Posts Tagged אמריקה

אידיוקרטיה

זיהום אוויר פוגע באינטלגנציה, כך קובע מחקר שנערך בסין הסובלת מזיהום אוויר חמור במיוחד בערים, ולדיון המוכר במה משפיע יותר על אינטלגנציה – תורשה או סביבה, נוסף גם המרכיב של איכות הסביבה.

קראתי אודות הנ"ל וחשבתי: כשמשקללים את כל הגורמים יחדיו, האם "האינטלגנציה הממוצעת של האנושות" בעלייה או בירידה? אני לא מומחה גדול בנושא, אבל מחיפוש במרשתת מצאתי תשובות שונות וכמה לינקים מעניינים ומעוררי מחשבה.

אם נחזור לתחילת המאה הקודמת, האינטלגנציה הממוצעת של האנושות, כפי שנמדדת במבחן IQ, הייתה נמוכה משמעותית מהיום – כ- 30 נק' בממוצע – כלומר לאדם הממוצע היה IQ של 70 בלבד (לו היה נבחן ביחס לאוכלוסייה היום). לאורך השנים ציוני המבחן הלכו ועלו – ע"ע אפקט פלין – ולפי ניתוח מפורט יחסית שמצאתי באינטרנט, נראה כי ציוני המבחן ממשיכים ועולים.

אבל, ייתכן והמגמה התהפכה. מחקר שמגיע מורווגיה ופורסם לאחרונה מצביע על מגמה של ירידה בציוני מבחני IQ (מאז שנות ה- 70 של המאה ה- 20) ותולה את השינוי בגורמי סביבה – שינויים במערכת החינוך, בהרגלי התזונה, פחות קריאה ויותר זמן online. אבולוציה טבעית לא יכולה להשפיע בקבועי הזמן הנדונים – ולכן החוקרים חושבים כאמור שהסיבה לשינוי נעוצה ברדידות הלמידה והשיח בעידן האינטרנט, הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם והווטס-אפ.

אם זה נכון, כמה נמוך נמשיך ונרד? הסרט הקומי אידיוקרטיה שיצא לאקרנים לפני מספר שנים מעלה בהקשר רעיון מעורר מחשבה. על פי הסרט, פעם, כש"החיים היו קשים", האבולוציה נתנה יתרון לחזק ולחכם. היום, "כשאין אוייב אמיתי על האדם", איו מי שעוצר את התרבותו, ובמיוחד את התרבותם של "הטפשים", שהולכים ומתרבים, עד שהטמטום יכבוש את העולם. כשטראמפ עלה לשלטון – היו רבים שטענו שהסרט חזה את העתיד, רק שהתחזיות שלו 500 שנים קדימה התממשו תוך 15 שנים …

מודעות פרסומת

Comments (2)

Earth Overshoot Day

Earth Overshoot Day הוא היום בשנה בו כלל האנשים צרכו יחדיו את כמות המשאבים המתחדשים של כוכב האדם (כדור הארץ) בשנה. בחישוב המועד המדויק של היום המוגדר הזה, יש הנחות רבות לגבי משאבי כוכב האדם מחד, וטביעת הרגל האקולוגית של כל איש ואישה מאידך. אבל החישוב המדויק אינו העיקר, אלא המגמה.

כפי שניתן לראות בגרף הרצ"ב – ב- 50 השנה האחרונות (ולמעשה לראשונה בהיסטוריה של האנושות) אנחנו מסיימים כל שנה בגרעון, והמגמה היא ש- Earth Overshoot Day קורה מוקדם יותר ויותר, כלומר הגרעון הולך ומעמיק. אבל, שימו לב למגמה המעניינת  – שינוי מועט בלבד במועד בו האנושות נכנסת ל- Overdraft לאורך העשור האחרון.

המשאבים המתחדשים של כוכב האדם לא השתנו בעשור האחרון, ומכאן שגם החתימה האקולוגית של האנושות כמעט ולא השתנתה. החתימה האקולוגית של האנושות היא מכפלה של גודל האוכלוסייה בחתימה הממוצעת לאיש. כיוון שאוכלוסיית האנושות גדלה בעשור האחרון, ניתן להסיק כי החתימה האקולוגית לאיש ירדה בממוצע. למה זה קרה? להערכתי משילוב של מספר דברים – "התייעלות אקולוגית", למשל הרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות, ומגמות דמוגרפיות – אוכלוסיית העולם המפותח (בו החתימה האקולוגית מעל הממוצע) במגמת ירידה.

הדיון הזה חשוב כי העולם צמח והתפתח ואיכות החיים של מרבית תושבי כוכב האדם עלתה בעשור האחרון, ויחד עם זאת הצלחנו לא להגדיל את החתימה האקולוגית המשולבת. במבט קדימה, האם אנחנו יכולים להמשיך ולצמוח מבלי להגדיל את החתימה האקולוגית שלנו? או שמא מגמת השינוי שניתן לראות מ- 2015 מצביעה על המשך מגמת העליה בחתימה (והקדמת מועד ה- Overshoot Day)? התשובה נמצאת בעולם המתפתח והיכן שמרבית אוכלוסיית כוכב האדם נמצאת ומתרבה – מזרח אסיה ואפריקה.

ה- Earth Overshoot Day הוא אחד לאנושות כולה כיחידה אחת, אבל למרבית המדינות יש גם את היום שלהן – ארה"ב 15/3, סין 15/6, ברזיל 19/7, מצרים 6/11 ועוד. לעומת זאת, הודו וכמה מדינות אפריקה עתירות אוכלוסין לא מופיעות על הגרף – הן לא נכנסות ל- Overdraft כלל ולא יכולות ל"חגוג" את ה- Earth Overshoot Day הפרטי שלהן.

מעניין לראות כי צריכת המשאבים בסין היא מעל הממוצע העולמי (ה- Earth Oversoot Day של סין קורה לפני היום הגלובלי). כידוע, פערי איכות החיים בין סין לעולם המפותח (ארה"ב למשל) הצטמצמו מאוד בעשרות השנים האחרונות, ואת המחיר אנחנו רואים כאן. בעתיד סביר שרמת החיים בסין תמשיך ותעלה ותחתור לכיוון רמת החיים בעולם המפותח. לעתיד כוכב האדם חשוב מאוד שזה לא יעשה תוך צריכת משאבים מוגברת – מאוד לא רצוי שה- Earth Overshoot Day של סין יגיע לזה של ארה"ב, אלא להיפך (כלומר, שזה של ארה"ב יגיע לזה של סין), והאתגר הוא כיצד לעשות כן תוך עלייה ברמת החיים גם בארה"ב וגם בסין.

האתגר הרחב יותר נוגע להודו ולמדינות אפריקה רבות ומתרבות האוכלוסין. כיצד עוזרים לתושבי מדינות אלו להעלות את רמת החיים מבלי להביא את צריכת המשאבים הגלובלית לרמות לא מקיימות בעליל? אם תשאלו אותי, זה האתגר החשוב ביותר של האנושות במאה ה- 21.

 

להגיב

מלחמות מים בין חברים

נהר הקולרדו הוא מקור מים ראשי ל- 1 מכל 8 אמריקאים, ולחקלאות עניפה, אולם שילוב של שינויי האקלים לצד עלייה באוכלוסייה מביאים הסכמי חלוקת מים ישנים אל סף שבירה. קראו עד ב- מלחמות מים באמריקה – בין חברים.

הדרך הנכונה ביותר לדחות את יום היובש היא התייעלות בצריכה – ב- 2017 האמריקאים השתמשו ב- 15-25% פחות מים מאשר בשנות השיא, ובדרום אפריקה קייפטאון המתייבשת כבר הוכיחה שאפשר לצמצם 50% ויותר, אבל האם זה יספיק לאמריקאים לאורך זמן? כי למרות ההתייעלות הברוכה הכתובת עדיין מהבהבת אל הקיר ו- lake mead החוצץ בין צרכני מים שונים לאורך הנהר עומד לרדת מתחת לקו השחור בשנים הקרובות.

האמריקאים נערכים למאבקים משפטיים (בין חברים …), וחלק מהמעורבים במעלה הנהר אף שוקלים צעדים חד צדדיים (בין חברים …). כמה שזה טעות. מלחמות מים בכלל ובין חברים בפרט לא מנהלים בבתי דין, אלא בשינויי צריכה ובפרוייקטים הנדסיים שעוזרים לכל הצדדים. אצלנו מצבה של הכנרת כואב לכולנו, אבל היה כואב פי כמה לו לא היינו בונים את מתקני ההתפלה לשתיה ולא היינו מטהרים מי שופכין להשקיית שדות.

מלחמות מים באמריקה – בין חברים. צא למד מה עלול לקרות כשמלחמות המים יעמתו עמים ומדינות, אם באגן הנילוס ולאורכו, או במקומות אחרים.

וכל זה למה? אמנם אין חיים בלי מים, אבל בעולם היפה שלנו יש מספיק מים לכולם. אמנם מרביתם מלוחים, אבל להתפיל אנחנו כבר יודעים. אמנם מרביתם באוקיינוסים ובקרחונים, אבל להסיע מים ממקום למקום ואפילו מלמטה למעלה אנחנו כבר יודעים. ואת מלחמות המים אפשר להשאיר לילדים המשתובבים בחג השבועות / חג המים.

להגיב

לשחק בגולף עם מקל של הוקי

בפעם המי יודע כמה תחזיות מדעני האקלים התבררו כשגויות – מדעני האקלים והמודלים המשוכללים שהם בונים אמנם חזו האטה בזרם הגולף, אבל הם לא חשבו שזה יקרה בקצב כל כך גבוה, כפי שמחקרים שפורסמו במגזין היוקרתי Nature מצאו.

ולמה אכפת לנו, כי זרם הגולף מחמם את אירופה ומגן על חופי מזרח צפון אמריקה מהצפות (הסברים כאן), וכי יש חשש מחציית tipping point שתאיץ את התהליך במידה ניכרת. אתם בטח מכירים את גרף מקל ההוקי שמתאר את השינוי הדרמטי בטמפרטורת כדור הארץ. החשש הוא איפוא ששינוי מואץ דומה עובר גם על זרם הגולף.

אז המודלים שוב הוכיחו את יכולתם לזהות את הכיוון בו מתפתח אקלים כדור הארץ, אבל נפלו בהערכת חסר לקצב השינוי. ולהתרשמותי – זו לא הפעם הראשונה שמודלי האקלים מתבררים כאופטימים מדי.

ולמה אכפת לנו, כי האצת שינויי האקלים עלולה להיות מכת מוות לניסיונות הדלים של האומות להאט/למתן/לבטל את תרומת האדם לתהליך ההתחממות, ומעלה את הסיכוי כי אקלים כדור הארץ כולו ייכנס לסחרור אקלימי (תהליכי משוב שילכו ויאיצו את התהליך).

טעויות במודלים זה דבר מובן. אנו צועדים לתוך אקלים לא מוכר, ולמודלים לא יכולה להיות יכולת חיזוי אבסולטית. במודלים יש אי וודאות, זה טבעי, וההתנהגות שלנו צריכה להכיל אותה ולהתכונן לסל האפשרויות. ובפרט, שינוי דרסטי בזרם הגולף עוד במאה הזאת צריך להבנתי להיות חלק מתרחיש הייחוס לתכנון תשתיות ועוד.

כי לאדם יש רק כוכב אחד לחיות בו …

Comments (2)

רשיון נהיגה?

עד לא מכבר פרק חשוב בחלום האמריקאי היה רישיון נהיגה בגיל הכי מוקדם שאפשר. כבר לא, וצפו בעצמכם בגרף הלקוח מ- כאן. ב- 1983 כמעט 70% מהנוער בגיל 17 אחז ברישיון, כיום פחות מ- 50%. ב- 1983 מעל 90% מהצעירים בני 20-24 אחזו ברישיון כיום פחות מ- 80%.

רשיונות נהיגה צעירים

למה? חוקרים אמריקאים שאלו 600 וקצת חסרי רישיון נהיגה בן הגילאים 18 ו- 39 לשתי הסיבות העיקריות והתשובות השכיחות היו:

1. אין לי זמן, עסוק מדי – 37%

2. אחזקת רכב יקרה מדי – 32%

3. מצליח לקבל תחבורה מאחרים – 31%

4. מעדיף לרכב באופניים או ללכת ברגל – 22%

5. מעדיף תחבורה ציבורית – 17%

6. דאגה להשלכות סביבתיות – 9%

7. אין צורך, עובד ברשת מהבית – 8%

8. נכות אישית – 7%

אני לא יודע מה המגמות בסיבות, ואיזו סיבה התחזקה עם השנים והביאה לירידה במספרים הכוללים, אבל מעניין להבחין כי סיבות 1 ו- 2 השכיחות ביותר מתכתבות עם העלייה באי השוויון החברתי, וסיבות 4 עד 6 קשורות לעלייה במודעות להשפעתנו על הסביבה, ומשמחות את המאמינים בחזון הקיימות האורבאנית.

ומה בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין 2003 ל- 2013 שיעור בעלי הרישיון בגיל 17-18 ירד מ- 36% לטיפה פחות מ- 30%, ובגיל 19-24 ירד מ- 66% ל- 63% בערך. מה שאנחנו רואים בברור זה שיעור רישיונות הרבה יותר נמוך מארה"ב, אבל גם אצלנו שיעור בעלי הרישיון בירידה (קצב ירידה – ממוצע לשנה – נמוך מארה"ב בערך בפקטור 1.5).

כשיורדים לפרטים (2007 לעומת 2013), שיעור הרישיונות בקרב נשים יציב/עולה והירידה היא בעיקר בשיעור הרישיונות בקרב גברים.

מה הסיבות לשינויים בישראל אני יכול רק לנחש, ואם תרשו לי, אני לא חושב שלסיבות הירוקות (4 עד 6) יש משקל משמעותי בישראל. לצערי, סיבות 1 ו- 2 הן כנראה המשמעותיות ומבטאות את אי השוויון החברתי הגדל, כמו גם את העלייה במשקלן הדמוגרפי של אוכלוסיות חלשות יחסית (חרדים, בדואים) ובמיוחד בגילאי צעירים.

Comments (1)

Juno

הסופה Juno עומדת לכסות את צפון החוף המזרחי בארה"ב בכמויות שלג חריגות ולהתחממות הגלובלית יש חלק ניכר בדבר. כשאטמוספירה חמה יותר היא יכולה לשאת יותר לחות – ליתר דיוק 7% לכל מעלת צלזיוס, והניגוד בין האוקיינוס החם מהרגיל ליבשת הקרה (חורף …) מביא לכמויות הממטרים החריגות.

זו לא הפעם היחידה – ראו במפה את השינוי בכמות הממטרים באחוזון העליון של אירועי הקיצון ב- 50 השנה האחרונות ברחבי ארה"ב, ושימו לב לשינוי הדרמטי בצפון החוץ המזרחי. עלייה של 71% וזה לפני ששקללנו את Juno …

NCAHeavyPrecip-638x421

ולצערנו זו גם לא הפעם האחרונה – המודלים להתחממות הגלובלית (אותם מודלים שצפו בעבר את העלייה באירועי קיצון – עיין ערך Juno) צופים שקצב ההתחממות ב- 50 השנה הבאות יהיה גדול פי 2-4 (!) מאשר במאה הקודמת (יש אי וודאות במודלים אבל עיקר התחום תלוי בשינויים שכן/לא נעשה לבלימת ההתחממות).

קישור לקריאה נוספת (והמקור לתמונה) והנה עוד כתבה בעניין.

להגיב

1848

ב"מלחמת מקסיקו" ב- 1848, בסיומה של מלחמה קצרה וחד-צדדית, מקסיקו הסכימה לוותר על חצי משטחה לטובת ארה"ב, אזור הכולל את מרבית אריזונה, קליפורניה, נבאדה, ניו-מקסיקו ויוטה, ועוד. טקסס, שהייתה מדינה מקסיקנית מורדת, הצטרפה אף היא לארצות הברית.

ב- 1948, 100 שנים לאחר מכן, ההיספנים היו מיעוט זניח בארצות הברית – פחות מ- 4%. המיעוט האפרו-אמריקאי עמד על כ- 10%, והדומיננטיות של הלבנים הייתה מוחלטת. היום (2010) ההיספנים הם כבר 16% מאוכלוסיית ארה"ב, והתחזית ל- 2048, 200 שנים לאחר הניצחון האמריקאי הסוחף ב"מלחמת מקסיקו", היא שההיספנים יתקרבו ל- 30% מהאוכלוסייה. תוסיפו לכך 13% אפרו-אמריקאים, 8% אסיאתיים, קצת אחרים, ותקבלו שהרוב הלבן ירד מ- 50%. זו אמריקה חדשה ותרשו לי להוסיף – הרבה פחות יהודית.

אגב, הפריסה של המיעוט ההיספאני איננה אחידה, ונמצאת בהלימה גבוהה לאזורים שנכבשו במלחמה ההיא. הנה מפה להתרשמות. המפה לקוחה מכתבה קצרה באקונומיסט, ומציגה ממוצע אמריקאי נמוך מהמקור השני שציטטתי (רק 10.3% היספנים), אבל גם לא כתוב למתי היא מעודכנת. בכל מקרה, החשוב הוא להבחין בפריסה המאוד לא אחידה. במבט קדימה, המשמעות היא יותר ויותר מחוזות עם רוב היספני מובהק.

20140201_USM980_0

 

 

Comments (2)

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: