רשיון נהיגה?

עד לא מכבר פרק חשוב בחלום האמריקאי היה רישיון נהיגה בגיל הכי מוקדם שאפשר. כבר לא, וצפו בעצמכם בגרף הלקוח מ- כאן. ב- 1983 כמעט 70% מהנוער בגיל 17 אחז ברישיון, כיום פחות מ- 50%. ב- 1983 מעל 90% מהצעירים בני 20-24 אחזו ברישיון כיום פחות מ- 80%.

רשיונות נהיגה צעירים

למה? חוקרים אמריקאים שאלו 600 וקצת חסרי רישיון נהיגה בן הגילאים 18 ו- 39 לשתי הסיבות העיקריות והתשובות השכיחות היו:

1. אין לי זמן, עסוק מדי – 37%

2. אחזקת רכב יקרה מדי – 32%

3. מצליח לקבל תחבורה מאחרים – 31%

4. מעדיף לרכב באופניים או ללכת ברגל – 22%

5. מעדיף תחבורה ציבורית – 17%

6. דאגה להשלכות סביבתיות – 9%

7. אין צורך, עובד ברשת מהבית – 8%

8. נכות אישית – 7%

אני לא יודע מה המגמות בסיבות, ואיזו סיבה התחזקה עם השנים והביאה לירידה במספרים הכוללים, אבל מעניין להבחין כי סיבות 1 ו- 2 השכיחות ביותר מתכתבות עם העלייה באי השוויון החברתי, וסיבות 4 עד 6 קשורות לעלייה במודעות להשפעתנו על הסביבה, ומשמחות את המאמינים בחזון הקיימות האורבאנית.

ומה בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין 2003 ל- 2013 שיעור בעלי הרישיון בגיל 17-18 ירד מ- 36% לטיפה פחות מ- 30%, ובגיל 19-24 ירד מ- 66% ל- 63% בערך. מה שאנחנו רואים בברור זה שיעור רישיונות הרבה יותר נמוך מארה"ב, אבל גם אצלנו שיעור בעלי הרישיון בירידה (קצב ירידה – ממוצע לשנה – נמוך מארה"ב בערך בפקטור 1.5).

כשיורדים לפרטים (2007 לעומת 2013), שיעור הרישיונות בקרב נשים יציב/עולה והירידה היא בעיקר בשיעור הרישיונות בקרב גברים.

מה הסיבות לשינויים בישראל אני יכול רק לנחש, ואם תרשו לי, אני לא חושב שלסיבות הירוקות (4 עד 6) יש משקל משמעותי בישראל. לצערי, סיבות 1 ו- 2 הן כנראה המשמעותיות ומבטאות את אי השוויון החברתי הגדל, כמו גם את העלייה במשקלן הדמוגרפי של אוכלוסיות חלשות יחסית (חרדים, בדואים) ובמיוחד בגילאי צעירים.

מודעות פרסומת

Comments (1)

חוסר מקצועיות?

זהו פוסט שונה מהדברים עליהם אני כותב בדרך כלל, אבל עדיין זהו פוסט חשוב ביותר לידידי מממלכות המחקר והכתיבה, כמו גם למכרי מעולם הקיימות וההגנה על הסביבה. אפתח בשלוש דוגמאות קצרות.

+++ ראו למטה תוספת לפוסט המקורי +++

כתבה ב- YNET בעקבות הדיווחים על 2014 כשנה החמה ביותר שנמדדה (זה לא מדויק, צפו בקרוב לפוסט שלי בנושא ב- globeblog, אבל זה לא העניין כרגע) זכתה לכותרת – "בצורת, צונאמי והצפות: העולם ימשיך להתחמם". מאיפה הגיע הצונאמי אני לא יודע, ואני לא מכיר שום קשר בין ההתחממות הגלובלית לרעידות האדמה העזות שעלולות לייצר צונאמי. אגב, גם המרואיין בכתבה לא אמר זאת. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. כתבתי לשרות הלקוחות. אמרו לי שהועבר לגורמים הרלבנטיים. אבל כפי שאתם יכולים לראות בכתבה שום דבר לא השתנה (חוסר מקצועיות פעם שנייה) וגם תגובה לא קבלתי (חוסר מקצועיות פעם שלישית).

אתם בטח אומרים לעצמכם מה כבר אפשר לצפות מ- YNET אז הנה אעבור לגוף יותר רציני/מדעי – זווית היא סוכנות ידיעות למדע וסביבה שהוקמה על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, קראו אודותיה כאן.

בכתבה שכותרתה "צמח פולש גורם להגברת אפקט החממה" יש טעות יסודית שמתייחסת לאפקט החממה כאילו הוא מקומי – "… להגברה של אפקט החממה מעל החלק הזה של ארה"ב … להגביר את אפקט החממה גם שם …" – אבל אין דבר כזה (אפקט החממה אינו מקומי). אגב, זה גם לא נטען במאמר המקורי, שמתייחס למשוב בין ההתחממות הגלובלית להתפשטות מקומית של המין הפולש. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. פניתי אליהם פעמיים בטופס יצירת קשר – אין תגובה. חוסר מקצועיות פעם שנייה.

זהו לא מקרה יחיד. בכתבה בזווית על "עננות גבוהה מעל ענף הביטוח" יש ציטוט מדויק (הציטוט מדויק, הנתון לא …) מנייר עמדה (לא peer reviewed) של אונ' חיפה – המרכז למשאבי טבע וסביבה "… תחזיות האקלים למדינת ישראל מצביעות על התחממות בשיעור ממוצע של 0.8°-0.4° מעלות צלזיוס בכל עשור (תלוי באזור ובעונה)…". אלו מספרים גבוהים מאוד ביחס לתחזיות מקובלות – לא ארחיב כאן אבל 0.8 בעשורים הקרובים משמעותו יותר מ- 10 מעלות במאה הנוכחית …, כך שהנתון צוטט מבלי שהמצטט מבין את משמעותו. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. לפנייה שלי הם כזכור לא ענו. חוסר מקצועיות פעם שנייה.

ואתם בטח שואלים, מה יש לחוקרים מאונ' חיפה – המרכז למשאבי טבע וסביבה לומר בעניין?

הטעות המקורית הגיעה כאמור ממסמך שלהם. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. את המסמך אגב מצאתי רק באתר של המשרד להגנת הסביבה, ולא באתר של המרכז למשאבי טבע וסביבה. חוסר מקצועיות פעם שנייה.  פניתי אליהם לכתובת יצירת הקשר המופיעה על המחקר – אין תגובה. חוסר מקצועיות פעם שלישית. לא ויתרתי ופניתי ישירות לראש המרכז – פרופ' אופירה איילון, שאף נכללת בין כותבי המחקר. במהירות ראויה לציון קבלתי תשובה – "אני מכתבת את פרופ' חיים קותיאל אשר אמון על נושא תחזיות האקלים, ואת איילת אשר ערכה את המחקר בנושא הביטוח." כעבור ימים ספורים קבלתי תשובה מאיילת (דוקטורנטית), היא צרפה מקור שלכאורה תומך בנתון (המקור לא מופיע ברשימת המקורות של המסמך שלה – חוסר מקצועיות פעם רביעית) אבל הציטוט שלה את המקור היה שגוי ומבטא אי הבנה הן של המקור והן של הציטוט לכאורה (בקצרה, בישראל העלייה שנמדדה בטמפרטורה בקייץ גבוהה מאשר בחורף, והיא התייחסה לנתון הנוגע לקייץ בלבד ולא לממוצע השנתי שנמוך יותר משמעותית. ובכל מקרה, מה שנמדד לאו דווקא מעיד על מה שימדד – חוסר מקצועיות פעם חמישית). עניתי לאיילת והסברתי לה על טעותה, אפילו כיתבתי לידיעה את אופירה ראש המרכז ואת פרופ' קותיאל שאמור להיות אמון על נושא תחזיות האקלים. אתם מנחשים נכון. קבלתי אפס תגובות. חוסר מקצועיות פעם שישית.

למה זה קורה? במהלך שרותי הצבאי כתבתי, הנחיתי וערכתי כ- 200 מחקרים ולא שהיינו חפים מטעויות, אבל מקרים שכאלו לא אפיינו אותנו. בשנים האחרונות פרסמתי גם מספר דומה (כ- 200) פוסטים המנגישים את מדעי הסביבה לאזרח, כאן בבלוג וב- globeblog ושוב – חוסר מקצועיות שכזה לא מאפיין אותנו. מה ההבדלים? תרשו לי בזהירות הראויה, לשתף אתכם במחשבות שלי.

1) שרותיות – ב- globeblog מתעקשים איתי ודורשים להתייחס לכל תגובה, גם אם היא (תסלחו לי) מטופשת. עכשיו אני מבין יותר מתמיד כמה זה חשוב. כך נהגנו גם בצה"ל. אהבנו התייחסויות למחקרים, וגם ידענו להודות על טעות כשהיה צריך.

2) צור קשר או דואר אלקטרוני ללא תגובה מחזירים אותנו לעידן הפקס – אתה את שלך שולח, ולעולם אינך יודע האם המשלוח התקבל ומה נעשה עימו. אגב, נתקלתי באי מענה (כשזה לא נוח) לפניות גם בחברה בה עבדתי עד לאחרונה. בעיני זו תרבות (אמריקאית?) קלוקלת שמחלחלת לכל עבר.

3) הפרסומים בזווית מצטטים בדרך כלל מחקר אחד ואני תוהה האם כותבי הידיעות אכן מומחים בתחום, ומסוגלים להצליב את המידע עם מקורות אחרים וידע שצברו. עיתונאי, לא כל שכן איש בעל רקע מדעי, לא יכול להיות טייפ רקורדר (רשם-קול). ב- globeblog אנחנו כותבים בתחום התמחות מרכזי אחד, ואנחנו משתדלים להצליב בין מקורות ולבחון אותם בעין ביקורתית (סקפטיות מדעית).

4) ניירות עמדה אינם peer reviewed ואני תוהה האם המערכת האקדמית יודעת להעביר עליהם ביקורת ראויה טרם פרסומם. בצבא הקפדנו להפיץ טיוטה להתייחסות, ואף נייר לא פורסם עד שמנהל מרכז המחקר לא בחן אותו אישית שבע פעמים (האחריות המקצועית הייתה בהגדרה של מנהל מרכז המחקר ולא של החוקר).

מקצועיות כבר אמרנו? לתגובות אודה! ואגב, אם אני טועה, אשמח להתנצל. זה חלק מהמקצועיות שלי.

תוספת לפוסט המקורי

לאחר מאמצים נוספים הצלחתי להגיע לעורכת הראשית של זווית. הם קיבלו ויתקנו את ההערה הראשונה, ולגבי השנייה חזרו על התשובה של אונ' חיפה (בעיקרון, הפניה לשרשרת פרסומים שלהבנתי גוררים שגיאה / אי-הבנה) ואני מקווה שהתשובה ששלחתי אליהם תעזור לעשות סדר. בכל מקרה, ורק הזמן יוכיח, השאלה החשובה היא האם הם גם יפיקו את הלקחים שיצמצמו את מספר המקרים האלו בעתיד. כי לתחקר וללמוד זה מקצועיות, ולא רק בחיל האוויר.

Comments (1)

Juno

הסופה Juno עומדת לכסות את צפון החוף המזרחי בארה"ב בכמויות שלג חריגות ולהתחממות הגלובלית יש חלק ניכר בדבר. כשאטמוספירה חמה יותר היא יכולה לשאת יותר לחות – ליתר דיוק 7% לכל מעלת צלזיוס, והניגוד בין האוקיינוס החם מהרגיל ליבשת הקרה (חורף …) מביא לכמויות הממטרים החריגות.

זו לא הפעם היחידה – ראו במפה את השינוי בכמות הממטרים באחוזון העליון של אירועי הקיצון ב- 50 השנה האחרונות ברחבי ארה"ב, ושימו לב לשינוי הדרמטי בצפון החוץ המזרחי. עלייה של 71% וזה לפני ששקללנו את Juno …

NCAHeavyPrecip-638x421

ולצערנו זו גם לא הפעם האחרונה – המודלים להתחממות הגלובלית (אותם מודלים שצפו בעבר את העלייה באירועי קיצון – עיין ערך Juno) צופים שקצב ההתחממות ב- 50 השנה הבאות יהיה גדול פי 2-4 (!) מאשר במאה הקודמת (יש אי וודאות במודלים אבל עיקר התחום תלוי בשינויים שכן/לא נעשה לבלימת ההתחממות).

קישור לקריאה נוספת (והמקור לתמונה) והנה עוד כתבה בעניין.

להגיב

1848

ב"מלחמת מקסיקו" ב- 1848, בסיומה של מלחמה קצרה וחד-צדדית, מקסיקו הסכימה לוותר על חצי משטחה לטובת ארה"ב, אזור הכולל את מרבית אריזונה, קליפורניה, נבאדה, ניו-מקסיקו ויוטה, ועוד. טקסס, שהייתה מדינה מקסיקנית מורדת, הצטרפה אף היא לארצות הברית.

ב- 1948, 100 שנים לאחר מכן, ההיספנים היו מיעוט זניח בארצות הברית – פחות מ- 4%. המיעוט האפרו-אמריקאי עמד על כ- 10%, והדומיננטיות של הלבנים הייתה מוחלטת. היום (2010) ההיספנים הם כבר 16% מאוכלוסיית ארה"ב, והתחזית ל- 2048, 200 שנים לאחר הניצחון האמריקאי הסוחף ב"מלחמת מקסיקו", היא שההיספנים יתקרבו ל- 30% מהאוכלוסייה. תוסיפו לכך 13% אפרו-אמריקאים, 8% אסיאתיים, קצת אחרים, ותקבלו שהרוב הלבן ירד מ- 50%. זו אמריקה חדשה ותרשו לי להוסיף – הרבה פחות יהודית.

אגב, הפריסה של המיעוט ההיספאני איננה אחידה, ונמצאת בהלימה גבוהה לאזורים שנכבשו במלחמה ההיא. הנה מפה להתרשמות. המפה לקוחה מכתבה קצרה באקונומיסט, ומציגה ממוצע אמריקאי נמוך מהמקור השני שציטטתי (רק 10.3% היספנים), אבל גם לא כתוב למתי היא מעודכנת. בכל מקרה, החשוב הוא להבחין בפריסה המאוד לא אחידה. במבט קדימה, המשמעות היא יותר ויותר מחוזות עם רוב היספני מובהק.

20140201_USM980_0

 

 

Comments (2)

שלושה צדדים למטבע

נועם חומסקי הוא יהודי חריף, בלשן מדופלם, שמאלני אפילו אנרכיסט. אני לא קורא לכם לאמץ את דעותיו החברתיות, אבל כשמדובר בהתחממות הגלובלית, דבריו חדים כתער. צפו בסרטון הקצר וראו כיצד הוא מסביר בפשטות כיצד ההצגה בתקשורת האמריקאית של הקונצנזוס מול המכחישים מעוותת בשני פרמטרים.

1 – המנהג התקשורתי לתת משקל זהה לשתי הדעות כאילו מדובר בשני צדדים שווים, ולא בקונצנזוס מדעי מול מיעוט לא מקצועי (למי ששכח – מגישי התחזית בטלוויזיה אינם מומחי אקלים).

2 – חוסר הייצוג בתקשורת לקבוצה השלישית, ובהם מדעני אקלים בכירים ביותר, שחושבים כי הערכות המצב של צוות המומחים של האו"ם מבטאות קונצנזוס אופטימי, כתוצאה מהצורך להגיע להסכמה בינלאומית גורפת.

הסרטון הוא מ- 2010. אם הייתם שואלים אותי אז, הייתי עונה שאני שייך לקבוצה השלישית. אבל מאז להתרשמותי חל שינוי והערכות צוות המחקר של האו"ם יותר חופשיות מלחצים פוליטיים (אז אני בערך 2.5 :-). בפרט יש לציין טובה את האומץ שבו הדו"ח שפורסם השנה העז לקבוע מכסה לגזי חממה – כמה גזי חממה אנחנו יכולים להוסיף אם לא נרצה לחצות את סף 2 המעלות יחסית לעידן הטרום תעשייתי. בכך קיבל צוות המומחים את שיטת הניתוח שהציע השותף של נעם לסרטון – ביל מק-קיבן, היו"ר הפורש של תנועת המחאה הסביבתית 350 – במאמר מופת עוד ב- 2012. לרגל פרישתו של ביל, זו הזדמנות לומר לו תודה, ולהיזכר ברשימת הישגיו.  

להגיב

2025

תאגיד המידע Thomson Reuters, המנהל בין השאר את מאגר הציטטות המדעי העולמי Web of Science, העז לחזות 10 טכנולוגיות מבטיחות שינוי כבר ב- 2025. עתידנות זה מקצוע עם הצלחה חלקית מאוד, אפילו כשמסתכלים רק 10 שנים קדימה, ועדיין הרשימה שלהם מעניינת ומעוררת מחשבה ותקווה. לצורך התחזית הן סרקו את מאגרי הפרסומים והפטנטים וחפשו את התחומים החמים והמבטיחים – הנה תמצית הדברים.

Brett Ryder 2025 illustration 3

1 – תרופות לצמצום מחלת האלצהיימר ודמנציה בכלל, על בסיס מחקר גנטי.

2 – מקור האנרגיה הראשי יהיה מהשמש.

3 – תרופה למניעת סכרת סוג 1.

4 – סוף למחסור במזון. תאורה טבעית מלאכותית תאפשר גידול יבולים לאורך כל שנות השנה בסביבות סגורות שאינן רגישות לתנאי האקלים.

5 – הנעה חשמלית למטוסים, וראו פוסט שלי בנושא.

6 – הכול, אבל הכול הכול הכול, יהיה מחובר לרשת הדיגיטלית.

7 – סוף לאריזות מפלסטיק. אמרו שלום לאריזות אורגניות מתכלות.

8 – צמצום תופעות הלוואי מתרופות לטיפול בסרטן.

9 – מיפוי DNA מילדות ינחה את הטיפול הרפואי לאורך החיים (אגב, לצד ההזדמנות, צפויות כאן בעיות אתיות מורכבות למערכות הבריאות ובעיקר הביטוח הבריאותי).

10 – ואחרון חביב, התקדמות ניכרת בטלפורטציה קוונטית

אם הם צודקים, ב- 2025 נהיה יותר בריאים ויותר ירוקים. זו תחזית מאוד הגיונית, השאלה היא רק עד כמה. אגב, תמיד מעניין לבדוק תחזיות כאלו בדיעבד, אז שימו גם לכם תזכורת ביומן ובינתיים ראו פוסט ישן שלי שבחן תחזיות שנתן הסופר המפורסם אסימוב ל- 2014, לפני 50 שנה בדיוק.

 

להגיב

2014

2014 עומדת להסתיים, והמדיה מוצפת בסיכומים. בהיבט הקיימות, אהבתי במיוחד את הסיכום בעשר נקודות של Harvard Business School, שמדגיש כמובן את הצד העסקי. הנה תמצית הדברים.

1 – החדשות הרעות: שינויי האקלים זה עכשיו (אינסוף מחקרים ופרסומים חדדו את הצורך לפעול לאלתר כדי להקטין את המחיר שנשלם).

2 – החדשות הטובות: ההתמודדות עם שינויי האקלים הולכת ונהיית זולה יותר ויותר (ותאגידים בינלאומיים מבינים זאת ונרתמים למהלך).

3 – משק האנרגיה בשינוי כיוון (אם כי השינוי איטי מהרצוי) והמודל הכלכלי של תאגידי הנפט מתערער (הם לא התייחסו לסוגיית נפילת מחירי הנפט, שאגב, יש החושבים לכאן ולכאן על השפעת הדברים על קצב השינוי לאנרגיה ירוקה).

4 – הקריאה למס פחמן (מס על פיזור גז חממה, כך שמחיר האנרגיה יכלול את עלות ההתחממות הנגרמת משרפת הדלקים הפחמניים) הולכת ומתעצמת.

2014

5 – התנועה החברתית מתחזקת (עדות שיא הייתה במצעד האזרחי של מאות אלפים בעת כנס האו"ם בניו יורק, שלווה ב- 2600 אירועים ב- 162 מדינות).

6 – אסטרטגיה וחזון החלו לגבור על תכנון קצר טווח (אני לא יודע כמה זה נכון, אבל לפחות ב- Harvard מאמינים בזה …).

7 – יותר שיתוף פעולה בין מתחרים עסקיים לקידום עסקים מקיימים יותר (דוגמה: וולמרט וטרגט שיזמו כנס חוצה תעשייה בנושא קיימות בתעשיית הטיפוח האישי).

8 – המזון שאנחנו מבזבזים (זורקים ללא שימוש) זוכה ליותר תשומת לב.

9 – לחץ אזרחי הצליח לשכנע את קוקה קולה ופפסי להסיר מרכיב בעייתי (והדגש בנקודה הזאת היא על הכוח הגובר לאזרח וחשיבות השקיפות, ולאו דווקא להישג הספציפי).

10 – חברים חדשים במאבק באי-השיוויון החברתי, כמו עסקים שהתנדבו להעלות את שכר המינימום (אבל צריך להודות על האמת, הפער החברתי במדינות רבות ובהן ארה"ב וישראל, רק הולך וגובר).

זהו סיכום מעט אופטימי בעיני, אבל עדיין, אפשר לחוש את השינוי באוויר, באווירה ואף בעשייה. השינוי הוא הכרחי, כך אומרים לנו המדענים, אבל הוא לא היה יוצא לפועל ללא פעולה עניין פעולה דחיפה ולחץ של האזרח הפשוט, אתם ואני. בואו נמשיך כך וביתר שאת ב- 2015 (שמסתיימת בפסגת אקלים מכרעת בפריז – אבל על כך בפעם אחרת).

 

 

להגיב

« Newer Posts · Older Posts »