קרחוני דרום אמריקה הולכים ונעלמים

UNEP, סוכנות האו"ם להגנת הסביבה,  מדווחת במגזין החודשי שלה על צמצום שטח הקרחונים בדרום אמריקה. הקרחונים בדרום אמריקה פרוסים לאורכה, מצפון לדרום, בצד המערבי של היבשת, והנפח שלהם הולך ומצטמצם בקצב חסר תקדים בעשרות השנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובאלית. הדו"ח מתמקד בקרחונים הטרופים, מרביתם ב- פרו, ומונה את ההשפעות השליליות לאספקת מי שתיה בדגש לעונה היבשה, לזרימה בנהרות ולמערכות אנרגיה הידרואלקטריות, למגוון הביולוגי עקב פגיעה במערכות ייחודיות מקומיות, ועוד.

אם רציתם לראות קרחונים בפרו – כדאי שתזדרזו ותיסעו לטייל שם בהקדם. בתמונה הזאת רואים את ההבדל בקרחונים ב- פרו – 1987 לעומת 2012. מה שעוד רואים זה את ההבדל באיכות הצילום. אם רק נדע להפנות את הטכנולוגיה האנושית לכיוונים הנכונים אני בטוח שנוכל לשמור על הקרחונים, ועל המערכות שנשענות עליהם.

סיפור אחד קטן משך את תשומת ליבי. (ראו  Box 2 במאמר וגם לינק).  בשנת 1941 נפל חלק מקרחון לאגם Palcacocha ויצר גל שהביא למותם של מעל 5000 איש בעיר Huaraz, כ- 20 ק"מ במורד הנחל.  תכולת האגם ב- 1941 הייתה כ- 12 מיליון קוב, בשנים שלאחר מכן הוא הצטמצם מאוד וכמעט נעלם, אך בעשרות השנים האחרונות עקב הפשרת הקרחונים הוא הולך וגדל – 17 מיליון קוב ב- 2009 ובמגמת עלייה. כתוצאה מכך הסיכון על תושבי Huaraz בעלייה, וחשוב לציין שכיום גרים בעיירה כ- 120 אלף איש. גל המים והבוץ והעצים והסלעים יגיע לעיר תוך עשרים וקצת דקות – לא מספיק זמן כדי להתפנות – אללה ירחמו על מי שיהיה שם בשיטפון. ניתן להקטין את הסיכון על ידי פעילות הנדסית מונעת, אך ספק בעיני אם התקציבים הנדרשים יגיעו בזמן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s