Posts Tagged אירופה

שטפונות בבלקן

בשבוע האחרון הגיעו דיווחים קשים על עשרות הרוגים והרס תשתיות נרחב במדינות הבלקן – סרביה, הרציגובינה, קרואטיה ובוסניה – בעקבות שטפונות בהיקף שלא זכור כמותו. לצערנו, שינויי האקלים יביאו לעלייה בשכיחות של אירועים "נדירים" שכאלו.

מעניין להסתכל על המספרים – בחלק מהמקומות ירדו כ- 100 מ"מ ביומיים ו- 200 מ"מ במשך השבוע השלם. זה לא כל כך הרבה, ובפרט בסופה בארץ בדצמבר האחרון ירדו יותר משקעים, אבל שיטפונות כמעט ולא היו וסה"כ נהרגו 4 אנשים (רק 2 ישירות משיטפון).

אני חושב שזה שם קצת דברים בפרופורציה, במיוחד כשנזכרים בקריאות (הנשכחות) לוועדת חקירה בעקבות הסופה בדצמבר.

assets-climatecentral-org-images-uploads-news-5_20_14_Andrea_Balkansrainfall-600x600

 

 

Comments (1)

אנגליה מייבאת חיטה

מדור ה- environment של הגארדיאן הוא מקור משובח למאמרים בתחום. והפעם ידיעה על הפיכתה של אנגליה מיצואנית חיטה ליבואנית (ודייק – האם ידעתם שבעברית תקנית יש דגש באות בית במילה ייבוא?).

וזאת למה – האנגלים חוו השנה את הסתו הרטוב ביותר מאז תחילת התיעוד ואת האביב הקר ביותר מזה 50 שנה (כן, ההתחממות הגלובאלית גם מעלה את הסבירות לאירועי קיצון מהצד הקר של הגרף), והתוצאה היא פחות 5 מיליון טון חיטה, שזה שליש מהיבול השנתי.

הסיפור לא נגמר בחיטה ולא בבריטניה. את המחיר קצר הטווח ישלמו החקלאים, או חברות הביטוח שלהם. את המחיר ארוך הטווח כולם ישלמו, ובמיוחד אזרחי מדינות כמו ישראל שהתלות שלהם ביבוא חיטה גבוהה במיוחד. כי כשהמחירים בעולם יעלו, כל מדינה תשרת בראש ובראשונה את אזרחיה, ויבואניות כמו ישראל יתקשו עוד יותר בייבוא (עם דגש באות בית) הדגנים.

Comments (1)

עולם חם ורטוב

כשהאוויר חם יותר הוא יכול לשאת יותר לחות, והתוצאה היא האצה במחזור המים בטבע. כשהאוויר חם יותר ואזורים מסויימים מתייבשים, בצורות וכו', האזורים הרטובים מקבלים מנת גשם גדולה עוד יותר. השינויים משנה לשנה קטנים מהשונות הטבעית, והעולם התחמם עד היום בפחות ממעלה, ובכל זאת העלייה בכמות הגשם בחצי הכדור הצפוני כבר מורגשת ומובהקת – ראו למשל נתונים בנוגע לאנגליה.

יותר גשם, כולל ימים עוצמתיים במיוחד, משמעותו יותר שיטפונות. תשתיות הניקוז והתשתיות סביב הנהרות נבנו לספיקה מסויימת, אבל השיאים נשברים, והתשתיות פשוט כושלות. תוסיפו לכך את סוגיית עליית מי הים ואתם רק יכולים לדמיין לעצמכם מה יקרה כאן במהלך המאה, כשהעולם יתחמם על פי כל המודלים בין 2 ל- 4 או יותר מעלות.

עולם חם ורטוב זו לא גזירה משמים, ועלייה בכמות השיטפונות איננה בלתי נמנעת. עד כמה העולם יתחמם תלוי בעיקר בנו, ושיפור התשתיות הוא משהו שכוח המהנדסים שלנו יודע לייצר. ברם, מדובר בתהליכים ארוכים ויקרים – כדי לעצור את ההתחממות של עוד שני עשורים, ולהכיל את השיטפון של עוד עשור, צריך להתחיל להשקיע כבר עכשיו, במעבר הדרגתי אך מהיר והחלטי לאנרגיות מתחדשות ובשיפור תשתיות הניקוז באזורים המועדים לשיטפונות.

זה נכון בבריטניה, ובמידת מה גם בישראל. פעם אחר פעם עולה הגעתון על גדותיו ומציף את מרכז נהריה, ועל כן שמחתי לשמוע על התכנית לאגור את מי השיטפונות ולהשתמש בהם להשקיית השדות. סוג של win win שמשתלם מכל הצדדים.

Comments (1)

בולגריה

סיימנו חופשה זוגית נהדרת בחצי המערבי של בולגריה – היה בה הכל: אופניים וטבע ירוק למכביר, צימרים בכפרים בהם הזמן עמד מלכת ומלונות נהדרים על הים השחור שהוא בכלל כחול, אוכל בולגרי אותנטי ומסעדות מאכלי ים מפנקות, והרבה הרבה שמש. מלפני שמונה בבוקר ועד אחרי שמונה בערב השמש מלאה ומחממת, מעל ל- 35 מעלות בחלקים ניכרים של היום.

שאלנו את המקומיים. חום כזה אפשרי בקייץ מעת לעת אבל השנה הם כבר בשמונה שבועות רצופים של גל חום, ללא גשם (הממוצע הוא כ- 7 ימי גשם בכל אחד מחודשי הקייץ). מזג האוויר השתגע.

אם היינו יודעים שנטייל במזג אוויר שכזה – כנראה שלא היינו יוצאים לטיול. אבל טוב שלא ידענו, כיוון שנוכחנו שאפשר לטייל ולהנות למרות מזג האוויר. הסתגלנו. קמנו וטיילנו מוקדם, בצהריים בילינו בנסיעת מעבר ממוזגת או בחדר הממוזג או בהפסקה בבריכה, ובערב שוב יצאנו לטייל.

אחד הדברים המפתיעים היה לראות כיצד המקומיים חיים למרות החום. בארץ בקייץ כמעט ולא תראה אנשים ברחובות, כולם בבתים תחת המזגנים. בבולגריה אנשים רבים יושבים בחוץ בבתי קפה או בספסלים המפורסמים בחזית הבתים, גם בשיא החום. נכון, לפעמים האופנה המקומית שולטת, כלומר הגברים בלי חולצות והנשים מזיעות תחת שמלות בנות 100, אבל בסה"כ ניכר שהם פחות תלויים באוויר המזגנים.

המזגן הומצא לפני כ- 100 שנה, והפייסבוק מלא לאחרונה בלייקים לתמונת הממציא. כמה אירוני. המצאת המזגן היא חלק ממהפכת האנרגיה שהביאה עלינו את ההתחממות הגלובאלית הזאת, והיום אנחנו תלויים במזגן יותר מתמיד. צריכים אותו יותר וכבר לא יכולים לחיות בלעדיו. בקרוב גם בבולגריה.  

Comments (1)

בנקים

בישראל המחאה החברתית והמשטרה מחליפים מהלומות, וחלונות ראווה של בנקים מנופצים. הבנקים מסמנים את מעוז הקפיטליזם שחושב שהכל כסף רק שוכח לתמחר את משאבי הטבע. ובארה"ב, הבנק הגרמני Deutsche Bank מפרסם בכיכר העולם במנהטן את שלט הפרסומת הבא:

במרכז השלט, מונה הקרבון העולמי, תצוגה דינמית של כמות גזי דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה. המספר בגיגה טון לא אומר לנו הרבה, אבל התצוגה דינמית ומסקרנת. הם יכלו לשים גרף שמראה שהגענו, לצערנו, לצפיפות של 400 חלקיקים למיליון, אבל יש משהו במספרים הרצים שמושך את תשומת הלב, ומשך אותי לאתר שלהם. עלי הפרסומת עבדה, נכנסתי ונכוויתי.

באתר של הבנק הם מסבירים כיצד הם מתאימים את ההשקעות שלהם וההתנהגות שלהם לשינויי האקלים וסכנת ההתחממות הגלובאלית, ואם הם לא היו גרמנים יכול להיות שהייתי מעביר את חשבון הבנק שלי אליהם. בנוסף, הם מביאים חומר רקע רב בנושא, למי שעדיין לא השתכנע, ולדוגמה הגרף הבא:

מישהו צריך עוד הסברים כדי להבין שאנחנו בכיוון שגוי? (ותזכרו, לייחוס, שהציביליזציה שלנו התפתחה מציידים-לקטים לחברה הנוכחית בפחות מ- 10,000 שנה). האמת היא שהגרף נראה לי כל כך מעיר עיניים, שהתפלאתי שלא נתקלתי בו קודם לכן, אז בדקתי, אולי זו טעות לא אופיינית של הגרמנים, אבל לצערי לפחות ויקיפדיה חוזרת על אותם הנתונים.

לא נותר לי אלא לקוות שהשינוי שעבר על הבנק הגרמני הוא חלק משינוי גדול הרבה יותר, כי המספרים רצים ועולים.

להגיב

סלובניה – 350, לחבר את הנקודות

החופשה המשפחתית בסלובניה התאפיינה במזג אוויר גשום. זה לא מפתיע. לוביליאנה הבירה רגילה ל- 12-15 ימי גשם מדי חודש בחודשו, עם ממוצע של מעל ל- 100 מ"מ גשם בחודש (כולל בחודשי הקייץ), ובאזורים הרטובים במיוחד כמות המשקעים בסלובניה מגיעה ל- 3500 מ"מ בשנה. לא פלא שהארץ כל כך ירוקה ויפה.

מה שכן היה מפתיע הוא שהגשם שתפס אותנו הגיע לאחר בצורת (במונחים מקומיים) של חודש ללא גשמים. לבצורת כזאת הסלובנים אינם מוכנים – ללא מערכות השקייה (כי בדרך כלל לא צריך) ועם גידולים הזקוקים לאספקה שוטפת של מים (כי תמיד יש), ספגה החקלאות הסלובנית מכה שמימדיה יתבררו רק בהמשך.

חורף 2011-2012 ייזכר כחורף חם בצורה חריגה בארה"ב, קר בצורה חריגה באירופה, יבש בצורה חריגה בסלובניה (גם שלג הם קיבלו השנה מעט בצורה חריגה) ועוד ועוד ארועי קיצון ברחבי העולם. זו המציאות בכדור האערץ בעקבות ההתחממות הגלובאלית.

יכול להיות שבסלובניה הבצורת של החודש לא תביא לנזקים כבדים, ונקווה שכך, אבל ההצפות החריגות שפקדו את פיג'י הן כבר סיפור אחר, וארועים חריגים שכאלו יש על פני הגלובוס בקצב הולך וגדל. הגיע הזמן לחבר את הנקודות קורא ארגון 350 הבלתי לאה – באינפוגרפיקה פשוטה הוא מציג גרפים משכנעים על העלייה בארועי קיצון ברחבי העולם, ומעורר יום מודעות בינאלומי ב- 5/5/2012.

הקשר בין תדירות אירועי הקיצון (לשני הכיוונים – חום וקור, בצורת והצפות) נחזה על ידי מדעני אקלים בודדים כאשר מדע ההתחממות הגלובאלית היה בחיתוליו. לצערנו, נראה שהמציאות עולה על כל תחזית, וכיום כבר יש תמימות דעים בין המדענים בתחום – ראה הדו"ח בנושא של פאנל המומחים המיוחד של האו"ם לנושא ההתחממות הגלובאלית.

כשמחברים את הנקודות צריך לזכור דבר אחד – לא כל הקווים הם לינאריים, ויש סיבות טובות לחשוב שאנחנו על גרף אקספוננציאלי… בוקר טוב אנשי כדור הארץ. האם לא הגיע הזמן להתעורר ולהבין שאנחנו צועדים במרץ ובעיוורון לקראת מציאות שונה וקשה?

סלובניה ארץ יפה וירוקה, אנשיה נעימים ורמת יוקר המחייה שם נוחה לתייר מישראל. אני ממליץ בחום לבקר במדינה. צריך גם לחיות, אי אפשר לדאוג כל הזמן. אולי אפילו כמה חברות לציוד השקייה מישראל יכולות לעשות שם קופה.

להגיב

סלובניה

את חופשת פסח נבלה בהרכב משפחתי מורחב בסלובניה – ארץ מרכז אירופאית סימפטית, שבדרך כלל לא עולה על דפי החדשות. וכאילו משמים, אולי כדי שלא אוכל להתנתק מהמציאות, מצא לנכון פרופ' ג'ים הנסן הנערץ עלי לפנות דווקא בימים אלו במכתב לנשיא סלובניה.

על הפרק הכוונה של סלובניה לבנות עוד תחנת כוח פחמית, ומנגד עמדתו הנחרצת והמנומקת של הנסן שהדרך היחידה לתת לאנשי כדור הארץ סיכוי לשמור על שפיות אקלימית היא בהפסקת הפקת אנרגיה מפחם וכמה שיותר לאלתר.

ומה אתם הייתם עושים במקום נשיא סלובניה? בלי להכיר את הפרטים, אני מניח שהוא יבחר באופציה העדיפה מתוך אופטימיזציה מקומית, ותוך התעלמות מהאפשרות (המאוד רצויה אך ספק כמה סבירה) שהפקת אנרגיה מפחם תאסר/תמוסה ברמה גלובאלית. והלוואי ואני טועה, ונשיא סלובניה יציב את עצמו בראש המחנה.

ומה אתם הייתם עושים במקום ממשלת ישראל? משבר האנרגיה הצפוי לנו בקייץ הקרוב הוא במידה רבה פועל יוצא של הדחייה בהקמת התחנה הפחמית הנוספת באשקלון, אלא שבמקרה שלנו הדבר לא נעשה מתוך בחירה ויוזמה, אלא מתוך חוסר מנהיגות.

בניגוד לעמדה של רבים מחברי מארגוני הסביבה השונים, אני חושב שלישראל אין ברירה והיא צריכה להגדיל במהירות את כושר הייצור החשמל, ולהבטיח רזרבה משמעותית, וזאת בין השאר לטובת הערכות למצבי חרום בהם תחנות הכוח יהיו מטרות לגיטימיות לתקיפה (אנחנו כבר שמנו אותן על מפת המטרות, ואין סיבה שהצד השני ינהג אחרת). ולכן, לדעתי הדחייה בהקמת התחנה באשקלון הייתה טעות.

בדבר אחד אני בטוח – אתם כמוני לא תשנו את תכניות החופשה שלכם בגלל המכתב של הנסן. גם לנו מגיעה חופשה. חג שמח לכולם!

Comments (1)

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: