Archive for יום יבוא

יותר ירוק אבל פחות מזין

אחד הטיעונים של מכחישי טרגדיית משבר האקלים הוא שיותר פחמן דו-חמצני באטמוספירה זה יותר מזון לצמחים, כך שהתוצאה היא עולם ירוק יותר, בו גדל יותר מזון לצרכינו.

הם רק שוכחים לציין שברמות פחמן דו-חמצני גבוהות, המזון פחות עשיר בויטמינים ומינרלים חשובים ולכן פחות מזין, כפי שמחקר אחרון מצא ביחס לאורז.

בתחרות בין צרכי המזון ההולכים וגדלים של אוכלוסיית כדור האדם התופחת, לבין מהנדסי המזון והחקלאות המשפרים כל העת את תפוקת השדות, נוסף פרמטר חדש – ירידה באיכות המזון עקב משבר האקלים.

במלחמה הזו המנצח ידוע, כי יש גבול לכושר הנשיאה של הכוכב היחיד של האדם, ולא משנה כמה קרבות ביניים נצליח לנצח/לשרוד בדרך.

ולכן, למען ילדינו ונכדינו, לצד הנדסת פתרונות שיקלו עלינו להסתגל לעולם חם יותר, חובה עלינו לעשות הרבה יותר כדי להאט ולעצור את תהליך ההתחממות.

מודעות פרסומת

להגיב

מלחמות מים בין חברים

נהר הקולרדו הוא מקור מים ראשי ל- 1 מכל 8 אמריקאים, ולחקלאות עניפה, אולם שילוב של שינויי האקלים לצד עלייה באוכלוסייה מביאים הסכמי חלוקת מים ישנים אל סף שבירה. קראו עד ב- מלחמות מים באמריקה – בין חברים.

הדרך הנכונה ביותר לדחות את יום היובש היא התייעלות בצריכה – ב- 2017 האמריקאים השתמשו ב- 15-25% פחות מים מאשר בשנות השיא, ובדרום אפריקה קייפטאון המתייבשת כבר הוכיחה שאפשר לצמצם 50% ויותר, אבל האם זה יספיק לאמריקאים לאורך זמן? כי למרות ההתייעלות הברוכה הכתובת עדיין מהבהבת אל הקיר ו- lake mead החוצץ בין צרכני מים שונים לאורך הנהר עומד לרדת מתחת לקו השחור בשנים הקרובות.

האמריקאים נערכים למאבקים משפטיים (בין חברים …), וחלק מהמעורבים במעלה הנהר אף שוקלים צעדים חד צדדיים (בין חברים …). כמה שזה טעות. מלחמות מים בכלל ובין חברים בפרט לא מנהלים בבתי דין, אלא בשינויי צריכה ובפרוייקטים הנדסיים שעוזרים לכל הצדדים. אצלנו מצבה של הכנרת כואב לכולנו, אבל היה כואב פי כמה לו לא היינו בונים את מתקני ההתפלה לשתיה ולא היינו מטהרים מי שופכין להשקיית שדות.

מלחמות מים באמריקה – בין חברים. צא למד מה עלול לקרות כשמלחמות המים יעמתו עמים ומדינות, אם באגן הנילוס ולאורכו, או במקומות אחרים.

וכל זה למה? אמנם אין חיים בלי מים, אבל בעולם היפה שלנו יש מספיק מים לכולם. אמנם מרביתם מלוחים, אבל להתפיל אנחנו כבר יודעים. אמנם מרביתם באוקיינוסים ובקרחונים, אבל להסיע מים ממקום למקום ואפילו מלמטה למעלה אנחנו כבר יודעים. ואת מלחמות המים אפשר להשאיר לילדים המשתובבים בחג השבועות / חג המים.

להגיב

שבר בגשר הגז הטבעי?

האם עידן הגז הטבעי יהיה קצר מכפי שניתן היה לחשוב? לפחות על פי הכתבה האופטימית הזאת, חברות הענק Siemens ו- GE צמצמו משמעותית את הפעילות שלהם בנוגע לייצור טורבינות המפיקות חשמל מגז טבעי, ולפחות בקליפורניה יש אינדיקטורים נוספים לכך שמהפכת הגז הטבעי מתכנסת לגודל ריאלי.

אמת, גז טבעי מקטין את זיהום האוויר בקרבת תחנות כוח בהשוואה לדלקים פוסילים מלוכלכים, אבל בהיבט ההתחממות הגלובלית – שריפת הגז הטבעי מפזרת גזי חממה (פחות מפחם טבעי ונפט טבעי, אבל עדיין), דליפות בשרשרת האספקה משחררות גז מתאן שהוא גז חממה חזק במיוחד, ויש אף החושבים שאנרגיה זולה מגז טבעי מביאה לעלייה בביקוש ובהתאם בפליטות. ולכן, ככל שהעולם ייגמל מהר יותר מהשימוש בדלקים פוסיליים כולל גז טבעי – כך ייטב.

אבל בישראל – גז טבעי הוא סם העתיד. האינטרס הכלכלי הצר אומר לישראל לשרוף כמה שיותר גז טבעי זול, כי הרווח הוא כאן ועכשיו. אבל, את המחיר ישלמו כולם, כי ההתחממות הגלובלית לא עוצרת בגבולות או בין דורות.

ומה דעתי בנושא? אני מסכים שלא סביר לצפות מישראל שתוביל את המעבר העולמי מדלקים פוסילים בכלל וגז טבעי בפרט לאנרגיות נקיות, ויחד עם זאת יש בליבי הערכה וקצת קנאה לקליפורניה ("הכלכלה השישית בעולם") שמשמשת כלפיד של אור בעולם האנרגיה הנקייה.

להגיב

ללמוד על דמוגרפיה מאיראן

שורה של החלטות אמיצות בשלהי המאה הקודמת, של שלטון המהפכה האיסלאמית באיראן, הביאו להאטה ניכרת בילודה ולהתייצבות דמוגרפית של המדינה. מבחינת איראן, השינוי יצר הזדמנות כלכלית נדירה בשל יחס טוב במיוחד בין האוכלוסיה המניבה (האוכלוסיה העובדת) לאוכלוסיה התלויה (קשישים וילדים).

ואצלנו, ילודה זה נושא מקודש, עד 2048 אוכלוסיית המדינה עומדת להכפיל את עצמה, וחלק ניכר מגידול האוכלוסין צפוי בקרב שבטים שתרומתם למשק העבודה קטן מחלקם באוכלוסיה – חרדים ובדואים בפרט. אבל היום חוגגים 70, ומה תחגוג ישראל בגיל 100 לא מעניין אף אחד.

Comments (1)

הסחר הימי מנסה להתיישר עם הסכם פאריז

רקע: ספינות סוחר משתמשות בדלק זול ולכן מלוכלך, וכפועל יוצא הן פולטות הרבה מאוד גזי חממה, ומזהמות את האוויר באזורי חוף הסמוכים לקווי שייט עיקריים. כיום הסחר הימי אחראי ל- 2.3% מפליטת גזי החממה, ובתרחיש עסקים כרגיל הפליטות יגדלו פי 4 עד 2075, בסתירה גמורה להסכמי פריז לצמצום סך הפליטות בעולם.

תשמעו את הפרדוקס – היום מיכליות ענק שורפות דלק מזהם במסעם להעביר דלק מזהם לא פחות לנמלים מהם יוצאות ספינות סוחר, ובמערב הפרוע של הסחר הימי אף אחד לא משלם (חוץ מהדורות הבאים …) על הנזק הסביבתי משריפת כל הדלקים האלו, וכל זה כדי שבעולם המערבי יוכלו לקנות סחורה זולה שיוצרה בסין, או שבישראל נוכל לשתות מים מינרלים שבוקבוקו באיטליה.

חדשות טובות?
לראשונה, ארגון האו"ם לרגולציה של הסחר הימי סיכם אסטרטגיה לצמצום הפליטות וקבע יעדים, המבקשים להקטין את הפליטות המצטברות של גזי חממה מהמגזר ל- 28-43 גיגהטון עד 2075 (לעומת 101 גיגהטון בתרחיש עסקים כרגיל). אבל, האמריקאים (כרגיל) מסתייגים, כדי להתיישר עם הסכם פאריז תקציב הפליטות עד 2075 היה צריך להיות 17 גיגהטון בלבד, ובכלל לא ברור לי כיצד יאכף ההסכם, כלומר מי ואיך ישלם על חריגה מתקציב הפליטות.

ואם תשאלו אותי, הפתרון הנכון הוא הקטנת הסחר הימי באמצעות מס פחמן. כיום, מי שקונה בצפון אמריקה סחורה זולה שיוצרה במזרח אסיה לא משלם על הנזק הסביבתי של הובלת הסחורה, ואילו מיסוי ריאלי המבטא את הנזק מהוספת גזי החממה לאטמוספירה, היה מקטין את הסחר הבינלאומי, מעודד ייצור מקומי, ואולי אף מחזיר לפרופורציה את "תרבות" הצריכה. אבל, בעידן טראמפ מס פחמן גלובלי הוא דימיוני לחלוטין, ומס פחמן "מגזרי" מטעם ארגון האו"ם לרגולציה של הסחר הימי אינו סביר גם הוא – נראה לכם שהארגון יתמוך במיסוי שיביא להקטנת היקפי הסחר?

לקריאה נוספת – מאמר ב- Washington Post

 

להגיב

לשחק בגולף עם מקל של הוקי

בפעם המי יודע כמה תחזיות מדעני האקלים התבררו כשגויות – מדעני האקלים והמודלים המשוכללים שהם בונים אמנם חזו האטה בזרם הגולף, אבל הם לא חשבו שזה יקרה בקצב כל כך גבוה, כפי שמחקרים שפורסמו במגזין היוקרתי Nature מצאו.

ולמה אכפת לנו, כי זרם הגולף מחמם את אירופה ומגן על חופי מזרח צפון אמריקה מהצפות (הסברים כאן), וכי יש חשש מחציית tipping point שתאיץ את התהליך במידה ניכרת. אתם בטח מכירים את גרף מקל ההוקי שמתאר את השינוי הדרמטי בטמפרטורת כדור הארץ. החשש הוא איפוא ששינוי מואץ דומה עובר גם על זרם הגולף.

אז המודלים שוב הוכיחו את יכולתם לזהות את הכיוון בו מתפתח אקלים כדור הארץ, אבל נפלו בהערכת חסר לקצב השינוי. ולהתרשמותי – זו לא הפעם הראשונה שמודלי האקלים מתבררים כאופטימים מדי.

ולמה אכפת לנו, כי האצת שינויי האקלים עלולה להיות מכת מוות לניסיונות הדלים של האומות להאט/למתן/לבטל את תרומת האדם לתהליך ההתחממות, ומעלה את הסיכוי כי אקלים כדור הארץ כולו ייכנס לסחרור אקלימי (תהליכי משוב שילכו ויאיצו את התהליך).

טעויות במודלים זה דבר מובן. אנו צועדים לתוך אקלים לא מוכר, ולמודלים לא יכולה להיות יכולת חיזוי אבסולטית. במודלים יש אי וודאות, זה טבעי, וההתנהגות שלנו צריכה להכיל אותה ולהתכונן לסל האפשרויות. ובפרט, שינוי דרסטי בזרם הגולף עוד במאה הזאת צריך להבנתי להיות חלק מתרחיש הייחוס לתכנון תשתיות ועוד.

כי לאדם יש רק כוכב אחד לחיות בו …

Comments (2)

מעליות

מעלית היא סוג של אי רציפות. רגע אחד אתה בחניון, רגע אחרי אתה בקומת המשרדים. רגע אחד אתה ברחוב. רגע אחרי אתה בדלת הבית. בשינוי אנכי קצר אנחנו עוברים בין עולמות. סוג של אי רציפות.

המעליות של היום מאוד דומות למעליות של האתמול, אבל מה לגבי המעליות של המחר? בעוד ימים ספורים יפתח המצפה במבנה שהוקם במתחם התאומים בניו-יורק. 72 מעליות יישאו אנשים מעלה ומטה בקצב של 3 קומות לשנייה. בסין אגב כבר יש מעליות שעולות מהר יותר.

578px-Aiga_elevator_svg

בכל אחת מ- 72 המעליות הכבלים שוקלים 20 טון. זה לא מעט. במעלית של המחר (כבר ב- 2016!) לא יהיו כבלים, והמעליות ירחפו וינועו בכוח מגנטי. לאחר השחרור מהכבלים, המעליות כבר לא יהיו חד-מימדיות, מוגבלות לציר תנועה אחד. מעליות ייסעו מעלה-מטה אבל גם הצידה ובאלכסון.

איך היו חיינו ללא המעליות? הרבה יותר שטוחים … והנה ההתנתקות מהכבלים מביאה לנו קפיצה טכנולוגית, סוג נוסף של אי רציפות. איך ישתנה קו האופק שלנו כשמעליות ייסעו גם לצדדים? האם נתחיל לבנות גורדי שחקים פחות ריבועיים ויותר ציוריים?

Comments (1)

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: