קנדה

בביקור חטוף בטורונטו בקנדה לא יכולתי שלא להתרשם מהעושר והנעימות, ואפילו ראיתי סימנים ירוקים – חסכמים בכל הברזים, מחזור, ולאחרונה שמעתי על החלטה עדכנית האוסרת על שימוש בשקיות ניילון. אבל זו לא כל התמונה, והמקור של הרווחה הזאת הוא באוצרות הטבע של המדינה ובדגש למשאבי הנפט. ואכן, בהתכנסויות בנושאי סביבה קנדה זוכה פעם אחר פעם בגלובוס השחור, לאחרונה בכותרות עקב הפקת הנפט מחולות הנפט.

אין צורך להתבלבל – קנדה היא מקום שנעים לגור בו (לפחות בקייץ …) אבל זו עוד מדינה שדואגת רק לעצמה, עושה (בדרך כלל – ראה להלן) טוב לאזרחיה ורע לכל האחרים. החיים המקומיים פורחים, וברקע התרמית הגלובלית רותחת. שאלתי את אחד המקומיים על ההתחממות הגלובאלית, והוא אמר לי שאכן הוא שמע שאל גור מדבר על זה אבל לך תדע… כמה שזה לא עדכני. המדענים והפוליטקאים שמסכימים להקשיב כולם בדעה אחת, אבל זו לא מחלחלת לקנדה, אולי כי אין סיכוי שהאמת הכואבת תחלחל בחולות הזפת עתירי גזי החממה.

וכדי להוסיף אש למדורה, בכיוון הפוך מכל מחשבה הגיונית, ממשלתה השמרנית של קנדה הולכת ומשחררת אילוצים בכל הנוגע לשמירה על משאבי הטבע במדינה. עכשיו הם מתחילים גם לירות לעצמם ברגל. הייתם מאמינים? קחו ממחטה וקראו את הפרטים.

עניין מיוחד יש לקנדה ולמדיניות רבות נוספות בקוטב הצפוני. הפשרת הקרחונים והתפתחות הטכנולוגיה הופכות את המרחב ליעד למדינות ואילי הון, ובדגש להפקת עוד נפט שיביא לעוד התחממות. אני מעולם לא האמנתי בתאוריית ה- peak oil – התאוריה שהסתכלה בעיניים בורקות על ההאטה בצריכת נפט בעשור שעבר וחזתה כי הגענו לשיא טבעי בהפקת הנפט. ובכן התאוריה מתאדה לנגד עיניינו והעולם שותק – זה לא שאלה של מגבלות המשאב, אלא שאלה של מגבלות התקציב, ובקוטב הצפוני כמו במקומות אחרים אנו רואים השקעות אדירות בהקמת שדות נפט חדשים. המרוץ לשריפת כדור הארץ מתחדש במלוא המרץ, ולקנדה חלק רב במעש.

בניסיון ראוי להערכה מנסה ארגון גרינפיס לעורר את המודעות הבינלאומית לפיתוח המואץ, המיותר והמסוכן בקוטב הצפוני. הקמפיין שמתעטר בגימיק תמונות הדובים הלבנים, ראו להציל את הקוטב הצפוני, הוא בסופו של דבר קמפיין למען כולנו. אנא הצטרפו לרשימת התומכים. 

3 תגובות »

  1. דווקא כריית חולות הזפת בקנדה , קידוחי העומק בקוטב והפקת פצלי השמן והגז הם כולם בדיוק מה שמודל שיא הנפט חוזה – פנייה למקורות יקרים ומורכבים להפקה. העובדה שהיזמים משקיעים מיליארדים רבים במקורות כה קשים להפקה שאינם רווחים ברמות מחירים שמתחת 40-60 דולר לחבית מעידה שנגמרות האלטרנטיבות הזולות וגם הם מאמינים שלא נחזור לרמות המחירים שלפני 2005.

  2. אורי said

    כתבה מענינית – מזכיר לי ביקור שלי בקנדה לחודש -לפני 10 שנים. שמתי לב שהקנדים מאוד מקפידים על תכנון נכון של
    מערכות לבריכה

  3. מעניין ומשכיל… לדעתי בקטע הירוק האקולוגי כל אחד צריך לעשות קצת – לשכנע קצת – ובסוף… קצת פחות נהרוס את הכדור הזה שלנו…

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: