Archive for יום יבוא

מעליות

מעלית היא סוג של אי רציפות. רגע אחד אתה בחניון, רגע אחרי אתה בקומת המשרדים. רגע אחד אתה ברחוב. רגע אחרי אתה בדלת הבית. בשינוי אנכי קצר אנחנו עוברים בין עולמות. סוג של אי רציפות.

המעליות של היום מאוד דומות למעליות של האתמול, אבל מה לגבי המעליות של המחר? בעוד ימים ספורים יפתח המצפה במבנה שהוקם במתחם התאומים בניו-יורק. 72 מעליות יישאו אנשים מעלה ומטה בקצב של 3 קומות לשנייה. בסין אגב כבר יש מעליות שעולות מהר יותר.

578px-Aiga_elevator_svg

בכל אחת מ- 72 המעליות הכבלים שוקלים 20 טון. זה לא מעט. במעלית של המחר (כבר ב- 2016!) לא יהיו כבלים, והמעליות ירחפו וינועו בכוח מגנטי. לאחר השחרור מהכבלים, המעליות כבר לא יהיו חד-מימדיות, מוגבלות לציר תנועה אחד. מעליות ייסעו מעלה-מטה אבל גם הצידה ובאלכסון.

איך היו חיינו ללא המעליות? הרבה יותר שטוחים … והנה ההתנתקות מהכבלים מביאה לנו קפיצה טכנולוגית, סוג נוסף של אי רציפות. איך ישתנה קו האופק שלנו כשמעליות ייסעו גם לצדדים? האם נתחיל לבנות גורדי שחקים פחות ריבועיים ויותר ציוריים?

מודעות פרסומת

Comments (1)

עבודה חדשה

+++ הטקסט בהמשך פוסט זה אינו מעודכן … לאחר חודשיים בלבד התפטרתי מהרשות לאחר שנוכחתי לדעת שאין תכלית לעבודתי במקום לאור המציאות הקיימת בין הרשות לשותפיה (חוסר אמון והערכה הדדיים) ולאור אווירת העבודה הלחוצה, השטחית והלא נעימה ברשות. חבל, התאהבתי ממבט ראשון במקום, בתחום ובמשימה, וכל מי שמכיר אותי יודע שיכולתי לתרום רבות לעשייה לו הייתי מקבל את מרחב העבודה, אבל זה מה יש ועכשיו ממשיכים הלאה … +++

חלקכם וודאי עדיין זוכרים את הכרזתי על יציאה לדרך חדשה ורצוני להקים "בוטיק ישראלי לחקר ביצועים ותוכן לעסקים". אז זהו שכבר לא … במקביל להתחלה איטית בדרך העצמאית (בעיקר מהצד שלי יש לומר), פזלתי גם למשרות שכיר שונות, עד שנקרתה בדרכי הזדמנות מושכת במיוחד. והנה, אני שמח לעדכן על מקום עבודתי החדש – ראש חטיבת מידע ומחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני עדיין לא יודע הרבה על התפקיד אבל אחרי יום ראשון בעבודה :-), אני מלא ציפייה להמשך. rsa1 אז מקוד ירוק והעולם הירוק התקרבתי לאור ירוק (ולא, אור ירוק והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אינם היינו הך, אפילו שיש חפיפה רבה במטרות שלהם), אבל זה לא אומר שהעניין שלי בנושאי קיימות והתחממות גלובלית תם, ואני אמשוך לכתוב ולשתף בנושא. שמרו על קשר וסעו בזהירות.  

Comments (8)

רשיון נהיגה?

עד לא מכבר פרק חשוב בחלום האמריקאי היה רישיון נהיגה בגיל הכי מוקדם שאפשר. כבר לא, וצפו בעצמכם בגרף הלקוח מ- כאן. ב- 1983 כמעט 70% מהנוער בגיל 17 אחז ברישיון, כיום פחות מ- 50%. ב- 1983 מעל 90% מהצעירים בני 20-24 אחזו ברישיון כיום פחות מ- 80%.

רשיונות נהיגה צעירים

למה? חוקרים אמריקאים שאלו 600 וקצת חסרי רישיון נהיגה בן הגילאים 18 ו- 39 לשתי הסיבות העיקריות והתשובות השכיחות היו:

1. אין לי זמן, עסוק מדי – 37%

2. אחזקת רכב יקרה מדי – 32%

3. מצליח לקבל תחבורה מאחרים – 31%

4. מעדיף לרכב באופניים או ללכת ברגל – 22%

5. מעדיף תחבורה ציבורית – 17%

6. דאגה להשלכות סביבתיות – 9%

7. אין צורך, עובד ברשת מהבית – 8%

8. נכות אישית – 7%

אני לא יודע מה המגמות בסיבות, ואיזו סיבה התחזקה עם השנים והביאה לירידה במספרים הכוללים, אבל מעניין להבחין כי סיבות 1 ו- 2 השכיחות ביותר מתכתבות עם העלייה באי השוויון החברתי, וסיבות 4 עד 6 קשורות לעלייה במודעות להשפעתנו על הסביבה, ומשמחות את המאמינים בחזון הקיימות האורבאנית.

ומה בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין 2003 ל- 2013 שיעור בעלי הרישיון בגיל 17-18 ירד מ- 36% לטיפה פחות מ- 30%, ובגיל 19-24 ירד מ- 66% ל- 63% בערך. מה שאנחנו רואים בברור זה שיעור רישיונות הרבה יותר נמוך מארה"ב, אבל גם אצלנו שיעור בעלי הרישיון בירידה (קצב ירידה – ממוצע לשנה – נמוך מארה"ב בערך בפקטור 1.5).

כשיורדים לפרטים (2007 לעומת 2013), שיעור הרישיונות בקרב נשים יציב/עולה והירידה היא בעיקר בשיעור הרישיונות בקרב גברים.

מה הסיבות לשינויים בישראל אני יכול רק לנחש, ואם תרשו לי, אני לא חושב שלסיבות הירוקות (4 עד 6) יש משקל משמעותי בישראל. לצערי, סיבות 1 ו- 2 הן כנראה המשמעותיות ומבטאות את אי השוויון החברתי הגדל, כמו גם את העלייה במשקלן הדמוגרפי של אוכלוסיות חלשות יחסית (חרדים, בדואים) ובמיוחד בגילאי צעירים.

Comments (1)

Juno

הסופה Juno עומדת לכסות את צפון החוף המזרחי בארה"ב בכמויות שלג חריגות ולהתחממות הגלובלית יש חלק ניכר בדבר. כשאטמוספירה חמה יותר היא יכולה לשאת יותר לחות – ליתר דיוק 7% לכל מעלת צלזיוס, והניגוד בין האוקיינוס החם מהרגיל ליבשת הקרה (חורף …) מביא לכמויות הממטרים החריגות.

זו לא הפעם היחידה – ראו במפה את השינוי בכמות הממטרים באחוזון העליון של אירועי הקיצון ב- 50 השנה האחרונות ברחבי ארה"ב, ושימו לב לשינוי הדרמטי בצפון החוץ המזרחי. עלייה של 71% וזה לפני ששקללנו את Juno …

NCAHeavyPrecip-638x421

ולצערנו זו גם לא הפעם האחרונה – המודלים להתחממות הגלובלית (אותם מודלים שצפו בעבר את העלייה באירועי קיצון – עיין ערך Juno) צופים שקצב ההתחממות ב- 50 השנה הבאות יהיה גדול פי 2-4 (!) מאשר במאה הקודמת (יש אי וודאות במודלים אבל עיקר התחום תלוי בשינויים שכן/לא נעשה לבלימת ההתחממות).

קישור לקריאה נוספת (והמקור לתמונה) והנה עוד כתבה בעניין.

להגיב

1848

ב"מלחמת מקסיקו" ב- 1848, בסיומה של מלחמה קצרה וחד-צדדית, מקסיקו הסכימה לוותר על חצי משטחה לטובת ארה"ב, אזור הכולל את מרבית אריזונה, קליפורניה, נבאדה, ניו-מקסיקו ויוטה, ועוד. טקסס, שהייתה מדינה מקסיקנית מורדת, הצטרפה אף היא לארצות הברית.

ב- 1948, 100 שנים לאחר מכן, ההיספנים היו מיעוט זניח בארצות הברית – פחות מ- 4%. המיעוט האפרו-אמריקאי עמד על כ- 10%, והדומיננטיות של הלבנים הייתה מוחלטת. היום (2010) ההיספנים הם כבר 16% מאוכלוסיית ארה"ב, והתחזית ל- 2048, 200 שנים לאחר הניצחון האמריקאי הסוחף ב"מלחמת מקסיקו", היא שההיספנים יתקרבו ל- 30% מהאוכלוסייה. תוסיפו לכך 13% אפרו-אמריקאים, 8% אסיאתיים, קצת אחרים, ותקבלו שהרוב הלבן ירד מ- 50%. זו אמריקה חדשה ותרשו לי להוסיף – הרבה פחות יהודית.

אגב, הפריסה של המיעוט ההיספאני איננה אחידה, ונמצאת בהלימה גבוהה לאזורים שנכבשו במלחמה ההיא. הנה מפה להתרשמות. המפה לקוחה מכתבה קצרה באקונומיסט, ומציגה ממוצע אמריקאי נמוך מהמקור השני שציטטתי (רק 10.3% היספנים), אבל גם לא כתוב למתי היא מעודכנת. בכל מקרה, החשוב הוא להבחין בפריסה המאוד לא אחידה. במבט קדימה, המשמעות היא יותר ויותר מחוזות עם רוב היספני מובהק.

20140201_USM980_0

 

 

Comments (2)

שלושה צדדים למטבע

נועם חומסקי הוא יהודי חריף, בלשן מדופלם, שמאלני אפילו אנרכיסט. אני לא קורא לכם לאמץ את דעותיו החברתיות, אבל כשמדובר בהתחממות הגלובלית, דבריו חדים כתער. צפו בסרטון הקצר וראו כיצד הוא מסביר בפשטות כיצד ההצגה בתקשורת האמריקאית של הקונצנזוס מול המכחישים מעוותת בשני פרמטרים.

1 – המנהג התקשורתי לתת משקל זהה לשתי הדעות כאילו מדובר בשני צדדים שווים, ולא בקונצנזוס מדעי מול מיעוט לא מקצועי (למי ששכח – מגישי התחזית בטלוויזיה אינם מומחי אקלים).

2 – חוסר הייצוג בתקשורת לקבוצה השלישית, ובהם מדעני אקלים בכירים ביותר, שחושבים כי הערכות המצב של צוות המומחים של האו"ם מבטאות קונצנזוס אופטימי, כתוצאה מהצורך להגיע להסכמה בינלאומית גורפת.

הסרטון הוא מ- 2010. אם הייתם שואלים אותי אז, הייתי עונה שאני שייך לקבוצה השלישית. אבל מאז להתרשמותי חל שינוי והערכות צוות המחקר של האו"ם יותר חופשיות מלחצים פוליטיים (אז אני בערך 2.5 :-). בפרט יש לציין טובה את האומץ שבו הדו"ח שפורסם השנה העז לקבוע מכסה לגזי חממה – כמה גזי חממה אנחנו יכולים להוסיף אם לא נרצה לחצות את סף 2 המעלות יחסית לעידן הטרום תעשייתי. בכך קיבל צוות המומחים את שיטת הניתוח שהציע השותף של נעם לסרטון – ביל מק-קיבן, היו"ר הפורש של תנועת המחאה הסביבתית 350 – במאמר מופת עוד ב- 2012. לרגל פרישתו של ביל, זו הזדמנות לומר לו תודה, ולהיזכר ברשימת הישגיו.  

להגיב

2025

תאגיד המידע Thomson Reuters, המנהל בין השאר את מאגר הציטטות המדעי העולמי Web of Science, העז לחזות 10 טכנולוגיות מבטיחות שינוי כבר ב- 2025. עתידנות זה מקצוע עם הצלחה חלקית מאוד, אפילו כשמסתכלים רק 10 שנים קדימה, ועדיין הרשימה שלהם מעניינת ומעוררת מחשבה ותקווה. לצורך התחזית הן סרקו את מאגרי הפרסומים והפטנטים וחפשו את התחומים החמים והמבטיחים – הנה תמצית הדברים.

Brett Ryder 2025 illustration 3

1 – תרופות לצמצום מחלת האלצהיימר ודמנציה בכלל, על בסיס מחקר גנטי.

2 – מקור האנרגיה הראשי יהיה מהשמש.

3 – תרופה למניעת סכרת סוג 1.

4 – סוף למחסור במזון. תאורה טבעית מלאכותית תאפשר גידול יבולים לאורך כל שנות השנה בסביבות סגורות שאינן רגישות לתנאי האקלים.

5 – הנעה חשמלית למטוסים, וראו פוסט שלי בנושא.

6 – הכול, אבל הכול הכול הכול, יהיה מחובר לרשת הדיגיטלית.

7 – סוף לאריזות מפלסטיק. אמרו שלום לאריזות אורגניות מתכלות.

8 – צמצום תופעות הלוואי מתרופות לטיפול בסרטן.

9 – מיפוי DNA מילדות ינחה את הטיפול הרפואי לאורך החיים (אגב, לצד ההזדמנות, צפויות כאן בעיות אתיות מורכבות למערכות הבריאות ובעיקר הביטוח הבריאותי).

10 – ואחרון חביב, התקדמות ניכרת בטלפורטציה קוונטית

אם הם צודקים, ב- 2025 נהיה יותר בריאים ויותר ירוקים. זו תחזית מאוד הגיונית, השאלה היא רק עד כמה. אגב, תמיד מעניין לבדוק תחזיות כאלו בדיעבד, אז שימו גם לכם תזכורת ביומן ובינתיים ראו פוסט ישן שלי שבחן תחזיות שנתן הסופר המפורסם אסימוב ל- 2014, לפני 50 שנה בדיוק.

 

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: