2025

תאגיד המידע Thomson Reuters, המנהל בין השאר את מאגר הציטטות המדעי העולמי Web of Science, העז לחזות 10 טכנולוגיות מבטיחות שינוי כבר ב- 2025. עתידנות זה מקצוע עם הצלחה חלקית מאוד, אפילו כשמסתכלים רק 10 שנים קדימה, ועדיין הרשימה שלהם מעניינת ומעוררת מחשבה ותקווה. לצורך התחזית הן סרקו את מאגרי הפרסומים והפטנטים וחפשו את התחומים החמים והמבטיחים – הנה תמצית הדברים.

Brett Ryder 2025 illustration 3

1 – תרופות לצמצום מחלת האלצהיימר ודמנציה בכלל, על בסיס מחקר גנטי.

2 – מקור האנרגיה הראשי יהיה מהשמש.

3 – תרופה למניעת סכרת סוג 1.

4 – סוף למחסור במזון. תאורה טבעית מלאכותית תאפשר גידול יבולים לאורך כל שנות השנה בסביבות סגורות שאינן רגישות לתנאי האקלים.

5 – הנעה חשמלית למטוסים, וראו פוסט שלי בנושא.

6 – הכול, אבל הכול הכול הכול, יהיה מחובר לרשת הדיגיטלית.

7 – סוף לאריזות מפלסטיק. אמרו שלום לאריזות אורגניות מתכלות.

8 – צמצום תופעות הלוואי מתרופות לטיפול בסרטן.

9 – מיפוי DNA מילדות ינחה את הטיפול הרפואי לאורך החיים (אגב, לצד ההזדמנות, צפויות כאן בעיות אתיות מורכבות למערכות הבריאות ובעיקר הביטוח הבריאותי).

10 – ואחרון חביב, התקדמות ניכרת בטלפורטציה קוונטית

אם הם צודקים, ב- 2025 נהיה יותר בריאים ויותר ירוקים. זו תחזית מאוד הגיונית, השאלה היא רק עד כמה. אגב, תמיד מעניין לבדוק תחזיות כאלו בדיעבד, אז שימו גם לכם תזכורת ביומן ובינתיים ראו פוסט ישן שלי שבחן תחזיות שנתן הסופר המפורסם אסימוב ל- 2014, לפני 50 שנה בדיוק.

 

להגיב

2014

2014 עומדת להסתיים, והמדיה מוצפת בסיכומים. בהיבט הקיימות, אהבתי במיוחד את הסיכום בעשר נקודות של Harvard Business School, שמדגיש כמובן את הצד העסקי. הנה תמצית הדברים.

1 – החדשות הרעות: שינויי האקלים זה עכשיו (אינסוף מחקרים ופרסומים חדדו את הצורך לפעול לאלתר כדי להקטין את המחיר שנשלם).

2 – החדשות הטובות: ההתמודדות עם שינויי האקלים הולכת ונהיית זולה יותר ויותר (ותאגידים בינלאומיים מבינים זאת ונרתמים למהלך).

3 – משק האנרגיה בשינוי כיוון (אם כי השינוי איטי מהרצוי) והמודל הכלכלי של תאגידי הנפט מתערער (הם לא התייחסו לסוגיית נפילת מחירי הנפט, שאגב, יש החושבים לכאן ולכאן על השפעת הדברים על קצב השינוי לאנרגיה ירוקה).

4 – הקריאה למס פחמן (מס על פיזור גז חממה, כך שמחיר האנרגיה יכלול את עלות ההתחממות הנגרמת משרפת הדלקים הפחמניים) הולכת ומתעצמת.

2014

5 – התנועה החברתית מתחזקת (עדות שיא הייתה במצעד האזרחי של מאות אלפים בעת כנס האו"ם בניו יורק, שלווה ב- 2600 אירועים ב- 162 מדינות).

6 – אסטרטגיה וחזון החלו לגבור על תכנון קצר טווח (אני לא יודע כמה זה נכון, אבל לפחות ב- Harvard מאמינים בזה …).

7 – יותר שיתוף פעולה בין מתחרים עסקיים לקידום עסקים מקיימים יותר (דוגמה: וולמרט וטרגט שיזמו כנס חוצה תעשייה בנושא קיימות בתעשיית הטיפוח האישי).

8 – המזון שאנחנו מבזבזים (זורקים ללא שימוש) זוכה ליותר תשומת לב.

9 – לחץ אזרחי הצליח לשכנע את קוקה קולה ופפסי להסיר מרכיב בעייתי (והדגש בנקודה הזאת היא על הכוח הגובר לאזרח וחשיבות השקיפות, ולאו דווקא להישג הספציפי).

10 – חברים חדשים במאבק באי-השיוויון החברתי, כמו עסקים שהתנדבו להעלות את שכר המינימום (אבל צריך להודות על האמת, הפער החברתי במדינות רבות ובהן ארה"ב וישראל, רק הולך וגובר).

זהו סיכום מעט אופטימי בעיני, אבל עדיין, אפשר לחוש את השינוי באוויר, באווירה ואף בעשייה. השינוי הוא הכרחי, כך אומרים לנו המדענים, אבל הוא לא היה יוצא לפועל ללא פעולה עניין פעולה דחיפה ולחץ של האזרח הפשוט, אתם ואני. בואו נמשיך כך וביתר שאת ב- 2015 (שמסתיימת בפסגת אקלים מכרעת בפריז – אבל על כך בפעם אחרת).

 

 

להגיב

על פתיחות וקבעון

מחקר חדש של מכון מחקר מאוניברסיטת קולומביה מנתח את הקשיים בהעברת מסר ההתחממות הגלובלית לציבור, ומציע דרכי פעולה לאנשים כמוני שעוסקים בכך (כאן וב- גלובלוג). אני עוד אקרא את המחקר בעיון רב, ובינתיים ממליץ למתעניינים לקרוא ב- Washington Post על שבע הסיבות הפסיכולוגיות שעוצרות אותנו מלפעול מול האיום המתעצם.

חלק מהדברים טריוויאליים – למשל קשה לנו להתחבר לדברים שאינם כאן ועכשיו, ויש לנו יכולת מוגבלת להכיל דאגה (וטוב שכך) – אבל נקודה אחת הפתיעה אותי במיוחד ובה אני מבקש להתמקד בפוסט קצר זה.

הטענה היא שככל שאנשים יותר מלומדים כך הם פחות פתוחים ללמוד מאחרים, וזה כבר מדאיג, ולא רק בהקשר של ההתחממות הגלובלית. הטענה הזאת מבוססת על מחקר שמגיע מאוניברסיטה אחרת בארה"ב, ובחן את הפער ההולך וגדל בין מפלגת התה בארה"ב ואנשי המדע. הממצא הקשה מסוכם בגרף הבא.

fenp_a_976485_f0003_c

מה שניתן לראות הוא שככל שאנשי מפלגת התה הם בעלי חינוך גבוה יותר, כך הם נוטים פחות לקבל את  מה שבקרב אנשי המדע הוא כבר מעל לכל ספק רלבנטי (ההתחממות הגלובלית בעיקרה היא תוצאה של פעילות האדם). במילים אחרות, אנשים בעלי תארים גבוהים הם יותר עקשנים, פחות פתוחים ללמוד מאחרים, ומשוכנעים יותר בצדקתם גם כשהם טועים.

הגרף מראה דברים חשובים נוספים ובפרט, עד כמה האידאולוגיה הבסיסית שלנו משפיעה על כושר השיפוט שלנו. שאלת תרומת האדם להתחממות הגלובלית היא שאלה מדעית טהורה, אבל הרפובליקנים והדמוקרטים חלוקים בה באופן כה קיצוני רק כי משמעות התשובה מאיימת על חלקים מהאידיאולוגיה הרפובליקנית.

על פתיחות וקיבעון … איפה עוד האידיאולוגיה הבסיסית שלנו מעוותת את כושר השיפוט שלנו? מה עוד אנו סתם מתעקשים עוד להבין? חומר למחשבה … 

להגיב

2C – לראות עתיד חדש

רציתי לעדכן בקצרה על שינוי בתעסוקתי המרכזית. לפני מספר שבועות עזבתי את IBM לאחר ארבע וקצת שנים בהם למדתי רבות ועשיתי כך וכך פה ושם, ואני פונה לדרך חדשה, ומקים "בוטיק ישראלי לחקר ביצועים ותוכן לעסקים". בכוונתי לעזור לחברות וארגונים להפיק תועלת רבה יותר מהנתונים שלהם, וממידע גלוי זמין, תוך שילוב ניסיוני המעשי בחקר ביצועים וניתוח מערכות עם כלי data science מתאימים.

c2logoweb (1)

תודה מראש לכל המברכים. אני אשמח לעצות עשה ואל תעשה, וכמובן שאודה להצעות וקישורים להזדמנויות. אני פתוח לשיתופי פעולה, פיילוטים, וכל רעיון אחר, שיאפשר להמחיש ללקוחות פוטנציאלים את הערך שהם יכולים להפיק מעבודתי.

(במקביל אמשיך לכתוב מעת לעת כאן וב- גלובלוג בנושאי סביבה הקרובים לליבי, ואני מקווה להקים אתר/בלוג ל- 2C בהקדם)

 

Comments (9)

מכוניות ללא נהג

האם מכוניות ללא נהג זו ההמצאה ב- "ה" הידיעה שתשנה את חיינו? יש החושבים שכן וראו מצגת מפורטת בנושא. אחת הטענות היא שמכוניות ללא נהג הן יותר בטוחות, וסביר שזה יהיה נכון בממוצע. אבל, את מי נעמיד לדין כאשר מכונית ללא נהג תעבור על חוקי התנועה עקב כשל זה או אחר? ומי יקבע מה המכונית צריכה לעשות כאשר ילד מתפרץ לכביש מתחת למרחק העצירה המינימלי והמכונית (המכונית …) צריכה לבחור בין לדרוס אותו לבין עלייה על המדרכה ופגיעה במי יודע מי ומה?car

 ואגב, במכונית ללא נהג באנגליה, באיזה צד לא ישב הנהג?

 

להגיב

העולם מפחיד אז פוחדים

סקר שנערך בקרב 44 מדינות וקרוב ל- 50,000 משתתפים מצא כי האיום הגלובלי המרכזי בעיני הציבור הוא עניין של גאוגרפיה – בעולם המערבי (ארה"ב, אירופה) חוששים במיוחד מאי השוויון והפער בין עשירים לעניים, באסיה מאיכות הסביבה, באפריקה ממגפות (איידס ומחלות נוספות), בדרום אמריקה מנשק גרעיני, ובמזה"ת מסכסוכים על רקע אתני ודתי. גם ההתפלגות הפנימית בישראל מעניינת – בראש (כמו במדינות נוספות באזור) סכסוכים על רקע דתי ואתני עם 30% מהקולות, ונושפים בעורף נשק גרעיני עם 27%, ואי-שוויון חברתי עם 23%. איכות הסביבה זכתה ל- 12% מהקולות (וגם הקול שלי, לו הייתי מצביע), ומגפות רק 8% (הסקר נערך לפני התפרצות מגפת האבולה …).

Dangers-6

אני לא יודע האם העולם המערבי חושש במיוחד מאי-השוויון בין העולם המפותח למתפתח, או מהבעיה ההולכת וגוברת של אי-שוויון בקרב בחברה המערבית. בעניין השני, אי-השוויון הפנימי, נתקלתי לאחרונה בנייר עבודה שפרסמו שני כלכלנים. המחקר מראה כי בארה"ב שיעור ההון שנמצא בימי העשירון העליון (והאלפיון העליון במיוחד) נמצא בעלייה ב- 30 השנים האחרונות, ומנגד באופן בלתי נמנע שיעור ההון שנמצא בידי שאר 9 העשירונים נמצא בירידה. יתרה מזאת, נראה כי בעוד שהעשירון העליון התאושש מהמיתון הכלכלי בשלהי העשור הקודם, לא כך פני הדברים עבור שאר 9 העשירונים. ולכן, אי-השוויון הולך וגדל.

wealth-inequality-in-the-united-states-is-on-the-rise-bottom-90-top-10-top-1-_chartbuilder1

סביר להעריך שאצלנו המגמות הכלכליות דומות – אי-שוויון כלכלי וחברתי הולך וגדל, אבל אצלנו הדאגה היא בראש ובראשונה מסכסוכים על רקע אתני ודתי ומחימוש גרעיני (ואיכות הסביבה היא עניין למשוגעים לדבר בלבד). הסיכון שאחד האיומים יתממש אגב, לא יקבע על ידי הפחדים, אלא על ידי המעשים. פחד בלבד עלול להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה – בעיני זה מרכיב משמעותי בליבוי האש בסכסוך הדתי/אתני בו אנו מעורבים, ויש מאוד לקוות שלא נגיע למצב דומה בסוגיית החימוש הגרעיני – אבל חשש שמוביל למדיניות שמצמצמת את האיום הוא בהחלט "חשש מועיל".

הממ, אולי די לדבר על פחדים, ובעצם למה כל כך קל לנו לשתף אחרים בפחדים ובחששות שלנו, אבל אנחנו כל כך רעים בשיתוף אחרים בחלומות שלנו, למשל בחזון לעולם טוב יותר? לקריאה מובחרת בעניין אני ממליץ בחום על המאמר "לחזות עולם בר-קיימא" מאת דונאלה מדווז.

להגיב

על בורות והעתיד

כל הרצאה של פרופ' הנס רוזלינג ב- Ted היא פנינה, וכך גם האחרונה שניתנה בברלין ביוני 2014. ההרצאה היא חלק מפרויקט המאבק בבורות של השבדי החביב הזה, והוא מציג תמונה עגומה על רמת הידע, אבל דווקא תמונה מעודדת על השיפור במדדים כגון מספר הנפגעים מאסונות טבע, או הפער בין בנים לבנות בשנות לימוד, ועוד. לכו וצפו, ותזכו גם להכיר את דור ההמשך – הבן של הפרופ' – שמסביר מדוע הידע שלנו מוטה על ידי החריג והשונה, ומה הארגון שהוא מוביל מנסה לעשות כדי להקטין את מדד הבורות.

אם זמנכם קצר, קפצו לשתי הדקות האחרונות של ההרצאה (דקה 17:00). הרוזלינגים הגדירו כבר בעבר את ה- Air Line, סף רמת הכנסה שמאפשר של 30$ ליום לאיש שמאפשר חיים עשירים יחסית, כולל טיסה לחו"ל לחופשה. ב- 1975 רק 30% מאלו שהיו מעבר ל- Air Line חיו מחוץ לארה"ב ואירופה. כיום זה כבר 50:50, והדומיננטיות המערבית כבר איננה כשהייתה. ומה צופה העתיד? לפי מגמות הצמיחה הנוכחיות ב- 2030 כ- 68% מהצרכנים העשירים בעולם יחיו מחוץ לאירופה וארה"ב, ואני חושב שזה כבר עולם אחר מזה שאנחנו מכירים.

 

להגיב

« Newer Posts · Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: