חוסר מקצועיות?

זהו פוסט שונה מהדברים עליהם אני כותב בדרך כלל, אבל עדיין זהו פוסט חשוב ביותר לידידי מממלכות המחקר והכתיבה, כמו גם למכרי מעולם הקיימות וההגנה על הסביבה. אפתח בשלוש דוגמאות קצרות.

+++ ראו למטה תוספת לפוסט המקורי +++

כתבה ב- YNET בעקבות הדיווחים על 2014 כשנה החמה ביותר שנמדדה (זה לא מדויק, צפו בקרוב לפוסט שלי בנושא ב- globeblog, אבל זה לא העניין כרגע) זכתה לכותרת – "בצורת, צונאמי והצפות: העולם ימשיך להתחמם". מאיפה הגיע הצונאמי אני לא יודע, ואני לא מכיר שום קשר בין ההתחממות הגלובלית לרעידות האדמה העזות שעלולות לייצר צונאמי. אגב, גם המרואיין בכתבה לא אמר זאת. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. כתבתי לשרות הלקוחות. אמרו לי שהועבר לגורמים הרלבנטיים. אבל כפי שאתם יכולים לראות בכתבה שום דבר לא השתנה (חוסר מקצועיות פעם שנייה) וגם תגובה לא קבלתי (חוסר מקצועיות פעם שלישית).

אתם בטח אומרים לעצמכם מה כבר אפשר לצפות מ- YNET אז הנה אעבור לגוף יותר רציני/מדעי – זווית היא סוכנות ידיעות למדע וסביבה שהוקמה על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, קראו אודותיה כאן.

בכתבה שכותרתה "צמח פולש גורם להגברת אפקט החממה" יש טעות יסודית שמתייחסת לאפקט החממה כאילו הוא מקומי – "… להגברה של אפקט החממה מעל החלק הזה של ארה"ב … להגביר את אפקט החממה גם שם …" – אבל אין דבר כזה (אפקט החממה אינו מקומי). אגב, זה גם לא נטען במאמר המקורי, שמתייחס למשוב בין ההתחממות הגלובלית להתפשטות מקומית של המין הפולש. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. פניתי אליהם פעמיים בטופס יצירת קשר – אין תגובה. חוסר מקצועיות פעם שנייה.

זהו לא מקרה יחיד. בכתבה בזווית על "עננות גבוהה מעל ענף הביטוח" יש ציטוט מדויק (הציטוט מדויק, הנתון לא …) מנייר עמדה (לא peer reviewed) של אונ' חיפה – המרכז למשאבי טבע וסביבה "… תחזיות האקלים למדינת ישראל מצביעות על התחממות בשיעור ממוצע של 0.8°-0.4° מעלות צלזיוס בכל עשור (תלוי באזור ובעונה)…". אלו מספרים גבוהים מאוד ביחס לתחזיות מקובלות – לא ארחיב כאן אבל 0.8 בעשורים הקרובים משמעותו יותר מ- 10 מעלות במאה הנוכחית …, כך שהנתון צוטט מבלי שהמצטט מבין את משמעותו. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. לפנייה שלי הם כזכור לא ענו. חוסר מקצועיות פעם שנייה.

ואתם בטח שואלים, מה יש לחוקרים מאונ' חיפה – המרכז למשאבי טבע וסביבה לומר בעניין?

הטעות המקורית הגיעה כאמור ממסמך שלהם. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. את המסמך אגב מצאתי רק באתר של המשרד להגנת הסביבה, ולא באתר של המרכז למשאבי טבע וסביבה. חוסר מקצועיות פעם שנייה.  פניתי אליהם לכתובת יצירת הקשר המופיעה על המחקר – אין תגובה. חוסר מקצועיות פעם שלישית. לא ויתרתי ופניתי ישירות לראש המרכז – פרופ' אופירה איילון, שאף נכללת בין כותבי המחקר. במהירות ראויה לציון קבלתי תשובה – "אני מכתבת את פרופ' חיים קותיאל אשר אמון על נושא תחזיות האקלים, ואת איילת אשר ערכה את המחקר בנושא הביטוח." כעבור ימים ספורים קבלתי תשובה מאיילת (דוקטורנטית), היא צרפה מקור שלכאורה תומך בנתון (המקור לא מופיע ברשימת המקורות של המסמך שלה – חוסר מקצועיות פעם רביעית) אבל הציטוט שלה את המקור היה שגוי ומבטא אי הבנה הן של המקור והן של הציטוט לכאורה (בקצרה, בישראל העלייה שנמדדה בטמפרטורה בקייץ גבוהה מאשר בחורף, והיא התייחסה לנתון הנוגע לקייץ בלבד ולא לממוצע השנתי שנמוך יותר משמעותית. ובכל מקרה, מה שנמדד לאו דווקא מעיד על מה שימדד – חוסר מקצועיות פעם חמישית). עניתי לאיילת והסברתי לה על טעותה, אפילו כיתבתי לידיעה את אופירה ראש המרכז ואת פרופ' קותיאל שאמור להיות אמון על נושא תחזיות האקלים. אתם מנחשים נכון. קבלתי אפס תגובות. חוסר מקצועיות פעם שישית.

למה זה קורה? במהלך שרותי הצבאי כתבתי, הנחיתי וערכתי כ- 200 מחקרים ולא שהיינו חפים מטעויות, אבל מקרים שכאלו לא אפיינו אותנו. בשנים האחרונות פרסמתי גם מספר דומה (כ- 200) פוסטים המנגישים את מדעי הסביבה לאזרח, כאן בבלוג וב- globeblog ושוב – חוסר מקצועיות שכזה לא מאפיין אותנו. מה ההבדלים? תרשו לי בזהירות הראויה, לשתף אתכם במחשבות שלי.

1) שרותיות – ב- globeblog מתעקשים איתי ודורשים להתייחס לכל תגובה, גם אם היא (תסלחו לי) מטופשת. עכשיו אני מבין יותר מתמיד כמה זה חשוב. כך נהגנו גם בצה"ל. אהבנו התייחסויות למחקרים, וגם ידענו להודות על טעות כשהיה צריך.

2) צור קשר או דואר אלקטרוני ללא תגובה מחזירים אותנו לעידן הפקס – אתה את שלך שולח, ולעולם אינך יודע האם המשלוח התקבל ומה נעשה עימו. אגב, נתקלתי באי מענה (כשזה לא נוח) לפניות גם בחברה בה עבדתי עד לאחרונה. בעיני זו תרבות (אמריקאית?) קלוקלת שמחלחלת לכל עבר.

3) הפרסומים בזווית מצטטים בדרך כלל מחקר אחד ואני תוהה האם כותבי הידיעות אכן מומחים בתחום, ומסוגלים להצליב את המידע עם מקורות אחרים וידע שצברו. עיתונאי, לא כל שכן איש בעל רקע מדעי, לא יכול להיות טייפ רקורדר (רשם-קול). ב- globeblog אנחנו כותבים בתחום התמחות מרכזי אחד, ואנחנו משתדלים להצליב בין מקורות ולבחון אותם בעין ביקורתית (סקפטיות מדעית).

4) ניירות עמדה אינם peer reviewed ואני תוהה האם המערכת האקדמית יודעת להעביר עליהם ביקורת ראויה טרם פרסומם. בצבא הקפדנו להפיץ טיוטה להתייחסות, ואף נייר לא פורסם עד שמנהל מרכז המחקר לא בחן אותו אישית שבע פעמים (האחריות המקצועית הייתה בהגדרה של מנהל מרכז המחקר ולא של החוקר).

מקצועיות כבר אמרנו? לתגובות אודה! ואגב, אם אני טועה, אשמח להתנצל. זה חלק מהמקצועיות שלי.

תוספת לפוסט המקורי

לאחר מאמצים נוספים הצלחתי להגיע לעורכת הראשית של זווית. הם קיבלו ויתקנו את ההערה הראשונה, ולגבי השנייה חזרו על התשובה של אונ' חיפה (בעיקרון, הפניה לשרשרת פרסומים שלהבנתי גוררים שגיאה / אי-הבנה) ואני מקווה שהתשובה ששלחתי אליהם תעזור לעשות סדר. בכל מקרה, ורק הזמן יוכיח, השאלה החשובה היא האם הם גם יפיקו את הלקחים שיצמצמו את מספר המקרים האלו בעתיד. כי לתחקר וללמוד זה מקצועיות, ולא רק בחיל האוויר.

תגובה אחת »

  1. ראובן said

    גם אני טורח להעיר לאנשים על טעויות, וזאת מתוך כוונה כנה לעזור להם לתקן, אך התגובות מגיעות בד"כ רק ממי שמכיר אותי אישית. אני מניח שההערות שלך לא נפלו על אזניים ערלות ואני מניח שלפחות בגירסה הבאה של הכותב הוא יתקן את הטעות גם אם לא יודה בה. אז אל תתייאש והמשך להעיר…

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s