Archive for יום יבוא

יממה של 25 שעות

לכל אלו שתמיד מתלוננים שאין להם זמן ולו רק היו יכולים לקום שעה קודם, האם ידעתם שיממה (הזמן שלוקח לכוכב הארץ להסתובב על צירו) לא תמיד הייתה, ותהיה, 24 שעות? כך למשל, אצל הדינוזאורים (100 מיליון שנה לאחור) היממה הייתה כ- 23 שעות בלבד, ובפועל גם כיום היממה הולכת ומתארכת, אבל כדי להרויח שעה נוספת נצטרך לחכות לפחות 100 מיליון שנה נוספות.

ה"אשם" העיקרי הוא הירח, עניינים של חוקי כבידה, גאות ושפל, אבל הירח גם הולך ומתרחק מכוכב הארץ בקצב של כמעט 4 ס"מ בשנה (או כפי שנהוג לומר – בקצב בו גדלות הציפרניים שלנו) ולכן השפעתו הולכת ודועכת. למעשה אלמלא הירח, או ליתר דיוק טרם היווצרותו, אורך היממה בכוכב הארץ היה שעות ספורות בלבד.

בירח אגב, היממה נמשכת כחודש "שלנו", עוד אתגר קטן למי שמבקש להעתיק חלק מתושבי כוכב האדם לירח.

ומה הקשר לקוד ירוק? מסתבר, מאוד בקטנה, שגם ההתחממות הגלובלית משפיעה על אורך היממה, כי הפשרת הקטבים והתחממות האוקיינוסים משנה את פחיסות הכוכב עליו אנו חיים, ולכן גם משפיעה על קצב הסיבוב שלו. אבל אל תפתחו ציפיות … האדם יחזיר לטבע את השליטה בכוכב הארץ הרבה לפני שנזכה לישון שעה נוספת, ואם תשאלו אותי, גם הרבה לפני שנזכה לישב את הירח.

(יש אסטרו-פיזיקאי בקהל שיכול לוודא/לאשר שהבנתי את הדברים נכון, או לתקן את הדרוש תיקון?)

מודעות פרסומת

להגיב

אידיוקרטיה

זיהום אוויר פוגע באינטלגנציה, כך קובע מחקר שנערך בסין הסובלת מזיהום אוויר חמור במיוחד בערים, ולדיון המוכר במה משפיע יותר על אינטלגנציה – תורשה או סביבה, נוסף גם המרכיב של איכות הסביבה.

קראתי אודות הנ"ל וחשבתי: כשמשקללים את כל הגורמים יחדיו, האם "האינטלגנציה הממוצעת של האנושות" בעלייה או בירידה? אני לא מומחה גדול בנושא, אבל מחיפוש במרשתת מצאתי תשובות שונות וכמה לינקים מעניינים ומעוררי מחשבה.

אם נחזור לתחילת המאה הקודמת, האינטלגנציה הממוצעת של האנושות, כפי שנמדדת במבחן IQ, הייתה נמוכה משמעותית מהיום – כ- 30 נק' בממוצע – כלומר לאדם הממוצע היה IQ של 70 בלבד (לו היה נבחן ביחס לאוכלוסייה היום). לאורך השנים ציוני המבחן הלכו ועלו – ע"ע אפקט פלין – ולפי ניתוח מפורט יחסית שמצאתי באינטרנט, נראה כי ציוני המבחן ממשיכים ועולים.

אבל, ייתכן והמגמה התהפכה. מחקר שמגיע מורווגיה ופורסם לאחרונה מצביע על מגמה של ירידה בציוני מבחני IQ (מאז שנות ה- 70 של המאה ה- 20) ותולה את השינוי בגורמי סביבה – שינויים במערכת החינוך, בהרגלי התזונה, פחות קריאה ויותר זמן online. אבולוציה טבעית לא יכולה להשפיע בקבועי הזמן הנדונים – ולכן החוקרים חושבים כאמור שהסיבה לשינוי נעוצה ברדידות הלמידה והשיח בעידן האינטרנט, הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם והווטס-אפ.

אם זה נכון, כמה נמוך נמשיך ונרד? הסרט הקומי אידיוקרטיה שיצא לאקרנים לפני מספר שנים מעלה בהקשר רעיון מעורר מחשבה. על פי הסרט, פעם, כש"החיים היו קשים", האבולוציה נתנה יתרון לחזק ולחכם. היום, "כשאין אוייב אמיתי על האדם", איו מי שעוצר את התרבותו, ובמיוחד את התרבותם של "הטפשים", שהולכים ומתרבים, עד שהטמטום יכבוש את העולם. כשטראמפ עלה לשלטון – היו רבים שטענו שהסרט חזה את העתיד, רק שהתחזיות שלו 500 שנים קדימה התממשו תוך 15 שנים …

Comments (2)

Earth Overshoot Day

Earth Overshoot Day הוא היום בשנה בו כלל האנשים צרכו יחדיו את כמות המשאבים המתחדשים של כוכב האדם (כדור הארץ) בשנה. בחישוב המועד המדויק של היום המוגדר הזה, יש הנחות רבות לגבי משאבי כוכב האדם מחד, וטביעת הרגל האקולוגית של כל איש ואישה מאידך. אבל החישוב המדויק אינו העיקר, אלא המגמה.

כפי שניתן לראות בגרף הרצ"ב – ב- 50 השנה האחרונות (ולמעשה לראשונה בהיסטוריה של האנושות) אנחנו מסיימים כל שנה בגרעון, והמגמה היא ש- Earth Overshoot Day קורה מוקדם יותר ויותר, כלומר הגרעון הולך ומעמיק. אבל, שימו לב למגמה המעניינת  – שינוי מועט בלבד במועד בו האנושות נכנסת ל- Overdraft לאורך העשור האחרון.

המשאבים המתחדשים של כוכב האדם לא השתנו בעשור האחרון, ומכאן שגם החתימה האקולוגית של האנושות כמעט ולא השתנתה. החתימה האקולוגית של האנושות היא מכפלה של גודל האוכלוסייה בחתימה הממוצעת לאיש. כיוון שאוכלוסיית האנושות גדלה בעשור האחרון, ניתן להסיק כי החתימה האקולוגית לאיש ירדה בממוצע. למה זה קרה? להערכתי משילוב של מספר דברים – "התייעלות אקולוגית", למשל הרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות, ומגמות דמוגרפיות – אוכלוסיית העולם המפותח (בו החתימה האקולוגית מעל הממוצע) במגמת ירידה.

הדיון הזה חשוב כי העולם צמח והתפתח ואיכות החיים של מרבית תושבי כוכב האדם עלתה בעשור האחרון, ויחד עם זאת הצלחנו לא להגדיל את החתימה האקולוגית המשולבת. במבט קדימה, האם אנחנו יכולים להמשיך ולצמוח מבלי להגדיל את החתימה האקולוגית שלנו? או שמא מגמת השינוי שניתן לראות מ- 2015 מצביעה על המשך מגמת העליה בחתימה (והקדמת מועד ה- Overshoot Day)? התשובה נמצאת בעולם המתפתח והיכן שמרבית אוכלוסיית כוכב האדם נמצאת ומתרבה – מזרח אסיה ואפריקה.

ה- Earth Overshoot Day הוא אחד לאנושות כולה כיחידה אחת, אבל למרבית המדינות יש גם את היום שלהן – ארה"ב 15/3, סין 15/6, ברזיל 19/7, מצרים 6/11 ועוד. לעומת זאת, הודו וכמה מדינות אפריקה עתירות אוכלוסין לא מופיעות על הגרף – הן לא נכנסות ל- Overdraft כלל ולא יכולות ל"חגוג" את ה- Earth Overshoot Day הפרטי שלהן.

מעניין לראות כי צריכת המשאבים בסין היא מעל הממוצע העולמי (ה- Earth Oversoot Day של סין קורה לפני היום הגלובלי). כידוע, פערי איכות החיים בין סין לעולם המפותח (ארה"ב למשל) הצטמצמו מאוד בעשרות השנים האחרונות, ואת המחיר אנחנו רואים כאן. בעתיד סביר שרמת החיים בסין תמשיך ותעלה ותחתור לכיוון רמת החיים בעולם המפותח. לעתיד כוכב האדם חשוב מאוד שזה לא יעשה תוך צריכת משאבים מוגברת – מאוד לא רצוי שה- Earth Overshoot Day של סין יגיע לזה של ארה"ב, אלא להיפך (כלומר, שזה של ארה"ב יגיע לזה של סין), והאתגר הוא כיצד לעשות כן תוך עלייה ברמת החיים גם בארה"ב וגם בסין.

האתגר הרחב יותר נוגע להודו ולמדינות אפריקה רבות ומתרבות האוכלוסין. כיצד עוזרים לתושבי מדינות אלו להעלות את רמת החיים מבלי להביא את צריכת המשאבים הגלובלית לרמות לא מקיימות בעליל? אם תשאלו אותי, זה האתגר החשוב ביותר של האנושות במאה ה- 21.

 

להגיב

יותר ירוק אבל פחות מזין

אחד הטיעונים של מכחישי טרגדיית משבר האקלים הוא שיותר פחמן דו-חמצני באטמוספירה זה יותר מזון לצמחים, כך שהתוצאה היא עולם ירוק יותר, בו גדל יותר מזון לצרכינו.

הם רק שוכחים לציין שברמות פחמן דו-חמצני גבוהות, המזון פחות עשיר בויטמינים ומינרלים חשובים ולכן פחות מזין, כפי שמחקר אחרון מצא ביחס לאורז.

בתחרות בין צרכי המזון ההולכים וגדלים של אוכלוסיית כדור האדם התופחת, לבין מהנדסי המזון והחקלאות המשפרים כל העת את תפוקת השדות, נוסף פרמטר חדש – ירידה באיכות המזון עקב משבר האקלים.

במלחמה הזו המנצח ידוע, כי יש גבול לכושר הנשיאה של הכוכב היחיד של האדם, ולא משנה כמה קרבות ביניים נצליח לנצח/לשרוד בדרך.

ולכן, למען ילדינו ונכדינו, לצד הנדסת פתרונות שיקלו עלינו להסתגל לעולם חם יותר, חובה עלינו לעשות הרבה יותר כדי להאט ולעצור את תהליך ההתחממות.

להגיב

מלחמות מים בין חברים

נהר הקולרדו הוא מקור מים ראשי ל- 1 מכל 8 אמריקאים, ולחקלאות עניפה, אולם שילוב של שינויי האקלים לצד עלייה באוכלוסייה מביאים הסכמי חלוקת מים ישנים אל סף שבירה. קראו עד ב- מלחמות מים באמריקה – בין חברים.

הדרך הנכונה ביותר לדחות את יום היובש היא התייעלות בצריכה – ב- 2017 האמריקאים השתמשו ב- 15-25% פחות מים מאשר בשנות השיא, ובדרום אפריקה קייפטאון המתייבשת כבר הוכיחה שאפשר לצמצם 50% ויותר, אבל האם זה יספיק לאמריקאים לאורך זמן? כי למרות ההתייעלות הברוכה הכתובת עדיין מהבהבת אל הקיר ו- lake mead החוצץ בין צרכני מים שונים לאורך הנהר עומד לרדת מתחת לקו השחור בשנים הקרובות.

האמריקאים נערכים למאבקים משפטיים (בין חברים …), וחלק מהמעורבים במעלה הנהר אף שוקלים צעדים חד צדדיים (בין חברים …). כמה שזה טעות. מלחמות מים בכלל ובין חברים בפרט לא מנהלים בבתי דין, אלא בשינויי צריכה ובפרוייקטים הנדסיים שעוזרים לכל הצדדים. אצלנו מצבה של הכנרת כואב לכולנו, אבל היה כואב פי כמה לו לא היינו בונים את מתקני ההתפלה לשתיה ולא היינו מטהרים מי שופכין להשקיית שדות.

מלחמות מים באמריקה – בין חברים. צא למד מה עלול לקרות כשמלחמות המים יעמתו עמים ומדינות, אם באגן הנילוס ולאורכו, או במקומות אחרים.

וכל זה למה? אמנם אין חיים בלי מים, אבל בעולם היפה שלנו יש מספיק מים לכולם. אמנם מרביתם מלוחים, אבל להתפיל אנחנו כבר יודעים. אמנם מרביתם באוקיינוסים ובקרחונים, אבל להסיע מים ממקום למקום ואפילו מלמטה למעלה אנחנו כבר יודעים. ואת מלחמות המים אפשר להשאיר לילדים המשתובבים בחג השבועות / חג המים.

להגיב

שבר בגשר הגז הטבעי?

האם עידן הגז הטבעי יהיה קצר מכפי שניתן היה לחשוב? לפחות על פי הכתבה האופטימית הזאת, חברות הענק Siemens ו- GE צמצמו משמעותית את הפעילות שלהם בנוגע לייצור טורבינות המפיקות חשמל מגז טבעי, ולפחות בקליפורניה יש אינדיקטורים נוספים לכך שמהפכת הגז הטבעי מתכנסת לגודל ריאלי.

אמת, גז טבעי מקטין את זיהום האוויר בקרבת תחנות כוח בהשוואה לדלקים פוסילים מלוכלכים, אבל בהיבט ההתחממות הגלובלית – שריפת הגז הטבעי מפזרת גזי חממה (פחות מפחם טבעי ונפט טבעי, אבל עדיין), דליפות בשרשרת האספקה משחררות גז מתאן שהוא גז חממה חזק במיוחד, ויש אף החושבים שאנרגיה זולה מגז טבעי מביאה לעלייה בביקוש ובהתאם בפליטות. ולכן, ככל שהעולם ייגמל מהר יותר מהשימוש בדלקים פוסיליים כולל גז טבעי – כך ייטב.

אבל בישראל – גז טבעי הוא סם העתיד. האינטרס הכלכלי הצר אומר לישראל לשרוף כמה שיותר גז טבעי זול, כי הרווח הוא כאן ועכשיו. אבל, את המחיר ישלמו כולם, כי ההתחממות הגלובלית לא עוצרת בגבולות או בין דורות.

ומה דעתי בנושא? אני מסכים שלא סביר לצפות מישראל שתוביל את המעבר העולמי מדלקים פוסילים בכלל וגז טבעי בפרט לאנרגיות נקיות, ויחד עם זאת יש בליבי הערכה וקצת קנאה לקליפורניה ("הכלכלה השישית בעולם") שמשמשת כלפיד של אור בעולם האנרגיה הנקייה.

Comments (1)

ללמוד על דמוגרפיה מאיראן

שורה של החלטות אמיצות בשלהי המאה הקודמת, של שלטון המהפכה האיסלאמית באיראן, הביאו להאטה ניכרת בילודה ולהתייצבות דמוגרפית של המדינה. מבחינת איראן, השינוי יצר הזדמנות כלכלית נדירה בשל יחס טוב במיוחד בין האוכלוסיה המניבה (האוכלוסיה העובדת) לאוכלוסיה התלויה (קשישים וילדים).

ואצלנו, ילודה זה נושא מקודש, עד 2048 אוכלוסיית המדינה עומדת להכפיל את עצמה, וחלק ניכר מגידול האוכלוסין צפוי בקרב שבטים שתרומתם למשק העבודה קטן מחלקם באוכלוסיה – חרדים ובדואים בפרט. אבל היום חוגגים 70, ומה תחגוג ישראל בגיל 100 לא מעניין אף אחד.

Comments (1)

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: