קיצור תולדות האנושות (ספר חובה)

לאחרונה נשמע קולם של מורי ההיסטוריה כנגד הכוונה לבטל את בחינת הבגרות במקצוע, וכמה שהם צודקים. יתרה מזאת, אני מבקש לקחת את הדברים צעד אחד קדימה, ומציע לבטל את כל בחינות הבגרות למעט זו בהיסטוריה. מספיקה בעיני בחינת בגרות אחת בהיסטוריה כדי להכריז על אדם כבוגר ובעל דעת, ובתנאי שהבחינה תתבסס על היצירה המדהימה של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות".

תקופה ארוכה זכה הספר לשבחי המבקרים והציבור ואני התעלמתי, שהרי את "רובים, חיידקים ופלדה" כבר קראתי, ומה עוד ניתן לספר לי על התהליכים שעיצבו את ההיסטוריה של המין האנושי? אז אני מודה שטעיתי – "קיצור תולדות האנושות" פתח את עיני פעם אחר פעם. סיימתי לקרוא אותו היום, ואני מתכוון להתחיל לקרוא אותו מחדש מחר.

כל מי שכבר קרא את הספר מבין איזה בורים אנחנו יוצאים ממערכת החינוך שלנו, וגם כמה קל יכול להיות לשנות את זה – נדרש רק לתקן את תכנית הלימודים בהיסטוריה כמו גם בכלכלה, תיאולוגיה, מדע וחברה …, אבל לפחות התשתית לספר הלימוד כבר הונחה בפנינו. בשפה בהירה, מנומקת, מגובה במידה נאותה בנתונים, מסביר לנו יובל כיצד בני האדם הפכו מעוד חיה באמצע שרשרת המזון לשליטי כדור הארץ, ולאן זה יכול להוביל אותנו.

נושא הקיימות לא מקבל משקל מיוחד בניתוח, אבל מרחף מכל עבר – "עולמנו הכחול והירוק הופך במהירות למזבלה עירונית" הוא כותב, ופעם אחר פעם הוא נותן דוגמאות כיצד המין האנושי שינה את פני החיים על כדור הארץ, החל מההשמדה של מיני אדם אחרים, דרך רצח עם אכזרי שליווה כמעט כל מסע גילוי אימפריאליסטי, וכלה בפגיעה במגוון הביולוגי.

הניתוח ההיסטורי שלו מראה שאנו בדרך ל"אימפריה גלובאלית" אחת, ולדעתו היא תהיה בצבע ירוק, כדי להתמודד עם אתגר ההתחממות הגלובאלית ועוד. בעיני זו תחזית אופטימית, ופרט השאלה היא האם זה יקרה מספיק מהר. כאן אני עוד יותר בספק.

תגובה אחת »

  1. odedgilad said

    אם התחזית היא אופטימית או ריאלית זה תלוי בנו. אנשי הקיימות צריכים להפנים ולהגיד בקול ברור: השיטה הפוליטית שנוצרה בעידן הפוסט אימפריאלי ופוסט קולוניאלי, לפיה שיתוף הפעולה הבינלאומי הוא וולנטרי בלבד, היא הסיבה הפרוזאית והעיקרית לכך שהאנושות לא מסוגלת להפסיק לרסק לעצמה את המולדת. במציאות שבה אין מוסד שלטוני על-לאומי שמייצג את האלקטורט הגלובלי, התודעה הפוליטית של האנושות מפוצלת בהתאם, ומאמינה בקדושת הכזב המשפטי של "ריבונות" ו"חופש" לאומיים כערכים עליונים, כשבפועל הצריכה והשווקים-שאין-להם-מרסן הם אמצעי השפעה והתערבות וכפייה שאין חזקים מהם. מה שדרוש לנו הוא לא פחות מרגולציה עם שיניים ברמה העולמית, במסגרת פדרלית-דמוקרטית של כל האנושות. לא מדובר כאן בהמצאה חדשנית של טכנולוגיה חברתית שאין לה תקדים, אלא שימוש בשיטות שפועלות כבר מזה עשרות ומאות שנים ברמה המקומית (עבור כמויות עצומות של בני אדם) ברמת מדינת הלאום ולהחיל אותן ברמת הכוכב. אם התאגידים יכולים לתפקד ולשגשג ברמה הגלובלית, אין שום סיבה טכנית שממשל דמוקרטי לא ישגשג ברמה הזאת. זה יהיה, סוף סוף, הגוף הרגולטורי הראשון שיהיה באותו סדר גודל של התאגידים וההון שעליהם הוא אמור לפקח, ולכן הוא היחיד שיהיה מסוגל באמת לעשות את זה כמו שצריך.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s