Posts Tagged אטמוספרה

גאו-הנדסה ונחלת הכלל

לרגל מאמר מעניין באלכסון לגבי גאו-הנדסה – התערבות יזומה של האדם לקיזוז ההתחממות הגלובאלית, מצאתי לנכון להעלות מחדש פוסט ישן שלי משנת 2009 כלשונו (ההתייחסות לגאו-הנדסה מופיעה בפסקאות האחרונות).

  • כשנרשמתי לתכנית העמיתים של מכון השל נשאלתי בין השאר "לו היה ניתן לך לשנות דבר אחד על מנת להפוך את החברה ליותר מקיימת, מה היית משנה?". התשובה שלי הייתה – עצירה דמוגרפית כלל עולמית לאלתר. הנימוקים שלי היו:

    • עודף דמוגרפי בגילאי הייצור, הפוריות וההתפתחות האישית-מקצועית, מביא לעודף דמוגרפי גדול יותר בעתיד, פוטנציאל עבודה גדול ורצון עז לצמיחה, וכוח פוליטי וחברתי הרסני במקרה שהכלכלה והסביבה לא יהיו מסוגלים לספק את צרכי הדור.

    • עצירה דמוגרפית חשובה כדי שנוכל לעשות שלום עם שכנינו, כי כל עוד יש בקרב הפלשתינאים אוכלוסייה צעירה, תוססת ודורשת, אין סיכום להסכם ויציבות.

    • עצירה דמוגרפית חשובה גם כדי שנוכל לשמור על השלום בתוכנן, בין שבטי ישראל, מבלי ש"השבט החרדי" ישחיר את עתיד המדינה, תרתי משמע.

  • למזלי לא הייתי צריך להידרש לשאלה הקשה. עניתי לשאלת ה"לו" מבלי לבחון האם השינוי הנדרש עליו אני מצביע הוא בכלל מעשי. מי שכן נדרש לשאלה הזו הוא Garrett Hardin, במאמר משנת 1968 שנקרא The Tragedy of the Commons (למבקשים, אני יכול לספק תרגום לעברית). זהו אחד המאמרים המצוטטים בעולם, אם לא הראשון ברשימה – 11231 אזכורים לפי Google Scholar (הערה: המספר נכון לאוק' 2009. נכון למאי 2013 כבר יש יותר מ- 20000 אזכורים)!      

  • הארדין יצא מהמתח בין "העולם הסופי" ל"עלייה האקספוננציאלית באוכלוסייה" ותוך כדי ניתוח הדברים הגדיר את הטרגדיה של החרות בנחלת הכלל – ניצול היתר של נחלת הכלל (דברים השייכים לכולם ולא שייכים לאף אחד) כיוון שהרווח הוא פרטי והמחיר הנראה הוא ציבורי. דוגמאות: רעיית יתר של אחו משותף, זיהום אוויר, שאיבת יתר ממי תהום ופיזור גזי חממה. אנו רגילים לראות את נחלת הכלל כמובנית מאליה ולכן מתעלמים ממנה (הדגים הם האחרונים להבין מה זה מים …).

  • למעשה ניתן לחלק את המוצרים והמשאבים שהם נחלת הכלל לשלוש קבוצות:

    • מוצרים ציבוריים אותם קל יחסית לגדר ולכן הם ניתנים כיום בתשלום, כגון: כבישי אגרה, שרותי טלפון, תאטרון ועוד.

    • מוצרים ציבוריים אותם קשה לגדר והם "חופשיים", כגון: תאורת רחוב, משפט פיתגורס, מדרכות ועוד.

    •  מוצרים שיתופיים – Common Pool Resources – בהם הארדין עוסק: מרעה, באר, דגי ים וכו'. אלו מתנות הטבע שקבלנו מאבותנו כפיקדון עבור ילדינו והדורות הבאים.

  • במאמרו הארדין מציג כי "קל לחוקק איסור, אבל כיצד מחוקקים איפוק?", ודן גם בחוסר התכליתיות בפניה למצפון של הפרט. מכל אלו הארדין לא מאמין ביכולת שלנו לחנך את עצמנו לשמור על גודל אוכלוסייה סביר, והוא פונה לכיוון של כפייה. לדבריו, חופש בנחלת הכלל אפשרי רק במצב של אוכלוסייה מצומצמת. ככל שעלתה האוכלוסיה, נאלצנו לגדר יותר ויותר תחומים – מחוקים הנוגעים למשאבים משותפים ועד למגבלות על פסולת ומזהמים. כל גידור חדש פוגע בחרות של זה או אחר, ועדיין לדעתו (כבר ב- 1968) הגענו להכרח של נטישת נחלת הכלל בתחום הרבייה בדרך של כפייה.

  • בהקצנה ניתן לומר שלפי הארדין לטרגדיה של נחלת הכלל יש שני פתרונות קיצוניים – הפרטה בתנאי שהיא מבטאת את מלוא המחיר לפרט, או הלאמה אשר הופכת את הרווח ל"של כולם". מסתבר שיש גם שחשבו (לפחות חלקית) אחרת, וביניהם זוכת פרס נובל לכלכלה השנה, אלינור אוסטרום (שהיא גם האישה הראשונה שזכתה בפרס).

  • אלינור חקרה את נחלת הכלל (ממחקר תמונות מהחלל ועד מחקרי שטח במקומות שונים בעולם), כולל תאוריות בסגנון דילמת האסיר ומחקרים שאנשים בפועל לא מתנהגים לפי תורת המשחקים. במחקרה היא השוותה ביו ניהול מלמעלה, מהמדינה, לבין ניהול מהקהילה, והמסקנה העיקרית שלה היא שאין תשובה אחת שמתאימה לכל התנאים, וכי בהחלט יש מקרים בהם ניהול מהקהילה הוא הפיתרון העדיף.

  • כאמור, משבר האקלים כתוצאה מגזי החממה הוא תוצר של הטרגדיה של נחלת הכלל – הרס נחלת הכלל בשמה של הצמיחה והרווח הפרטי- אבל גם העיסוק בפתרונות אפשריים מעלה סוגיות הנוגעות לרשות שלנו להשפיע על נחלת הכלל. לדיון בפתרונות טכנולוגים למשבר האקלים, ראו כתבה מצוינת בהארץ, על רעיונות של מדענים שונים להתמודדות פרו-אקטיבית עם התחממות כדור הארץ, בשיטות שונות של גאו-הנדסה (שימוש בטכנולוגיה כדי להשפיע על תכונותיו הגלובליות של כוכב הלכת שלנו) לצינון האקלים – "מדענים מנסים להציל את כדור הארץ מסכנות ההתחממות הגלובלית".

  • בין הרעיונות פיזור ברזל באוקיינוסים כדי לעודד גידול אצות, כיסוי מדבריות ביריעות מחזירות שמש ועוד. יש בעניין הזה לא מעט שאלות אתיות – מי יחליט להתערב? ייעור מחדש זו פעולה שלא יהיו לה מתנגדים, אני מניח, אבל מה דעתכם על פיזור של מיליוני טונות גופרית באטמוספריה? לכל התערבות בנחלת הכלל יהיה סיכוי אבל גם סיכון. מי נכון שייקח אחריות? מצד שני, גם ההתערבות הנוכחית שלנו באטמוטספירה מתבצעת "ללא החלטה" ומעשית אין מי שלוקח אחריות …

  • למבקשים לקרוא עוד על הטרגדיה של נחלת הכלל, ראו הפניות באתר המרכז לקיימות מקומית, וכן מאמר של ד"ר דניאל מישורי המלמד אתיקה סביבתית באונ' ת"א – למי שייכת נחלת הכלל?, ומצגת של פרופ' סאמט מאונ' תל אביב המציג את הדברים מנקודת המבט של תורת המשחקים.  כמובן שיש גם כמות חומר אינסופית באנגלית – 11231 אזכורים למאמר של הארדין כבר אמרתי?

להגיב

עידן גיאולוגי חדש – Anthropocene

 

חלקכם בטח מכירים את ההרגשה של גילוי סינגל חדש. אחרי שרכבתם מי יודע כמה פעמים בחצר האחורית שלכם, יער בן שמן במקרה שלי, איזה כייף זה לגלות סינגל חדש שמתפתל ביער, כאילו ביקום מקביל, ממתין שתגלו אותו. 

ככה הרגשתי לאחר שסיפרו לי שהקהילייה הגיאולוגית דנה ברצינות על הכרזת עידן גיאולוגי חדש, Anthropocene, וחיפוש קטן ברשת חשף בפני שפע של אתרים חדשים שלא הכרתי, שעוסקים בהשפעת האדם על כדור הארץ .

אני ממליץ במיוחד על האתר הזה, שמספר את הסיפור, תוך שהוא מפנה אותנו לנקודות תצפית מרהיבות על הקורה והמשתנה ברחבי כדור הארץ. 75% משטח כדור הארץ (לא כולל גרינלנד ואנטרטיקה) נשלטים כיום על ידי האדם, בעיקר לצרכי חקלאות, והמספר הזה נמצא בעלייה מתמדת, אבל השפעת האדם הואצה באופן דרמטי עם המהפכה התעשייתית והמהפכה האורבנית.

הקשר בין אקלים כדור הארץ והעידן הגיאולוגי עבות במיוחד. בעיקרון, אקלים כדור הארץ הוא פונקציה של קרינת השמש, הרכב האטמוספירה, ופני כדור הארץ. בעבר הרחוק מאוד, לפני עשרות מיליוני שנים, כדור הארץ היה חם הרבה יותר ונטול קרחונים, בעיקר בגלל מבנה יבשות אחר והכיסוי שעל פני הקרקע. בעקבות תנועות טקטוניות כאלו ואחרות, התפתחו עידנים גיאולוגים חדשים והעולם הלך והתקרר.

תמונה2

הפעם הסיפור הוא קצת שונה. הפעילות האנושית הנמרצת משנה את פני כדור הארץ, ומביאה עלינו עידן גיאולוגי חדש, חם יותר מכל מה שהאנושות הכירה בעבר (לא להתבלבל בסקלה – השנתות בגרף הן עשרות מילוני שנים ואילו האנושות מלבלבת כחברה אלפי שנים בלבד, הבדל של ארבעה סדרי גודל …).

הערה: הגרף לקוח ממצגות של ג'ים הנסן. לא ברור לי במדויק מהו המקרא כחול/תכלת בחצים מצד ימין למעלה. ניתן לשים לב כי המועד המצוין בגרף להתקרחנות אנטרקטיקה פחות או יותר תואם למעבר מתכלת לכחול. אני חושב שכחול מייצג קרחונים בוודאות ותכלת בספק, אבל ייתכן ואני טועה.

להגיב

הדלפה של הפרק המדעי של דו"ח ה- IPCC ה- 5

פאנל המומחים של האו"ם מורכב ממספר קבוצות, וקבוצה מספר 1 אמונה על כתיבת פרק הרקע המדעי. הדו"ח החמישי של הצוות אמור לצאת בשנה הבאה, אבל הודלף לאחרונה לרשת. ההדלפה בוצעה על ידי אחד מ- 800 המדענים החברים בצוות העבודה, ראו http://www.stopgreensuicide.com/, הידוע בדעות המתנגדות לעמדה הרווחת ביחס לחלקו של האדם בהתחממות (כן, יש גם כאלו בפאנל המומחים), ולא מעט בלוגים המתייחסים לטיוטה בעולם מדברים בעיקר על שינוי רב משמעות ביחס לחלקה של השמש בהתחממות. 

אני קראתי את מרבית פרק התמצית למקבלי החלטות ונשארתי מאוד מוטרד. אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם. לפי התמצית למנהלים ההתחממות היא חד משמעית,  ובוודאות (virtually certain) היא בעיקרה מעשה ידי אדם. הגורם המרכזי להתחממות – עלייה בגזי החממה (בעיקר דו-תחמוצת הפחמן) כתוצאה מפעילות אנושית. גם בהיבט התחזית להמשך לא נתקלתי בבשורות טובות. כולנו כבר חשים בשינויי האקלים ועלייה באירועי הקיצון, ועל פי המודלים (אשר על פי הדו"ח הולכים ומשתבחים עם השנים) המגמה הזו תימשך בקצב הולך וגובר. 

מי שעוקב אחרי, יודע שיש לי "חיבה מיוחדת" לעלייה בפני הים – אולי כי זה מוחשי, ואולי כי זה הרסני וגלובאלי. הנה לינק לפרק שהודלף בנושא. הבשורה הטובה – התחזית עד סוף המאה מדברת רק על 30 ס"מ עד מטר, כתלות בתרחיש. אבל, כפי שמציינים המומחים, לתחזית זו אמינות מוגבלת. חלק מהמודלים הנוגעים להפשרת הקרחונים חוזים עליה גדולה יותר, אך אמינותם מוטלת בספק, וזה אומר – אי אפשר לקבל אותם אבל גם אי אפשר לבטל אותם … בראייה ארוכת טווח, בעולם חם ב- 2-3 מעלות (ואנחנו צועדים לשם בבטחה) הדו"ח קובע כי הים בסופו של דבר יעלה ב- 6 מטר לערך, אבל קצב העלייה אינו ידוע, ויכול להגיע לאלף שנים.

ה- IPCC הוציא הודעה המוחה על ההדלפה. באופן פרדוקסלי ככה נודע לי עליה. אז תודה …

Comments (1)

Arctic Report Card

הקוטב הצפוני הוא אחד האזורים בהם שינויי האקלים בולטים במיוחד, ואחד האזורים בהם לשינויים המקומיים יש השפעות משנה גלובאליות. על רקע זה דו"ח המצב לשנת 212 מדאיג במיוחד.

הדו"ח שפרסמה NOAA – הסוכנות האמריקאית לחקר האוקיינוסים והאטמוספירה – מתומצת בסרטון שלהלן. הרבה שיאים נשברו ב- 2012, אבל הכי מטריד הוא הביטוי שחזר יותר מפעם אחת – faster than predicted. לא רק ששינויי האקלים בקוטב הצפוני מעידים על ההתחממות הגלובאלית, הם גם מספרים לנו שקצב השינוי גדול מכפי שצפינו. שוב יש טעות במודלים, ושוב לכיוון הלא נכון.

עיקר הממצאים של הדו"ח מרוכזים כאן ובמצגת ותוכלו למצוא חומרים רבים באתר של NOAA. אני ממליץ במיוחד לצפות בשני סרטונים קצרים בדף המתאר את הירידה הרב שנתית בכמות הקרח על המים. יופי של המחשה ויזואלית.

ללא שם

להגיב

בנקים

בישראל המחאה החברתית והמשטרה מחליפים מהלומות, וחלונות ראווה של בנקים מנופצים. הבנקים מסמנים את מעוז הקפיטליזם שחושב שהכל כסף רק שוכח לתמחר את משאבי הטבע. ובארה"ב, הבנק הגרמני Deutsche Bank מפרסם בכיכר העולם במנהטן את שלט הפרסומת הבא:

במרכז השלט, מונה הקרבון העולמי, תצוגה דינמית של כמות גזי דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה. המספר בגיגה טון לא אומר לנו הרבה, אבל התצוגה דינמית ומסקרנת. הם יכלו לשים גרף שמראה שהגענו, לצערנו, לצפיפות של 400 חלקיקים למיליון, אבל יש משהו במספרים הרצים שמושך את תשומת הלב, ומשך אותי לאתר שלהם. עלי הפרסומת עבדה, נכנסתי ונכוויתי.

באתר של הבנק הם מסבירים כיצד הם מתאימים את ההשקעות שלהם וההתנהגות שלהם לשינויי האקלים וסכנת ההתחממות הגלובאלית, ואם הם לא היו גרמנים יכול להיות שהייתי מעביר את חשבון הבנק שלי אליהם. בנוסף, הם מביאים חומר רקע רב בנושא, למי שעדיין לא השתכנע, ולדוגמה הגרף הבא:

מישהו צריך עוד הסברים כדי להבין שאנחנו בכיוון שגוי? (ותזכרו, לייחוס, שהציביליזציה שלנו התפתחה מציידים-לקטים לחברה הנוכחית בפחות מ- 10,000 שנה). האמת היא שהגרף נראה לי כל כך מעיר עיניים, שהתפלאתי שלא נתקלתי בו קודם לכן, אז בדקתי, אולי זו טעות לא אופיינית של הגרמנים, אבל לצערי לפחות ויקיפדיה חוזרת על אותם הנתונים.

לא נותר לי אלא לקוות שהשינוי שעבר על הבנק הגרמני הוא חלק משינוי גדול הרבה יותר, כי המספרים רצים ועולים.

להגיב

2 מעלות

באקולוגיה וסביבה, גיליון 3 2011, כתב אלון אנגרט על "ההתחממות הגלובלית – העובדות המדעיות במבט היסטורי", ותאר היטב את תהליך התפתחות ההבנה המדעית לגבי הגורמים המשפיעים על אקלים כדור הארץ, השפעת גזי החממה וכו'. בין השאר הזכיר הכותב כי מדינות העולם הסכימו, הצהרתית לפחות, לקבוע יעד מקסימאלי להתחממות של 2 מעלות (ביחס לתקופה של לפני המהפכה התעשייתית) וכלשונו היעד נקבע "באופן שרירותי משהו".

ברור כי המספר 2 מעלות הוא סמל, טוב כמו 1.9 מעלות, 2.435 או כל מספר קרוב אחר, ועם זאת לקביעת יעד מקסימאלי יש חשיבות רבה, כפי שבכוונתי לדון בקצרה כאן.

למעשה, היעד של 2 מעלות עלול להישמע תמים ולעיתים הוא מטשטש את הסכנה הגדולה בהתחממות הגלובאלית. לציבור שרגיל לפערים גדולים יותר בין טמפרטורת היום והלילה, הקיץ והחורף, מדינות קרות וחמות, נדמה שהפער זניח, בטל ברעש, בר הסתגלות. ברם, בהתעלמות מהיעד יש סכנות רבות, ועיקרם חשש לסחרור אקלימי. יתרה מזאת, גם התחממות קבועה ב- 2 מעלות לאורך זמן משמעותה התעמתות גלובאלית חסרת תקדים בין עוצמות הטבע והאנושות.

כדור הארץ נמצא בחוסר איזון אנרגטי – הוא קולט יותר אנרגיה משהוא פולט ולכן הוא מתחמם. כדי לחזור לאיזון אנרגטי רמת חלקיקי דו-תחמוצת הפחמן צריכה לרדת לאזור ה- 350 חלקיקים למיליון, לעומת כ- 390 כיום. ברם, גם התרחישים האופטימים צופים עלייה ברמת החלקיקים עד לאזור ה- 450 – העולם לא ייגמל מהתמכרותו לאנרגיה מבוססת דלקים פוסיליים ברגע. היעד של 2 מעלות מתייחס איפוא לעלייה "המותרת" עד שנחזור לרמה של כ- 350 חלקיקים למיליון. בשלב הבא נצטרך לרדת ברמת גזי החממה כדי לקרר את כדור הארץ בחזרה.

ומה יקרה אם לא? נתחיל במקרה הקשה – סחרור אקלימי. ההתחממות הגלובלית מוזנת על ידי העלייה חסרת התקדים בגזי החממה – זה לא שכדור הארץ לא חווה רמות כאלו של גזי חממה בעבר, אלא שהפעם תהליך השינוי הוא מהיר ונובע מאילוץ שהוא מעשה ידי אדם. אי הוודאות לגבי תגובת מערכות שונות היא רבה והחשש הוא ממעבר נקודת אל חזור וכניסה לסחרור אקלימי. בפרט, הפשרת ערבות הקרח במדינות הצפון משחררת לאטמוספירה גזי חממה במידה מסוכנת, שמאיצה את ההתחממות, שמאיצה את ההפשרה, וחוזר חלילה. כך למשל, נשמעו הערכות כי התחום העליון בהערכת פאנל המומחים של האו"ם להתחממות במאה ה- 21 יעמוד על 10! מעלות.

גם אם לא ניכנס לסחרור אקלימי (בתקווה שאנחנו עדיין לא שם …), עולם חם ב- 2 מעלות ממוצע משמעותו בין השאר עולם בו פני הים גבוהים במטרים רבים, בצורה המסכנת ערי חוף רבות. כמה זמן זה ייקח אין לדעת, ורוב המודלים צופים שמי הים יעלו במאה ה- 21 במטר אחד לכל היותר. ברם, במאה הבאה הסיפור יהיה כבר אחר לגמרי. מכאן החשיבות לעצור את ההתחממות ואף להחזיר את הגלגל אחורה ולקרר את כדור הארץ בחזרה.

לקח לאנושות אלפי שנים להגיע למיליארד הראשון ובמאה השנים האחרונות גדלנו פי שבע, והתחזיות הנוכחיות מדברות על התייצבות תוך עשרות שנים עם אוכלוסייה של 9-10 מיליארד. בהתאם, הלחץ שאנחנו מפעילים על משאבי כדור הארץ, והשפעתנו על הסביבה, הם חסרי תקדים. האתגר שלנו צריך להיות, לדעתי, לתת לכל בן אנוש סביבה לחיים בריאים ויצירתיים, תוך שמירה על משאבי הסביבה לדורות הבאים. כבר היום אנו כאנושות מתקשים במשימה – בעולם חם ב- 2 מעלות זה יהיה קשה פי כמה. בעולם בסחרור אקלימי זה יהיה בלתי אפשרי.

להגיב

המלצה על ספר – Storms of my grandchildren

לפני זמן מה המלצתי לעיין בפתיח לספרו של ד"ר הנסן – "הסערות של הנכדים שלי", ובראיון עם המחבר, ומאז הספקתי לקרוא את הספר (לשמוע אותו ליתר דיוק, שיטת "קריאת הספרים" החביבה גם עלי כיום) ואני ממליץ עליו בחום רב. ניתן לחלק את התוכן לחמישה חלקים.

1. ההסבר המקיף ביותר בו נתקלתי על חקר אקלים כדור הארץ והגורמים המשפיעים עליו – כיצד המחקר מתבצע, על מה מתבסס המדע, מקורות אי הוודאות והיקפה.

2. ביקורת נוקבת על הממשל בוושינגטון, בימי בוש אך לא רק, על "צנזור המדע", משקל הלוביסטים ועוד.

3. דיון מקיף בחשש למעבר נקודת אל חזור, האם זה יקרה (בוודאות בתרחיש "עסקים כרגיל" …), מתי זה יקרה (סימן שאלה גדול) ותאור התהליכים (בלתי הפיכים בקבוע זמן סביר) הצפויים לאחר מכן.

4. הצעת פיתרון – צמצום הדרגתי של פליטת גזי חממה על ידי התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות ומנגנון של fee and dividend (שונה מאוד מ- cap and trade שזוכה לפופולריות), אבל כל אלו לא יספיקו לביקוש הבסיסי ולצורך כך יש לדעתו להתבסס על אנרגיה גרעינית.

5. הסבר על תופעת מזג האוויר העיקרית שנחווה במאה ה- 21 – כן, כבר נחשתם משם הספר – הכוונה היא לסערות בעוצמה ותדירות שלא הכרנו. נדמה לי שאת תחילת הגל הזה העולם כבר חווה, אבל ההמשך יהיה רק סוער יותר.

ד"ר הנסן בן 68, והנכדים שלו בגילאים של הילדים שלנו. כל מי שחושב שבעיית ההתחממות הגלובלית היא הבעייה של הדורות הבאים צריך לזכור שהדורות הבאים כבר כאן! החוב שצברנו כבר (העולם ימשיך להתחמם עוד זמן מה גם אם לא תשוחרר ולו מולקולה אחת של גז חממה לאוויר), התהליכים בעלי ההאצה הפנימית (משובים חיוביים שיוצרים אפקט שלילי מאוד …) והאפשרות למעבר נקודת אל-חזור, מלמדים שזה לא משחק ילדים! אבל האם זה ארוע שהפולטיקאים שלנו, מנהיגי העולם, ערוכים להתמודד איתו? אם ללמוד מניסיונו של ד"ר הנסן בוושינגטון, אז לצערי אין ספק ביחס לתשובה.

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: