלב של הקהל.

חזרתי הביתה לקראת חצות, מלא מחשבות ולקחים להרצאות הנוספות בהמשך השבוע. פתחתי את המחשב, ומאחת מאינספור רשימות התפוצה אליהן אני מנוי, קבלתי לינק להרצאתה של אותה ילדה, היום אישה, ב- Rio +20. דבריה יותר בוגרים, פחות תמימים, ובעיקר באים מתוך מתוך פרספקטיבה בת 20 שנה של עיסוק בנושא סביבה וצדק בין דורי.

 יש לקוות כי ב- Rio +40 הדברים כבר יראו מאוד אחרת.

תגובה אחת »

  1. odedgilad said

    הניסיון הוכיח לעשירים: ההון שתוריש לילדיך, שאותם אתה אוהב, יגן עליהם וישמור עליהם. על כן, תליית התקווה ב"אהבתנו לילדינו" לא מתקרבת להיות "שינוי פרדיגמה".
    הגיע הזמן שנפסיק כבר לדבר על ערכים נשגבים כמו צדק, אהבה וקיימות, ונשאל את עצמנו איזה מנגנונים אנחנו מכירים שבאמצעותם אפשר לייצר ביעילות צדק, שוויון וביטחון קיומי ברמת המאקרו.
    למורת רוחם של אנרכו-קפיטליסטים וסוציאל-דמוקרטים-לאומיים, שמעדיפים שנישאר ברמה הבינלאומית עם מנגנוני צדקה בלבד, מנגנוני הצדק האמיתיים שאנו זקוקים להם הם מיסוי פרוגרסיבי גלובלי ושלטון חוק עולמי ומוסדות רווחה אנושיים.
    בלי מנגנונים ליצירת צדק בין-דורי (כמו רשויות תכנון) בכדור הארץ, מה שסוזוקי היקרה מלהגת עליו יישאר רק בגדר צדקה בין-דורית, ואנחנו כבר יודעים מה צדקה שווה ולאן היא הובילה אותנו.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s