יהיה מספיק מזון לכולם?

תחרות סמויה מתנהלת בין כושר הייצור והפיתוח האנושי לעצמו. אותו כושר פיתוח שאפשר להגדיל את אוכלוסיית כדור הארץ ממיליארד אחד לשבעה תוך מאה שנים בלבד, מאיים היום להצר את איכות חייהם של רבים, עקב מחסור במזון לכלכל את המיליארדים. אבל אותו כושר פיתוח וייצור יכול גם למנוע את המחסור המסתמן, אם רק נדע להפנותו לכיוונים הנכונים.

הביקוש למזון בעולם רק עולה, עקב הגידול באוכלוסייה ועקב הרצון הטבעי של יותר ויותר אנשים לזכות למזון עשיר ומגוון. ומנגד, שינויי האקלים כתוצאה מההתחממות הגלובאלית – תוצר לוואי בלתי רצוי של היקף הפעילות האנושית על כדור הארץ וסגנונה – הולכים ומאיימים על אזורי הגידול המרכזיים. את הביטוי אנחנו רואים בחודשים האחרונים בעלייה של עשרות אחוזים  במחירי המזון הבסיסי עקב תנאי בצורת חריגים בין השאר באזורי גידול מרכזיים במדינות ארצות הברית המשופעות בשדות תירס וחיטה לרוב.

מנגד, כוח היצירה האנושי אינו שקט לרגע, התפוקה הממוצעת לדונם נמצאת בעלייה מתמדת כמו גם יעילות ההשקיה וכד'. כשעמק אחד מתייבש מישור אחר מפשיר וחקלאי או איש עסקים זריז יהפוך אותו לכר פורה. ברם, מי ינצח בתחרות הסמויה הזאת אין לדעת – האם הייצור יעמוד בביקוש הגואה או שמא מחסור ועליות מחירים הם העתיד הצפוי לנו. פעם נדמה שהמשבר בפתח והספקולנטים של השוק מריצים את המחירים מעלה, ופעם אחרת העתיד נראה פחות מאיים והמחירים יורדים.

מעולם האנושות לא ניצבה בפני משבר משאבים דומה בהיקף גלובאלי, כפי שההתחממות הגלובאלית והגידול באוכלוסין עלולים להביא למשק המזון. בעבר היו מקרים של חברות מקומיות שהתפתחו והתפתחו עד שלא יכלו לשאת את עצמן, ואז הן התמוטטו, עיין ערך איי הפסחא, או תרבות המאיה. הפעם, בעולם הגלובאלי של המאה ה- 21, התמוטטות יכולה להיות גלובאלית. מי רוצה לקחת את הסיכון?

כיום נדמה שאנו נותנים לכוחות השוק להחליט בשבילנו. כוחות השוק שיודעים להסתכל רק על רווח נראה לעיין הם אלו שיקבעו איזה עולם נשאיר לדורות הבאים. לתת לכוחות שוק להתמודד עם תוצרי שד האקלים שעוררנו כשעתיד החברה האנושית כולה מוטלת על שולחן הניתוחים משול לאבסורד על אבסורד.

מה כן צריך לעשות? במישור הגלובאלי, צריך להגדיל את ההשקעות בביטחון התזונתי של כל תושבי כדור הארץ, וזה אומר התאמת הגידולים לתנאי האקלים המשתנים, כמו גם שיפור דרמטי ביעילות הפצת המזון וחלוקתו – אין די בייצור מספיק מזון, צריך גם לוודא שהוא מגיע ליעדים הנכונים. בנוסף, יש להתאים את הרגלי האכילה, ובפרט לעודד את צמצום צריכת הבשר. מפעל ייצור הבשר הגלובאלי צורך מזון רב בפני עצמו ומשאבים נוספים (כמו יערות עד שנעקרים כי לפנות קרקע לשטחי גידול) שתורמים להתחממות הגלובאלית (וראו כתבה בהארץ על מחקר של מכון בינלאומי למים משטוקהולם – "בגלל המחסור במזון ומים – העולם יצטרך לעבור לצמחונות").

כוחות השוק פועלים בחלק מכיוונים אלו, אבל אפשר ונדרש ואפילו הכרחי לעזור ולכוון אותם בהשקעות מתאימות, סובסידיות כאלו ואחרות, כך שההתקדמות תהיה מהירה ושלמה יותר.

במישור המקומי ישראל צריכה לצמצם את התלות שלה בייבוא מקורות מזון מחו"ל. האמונה בכוחות השוק ובתחרות הפכה את ישראל ליבואנית יסודות המזון במידה שמערערת את ביטחונה הלאומי. מעבר לרגישות הגוברת של ישראל לגלי עליות המחירים בעולם, עלינו לזכור כי כשיהיה מחסור כל מדינה תדאג בראש ובראשונה לעצמה.

אין בפוסט זה המלצה לקנות (או למכור) ניירות ערך הצמודים למחירי הגרעינים, הבשר או מוצרי היסוד … 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: