חולצת טריקו תוצרת האיטי

Annie Leonard היוצרת העומדת מאחורי סדרת הסרטונים המעולה Story of Stuff בוחנת במאמר למגזין Yes את תרבות הצריכה ותפקיד האזרח באמצעות מחזור החיים של חולצת טריקו פשוטה. בפיסת בד אחת מקופלת הטרגדיה של אי השיוויון בעולם, העבדות המודרנית שהעולם "המפותח" כופה על העולם "המתפתח" בכלים שונים, ובהם אימפריאליזם כלכלי וסובסידיות חקלאיות, שרק מנציחות רעב ועוני.

הנה לינק למאמר המלא, ותזכורת לסרטון שפתח את הסדרה.

images

הסיפור שעומד מאחורי המאמר של אנני מתחיל בביקור שערכה במפעל חולצות T של חברת דיסני בהאיטי, במסגרתו ראתה נשים עובדות בתנאים מחפירים במשכורות מתחת למינימום, עבור מנכ"ל שמרוויח 100 אלף דולר לשעה בממוצע. כשניסתה לברר מדוע הנשים אינן חוזרות לקהיליות הכפריות מהן היגרו לערים, התשובה הייתה שמזון קואופרטיבי ייתר את החוות הפרטיות. האיטי הפכה ליבואנית מזון, ואתם יכולים לשער את האסון כאשר מחירי המזון האמירו כמה שנים מאוחר יותר, עקב שינויים גלובליים כגון מחירי הנפט, בצורות ועוד.

האיטי לא הייתה חזקה מלכתחילה – עוד אחד מאיי העבדים שייצר האימפריאליזם האירופאי, ועכשיו האימפריאליזם הכלכלי מכה שנית. מה הפלא שהמדינה הייתה כל כך חלשה כשהיכה בה גם הטבע, ברעידת האדמה ב- 2010 הזכורה כל כך לרעה. רעידות אדמה אנחנו לא יכולים למנוע, אבל בראייה ארוכת טווח הרעידה הייתה האסון הקטן של תושבי האי, ועל האסון הגדול אנחנו במו ידנו ארנקנו ופתק ההצבעה שלנו בקלפי אחראים. 

אני מסכים עם המסר המרכזי של אנני – זה שנקנה פחות חולצות T או נקפיד על חולצות שיוצרו בסטנדרט קיימות זה או אחר, אמנם חשוב אך לא יביא את השינוי.  לא מספיק להיות צרכנים מודעים יותר, וצריך גם ואולי בעיקר להיות אזרחים טובים יותר, אזרחים שמצביעים בקלפי למי שאכפת לו מהאסון שהקפיטליזם והגלובליזציה המיטו על המוחלשים, בחצר האחורית שלנו, ובעולם כולו.    

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s