מדוע יש רעב בעידן של שפע?

אחד האתגרים המרכזיים של המאה ה- 21 הוא כיצד למגר את הרעב מהעולם, נוכח הדמוגרפיה (מספר הפיות), הגלובליזציה (כולם רוצים רמת חיים מערבית) ושינויי האקלים. ניתוח יבש מראה כי הדבר אפשרי – אם רק נהיה יותר צמחונים (שאפו גדול ליוזמת meatless Monday – אני הצטרפתי ואתם?), נתייעל במערכות ההשקייה ונתעלם משיקולים פוליטיים…

מה לפוליטיקה ורעב אתם שואלים? הספר Enough – why the world's poorest starve in the age of planty מתמקד ברובו באפריקה ומדגים כיצד הסיוע ממדינות המערב ליבשת השחורה הרעבה אינו מטפל בבעיות השורש. במקום לשלוח אוכל לרעבים תוך סבסוד החקלאים בארה"ב, היה עדיף שמדינות המערב היו משקיעות בתשתיות החקלאות באפריקה. התוצאה נוראית (לינק לתמונות קשות) ויש לקוות שאת הספר הזה יקראו גם מקבלי ההחלטות.

לספר יש גם צד אופטימי והוא מעלה על נס את פועלם של הרוקפלרים של המאה ה- 21 (הקרן של ביל גייטס, אליה תרם בנדיבות גם וורן באפט), אמנים ידוענים (מסתבר שהמאמץ של בונו מ- U2 היה הרבה יותר מקיף ומשפיע ממופעי ה- world aid),  וגם אנשים פרטיים, המקדמים יוזמות מקומיות באפריקה ובעולם.

ומה יהיה בעתיד – כוחות אדירים פועלים באפריקה, אולי היבשת הכי דינמית היום. מצד אחד אוצרות הטבע הנדירים והעלייה בכוח העבודה, ומצד שני אתגרי המזון, הבריאות והשחיתות הציבורית. יש החושבים שהיבשת עומדת להמריא ומגדילים בה השקעות בהתאם, יש החושבים שאפריקה תמשיך להיות הכבש השחור של העולם.

ובינתיים, קרוב לבית, מצרים מייבאת יותר מחצי מצריכת החיטה שלה, והבצורות בארה"ב ורוסיה עלולות להביא לטלטלה מקומית, ורעב מעבר לגדר. מדובר באתגר מרכזי למשילות של נשיא מצרים, אשר מדיניות הסובסידיות שלו מתקשה בהתמודדות עם שוק שחור גואה. מצרים רעבה זו בשורה רעה עבורנו – הלוואי והיינו מגדלי חיטה נמרצים ויכולנו למכור עודפים למצרים, תוך חיזוק התלות האסטרטגית, אבל גם אנחנו יבואני חיטה כבדים ותלויים בכוחות השוק הגלובאלים. יש לפחות לקוות שבציר הטכנולוגי – מערכות השקייה, זרעים מותאמי אקלים וכו' – אנו כן מוצאים את הדרכים לסייע למצרים.

כששינויי האקלים יהפכו את אתגר ייצור המזון לקשה יותר, כל מדינה תדאג בראש ובראשונה לעצמה. את השיעור הזה קיבלו מדינות אפריקה פעם אחר פעם, ולאחרונה גם מצרים נכנסה למעגל הסכנה.  ובישראל כמו בישראל, במקום להסתכל סביב ולפעול להגדלת כושר הייצור המקומי והקטנת התלות בייבוא, הממשלה הנוכחית תולה את יהבה בכוחות השוק ופועלת להגדלת התחרות על ידי הרחבת היבוא (למשל ביחס למוצרי חלב).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: