Posts Tagged אמריקה

מלחמות מים בין חברים

נהר הקולרדו הוא מקור מים ראשי ל- 1 מכל 8 אמריקאים, ולחקלאות עניפה, אולם שילוב של שינויי האקלים לצד עלייה באוכלוסייה מביאים הסכמי חלוקת מים ישנים אל סף שבירה. קראו עד ב- מלחמות מים באמריקה – בין חברים.

הדרך הנכונה ביותר לדחות את יום היובש היא התייעלות בצריכה – ב- 2017 האמריקאים השתמשו ב- 15-25% פחות מים מאשר בשנות השיא, ובדרום אפריקה קייפטאון המתייבשת כבר הוכיחה שאפשר לצמצם 50% ויותר, אבל האם זה יספיק לאמריקאים לאורך זמן? כי למרות ההתייעלות הברוכה הכתובת עדיין מהבהבת אל הקיר ו- lake mead החוצץ בין צרכני מים שונים לאורך הנהר עומד לרדת מתחת לקו השחור בשנים הקרובות.

האמריקאים נערכים למאבקים משפטיים (בין חברים …), וחלק מהמעורבים במעלה הנהר אף שוקלים צעדים חד צדדיים (בין חברים …). כמה שזה טעות. מלחמות מים בכלל ובין חברים בפרט לא מנהלים בבתי דין, אלא בשינויי צריכה ובפרוייקטים הנדסיים שעוזרים לכל הצדדים. אצלנו מצבה של הכנרת כואב לכולנו, אבל היה כואב פי כמה לו לא היינו בונים את מתקני ההתפלה לשתיה ולא היינו מטהרים מי שופכין להשקיית שדות.

מלחמות מים באמריקה – בין חברים. צא למד מה עלול לקרות כשמלחמות המים יעמתו עמים ומדינות, אם באגן הנילוס ולאורכו, או במקומות אחרים.

וכל זה למה? אמנם אין חיים בלי מים, אבל בעולם היפה שלנו יש מספיק מים לכולם. אמנם מרביתם מלוחים, אבל להתפיל אנחנו כבר יודעים. אמנם מרביתם באוקיינוסים ובקרחונים, אבל להסיע מים ממקום למקום ואפילו מלמטה למעלה אנחנו כבר יודעים. ואת מלחמות המים אפשר להשאיר לילדים המשתובבים בחג השבועות / חג המים.

מודעות פרסומת

להגיב

לשחק בגולף עם מקל של הוקי

בפעם המי יודע כמה תחזיות מדעני האקלים התבררו כשגויות – מדעני האקלים והמודלים המשוכללים שהם בונים אמנם חזו האטה בזרם הגולף, אבל הם לא חשבו שזה יקרה בקצב כל כך גבוה, כפי שמחקרים שפורסמו במגזין היוקרתי Nature מצאו.

ולמה אכפת לנו, כי זרם הגולף מחמם את אירופה ומגן על חופי מזרח צפון אמריקה מהצפות (הסברים כאן), וכי יש חשש מחציית tipping point שתאיץ את התהליך במידה ניכרת. אתם בטח מכירים את גרף מקל ההוקי שמתאר את השינוי הדרמטי בטמפרטורת כדור הארץ. החשש הוא איפוא ששינוי מואץ דומה עובר גם על זרם הגולף.

אז המודלים שוב הוכיחו את יכולתם לזהות את הכיוון בו מתפתח אקלים כדור הארץ, אבל נפלו בהערכת חסר לקצב השינוי. ולהתרשמותי – זו לא הפעם הראשונה שמודלי האקלים מתבררים כאופטימים מדי.

ולמה אכפת לנו, כי האצת שינויי האקלים עלולה להיות מכת מוות לניסיונות הדלים של האומות להאט/למתן/לבטל את תרומת האדם לתהליך ההתחממות, ומעלה את הסיכוי כי אקלים כדור הארץ כולו ייכנס לסחרור אקלימי (תהליכי משוב שילכו ויאיצו את התהליך).

טעויות במודלים זה דבר מובן. אנו צועדים לתוך אקלים לא מוכר, ולמודלים לא יכולה להיות יכולת חיזוי אבסולטית. במודלים יש אי וודאות, זה טבעי, וההתנהגות שלנו צריכה להכיל אותה ולהתכונן לסל האפשרויות. ובפרט, שינוי דרסטי בזרם הגולף עוד במאה הזאת צריך להבנתי להיות חלק מתרחיש הייחוס לתכנון תשתיות ועוד.

כי לאדם יש רק כוכב אחד לחיות בו …

Comments (2)

רשיון נהיגה?

עד לא מכבר פרק חשוב בחלום האמריקאי היה רישיון נהיגה בגיל הכי מוקדם שאפשר. כבר לא, וצפו בעצמכם בגרף הלקוח מ- כאן. ב- 1983 כמעט 70% מהנוער בגיל 17 אחז ברישיון, כיום פחות מ- 50%. ב- 1983 מעל 90% מהצעירים בני 20-24 אחזו ברישיון כיום פחות מ- 80%.

רשיונות נהיגה צעירים

למה? חוקרים אמריקאים שאלו 600 וקצת חסרי רישיון נהיגה בן הגילאים 18 ו- 39 לשתי הסיבות העיקריות והתשובות השכיחות היו:

1. אין לי זמן, עסוק מדי – 37%

2. אחזקת רכב יקרה מדי – 32%

3. מצליח לקבל תחבורה מאחרים – 31%

4. מעדיף לרכב באופניים או ללכת ברגל – 22%

5. מעדיף תחבורה ציבורית – 17%

6. דאגה להשלכות סביבתיות – 9%

7. אין צורך, עובד ברשת מהבית – 8%

8. נכות אישית – 7%

אני לא יודע מה המגמות בסיבות, ואיזו סיבה התחזקה עם השנים והביאה לירידה במספרים הכוללים, אבל מעניין להבחין כי סיבות 1 ו- 2 השכיחות ביותר מתכתבות עם העלייה באי השוויון החברתי, וסיבות 4 עד 6 קשורות לעלייה במודעות להשפעתנו על הסביבה, ומשמחות את המאמינים בחזון הקיימות האורבאנית.

ומה בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין 2003 ל- 2013 שיעור בעלי הרישיון בגיל 17-18 ירד מ- 36% לטיפה פחות מ- 30%, ובגיל 19-24 ירד מ- 66% ל- 63% בערך. מה שאנחנו רואים בברור זה שיעור רישיונות הרבה יותר נמוך מארה"ב, אבל גם אצלנו שיעור בעלי הרישיון בירידה (קצב ירידה – ממוצע לשנה – נמוך מארה"ב בערך בפקטור 1.5).

כשיורדים לפרטים (2007 לעומת 2013), שיעור הרישיונות בקרב נשים יציב/עולה והירידה היא בעיקר בשיעור הרישיונות בקרב גברים.

מה הסיבות לשינויים בישראל אני יכול רק לנחש, ואם תרשו לי, אני לא חושב שלסיבות הירוקות (4 עד 6) יש משקל משמעותי בישראל. לצערי, סיבות 1 ו- 2 הן כנראה המשמעותיות ומבטאות את אי השוויון החברתי הגדל, כמו גם את העלייה במשקלן הדמוגרפי של אוכלוסיות חלשות יחסית (חרדים, בדואים) ובמיוחד בגילאי צעירים.

Comments (1)

Juno

הסופה Juno עומדת לכסות את צפון החוף המזרחי בארה"ב בכמויות שלג חריגות ולהתחממות הגלובלית יש חלק ניכר בדבר. כשאטמוספירה חמה יותר היא יכולה לשאת יותר לחות – ליתר דיוק 7% לכל מעלת צלזיוס, והניגוד בין האוקיינוס החם מהרגיל ליבשת הקרה (חורף …) מביא לכמויות הממטרים החריגות.

זו לא הפעם היחידה – ראו במפה את השינוי בכמות הממטרים באחוזון העליון של אירועי הקיצון ב- 50 השנה האחרונות ברחבי ארה"ב, ושימו לב לשינוי הדרמטי בצפון החוץ המזרחי. עלייה של 71% וזה לפני ששקללנו את Juno …

NCAHeavyPrecip-638x421

ולצערנו זו גם לא הפעם האחרונה – המודלים להתחממות הגלובלית (אותם מודלים שצפו בעבר את העלייה באירועי קיצון – עיין ערך Juno) צופים שקצב ההתחממות ב- 50 השנה הבאות יהיה גדול פי 2-4 (!) מאשר במאה הקודמת (יש אי וודאות במודלים אבל עיקר התחום תלוי בשינויים שכן/לא נעשה לבלימת ההתחממות).

קישור לקריאה נוספת (והמקור לתמונה) והנה עוד כתבה בעניין.

להגיב

1848

ב"מלחמת מקסיקו" ב- 1848, בסיומה של מלחמה קצרה וחד-צדדית, מקסיקו הסכימה לוותר על חצי משטחה לטובת ארה"ב, אזור הכולל את מרבית אריזונה, קליפורניה, נבאדה, ניו-מקסיקו ויוטה, ועוד. טקסס, שהייתה מדינה מקסיקנית מורדת, הצטרפה אף היא לארצות הברית.

ב- 1948, 100 שנים לאחר מכן, ההיספנים היו מיעוט זניח בארצות הברית – פחות מ- 4%. המיעוט האפרו-אמריקאי עמד על כ- 10%, והדומיננטיות של הלבנים הייתה מוחלטת. היום (2010) ההיספנים הם כבר 16% מאוכלוסיית ארה"ב, והתחזית ל- 2048, 200 שנים לאחר הניצחון האמריקאי הסוחף ב"מלחמת מקסיקו", היא שההיספנים יתקרבו ל- 30% מהאוכלוסייה. תוסיפו לכך 13% אפרו-אמריקאים, 8% אסיאתיים, קצת אחרים, ותקבלו שהרוב הלבן ירד מ- 50%. זו אמריקה חדשה ותרשו לי להוסיף – הרבה פחות יהודית.

אגב, הפריסה של המיעוט ההיספאני איננה אחידה, ונמצאת בהלימה גבוהה לאזורים שנכבשו במלחמה ההיא. הנה מפה להתרשמות. המפה לקוחה מכתבה קצרה באקונומיסט, ומציגה ממוצע אמריקאי נמוך מהמקור השני שציטטתי (רק 10.3% היספנים), אבל גם לא כתוב למתי היא מעודכנת. בכל מקרה, החשוב הוא להבחין בפריסה המאוד לא אחידה. במבט קדימה, המשמעות היא יותר ויותר מחוזות עם רוב היספני מובהק.

20140201_USM980_0

 

 

Comments (2)

שלושה צדדים למטבע

נועם חומסקי הוא יהודי חריף, בלשן מדופלם, שמאלני אפילו אנרכיסט. אני לא קורא לכם לאמץ את דעותיו החברתיות, אבל כשמדובר בהתחממות הגלובלית, דבריו חדים כתער. צפו בסרטון הקצר וראו כיצד הוא מסביר בפשטות כיצד ההצגה בתקשורת האמריקאית של הקונצנזוס מול המכחישים מעוותת בשני פרמטרים.

1 – המנהג התקשורתי לתת משקל זהה לשתי הדעות כאילו מדובר בשני צדדים שווים, ולא בקונצנזוס מדעי מול מיעוט לא מקצועי (למי ששכח – מגישי התחזית בטלוויזיה אינם מומחי אקלים).

2 – חוסר הייצוג בתקשורת לקבוצה השלישית, ובהם מדעני אקלים בכירים ביותר, שחושבים כי הערכות המצב של צוות המומחים של האו"ם מבטאות קונצנזוס אופטימי, כתוצאה מהצורך להגיע להסכמה בינלאומית גורפת.

הסרטון הוא מ- 2010. אם הייתם שואלים אותי אז, הייתי עונה שאני שייך לקבוצה השלישית. אבל מאז להתרשמותי חל שינוי והערכות צוות המחקר של האו"ם יותר חופשיות מלחצים פוליטיים (אז אני בערך 2.5 :-). בפרט יש לציין טובה את האומץ שבו הדו"ח שפורסם השנה העז לקבוע מכסה לגזי חממה – כמה גזי חממה אנחנו יכולים להוסיף אם לא נרצה לחצות את סף 2 המעלות יחסית לעידן הטרום תעשייתי. בכך קיבל צוות המומחים את שיטת הניתוח שהציע השותף של נעם לסרטון – ביל מק-קיבן, היו"ר הפורש של תנועת המחאה הסביבתית 350 – במאמר מופת עוד ב- 2012. לרגל פרישתו של ביל, זו הזדמנות לומר לו תודה, ולהיזכר ברשימת הישגיו.  

להגיב

2014

2014 עומדת להסתיים, והמדיה מוצפת בסיכומים. בהיבט הקיימות, אהבתי במיוחד את הסיכום בעשר נקודות של Harvard Business School, שמדגיש כמובן את הצד העסקי. הנה תמצית הדברים.

1 – החדשות הרעות: שינויי האקלים זה עכשיו (אינסוף מחקרים ופרסומים חדדו את הצורך לפעול לאלתר כדי להקטין את המחיר שנשלם).

2 – החדשות הטובות: ההתמודדות עם שינויי האקלים הולכת ונהיית זולה יותר ויותר (ותאגידים בינלאומיים מבינים זאת ונרתמים למהלך).

3 – משק האנרגיה בשינוי כיוון (אם כי השינוי איטי מהרצוי) והמודל הכלכלי של תאגידי הנפט מתערער (הם לא התייחסו לסוגיית נפילת מחירי הנפט, שאגב, יש החושבים לכאן ולכאן על השפעת הדברים על קצב השינוי לאנרגיה ירוקה).

4 – הקריאה למס פחמן (מס על פיזור גז חממה, כך שמחיר האנרגיה יכלול את עלות ההתחממות הנגרמת משרפת הדלקים הפחמניים) הולכת ומתעצמת.

2014

5 – התנועה החברתית מתחזקת (עדות שיא הייתה במצעד האזרחי של מאות אלפים בעת כנס האו"ם בניו יורק, שלווה ב- 2600 אירועים ב- 162 מדינות).

6 – אסטרטגיה וחזון החלו לגבור על תכנון קצר טווח (אני לא יודע כמה זה נכון, אבל לפחות ב- Harvard מאמינים בזה …).

7 – יותר שיתוף פעולה בין מתחרים עסקיים לקידום עסקים מקיימים יותר (דוגמה: וולמרט וטרגט שיזמו כנס חוצה תעשייה בנושא קיימות בתעשיית הטיפוח האישי).

8 – המזון שאנחנו מבזבזים (זורקים ללא שימוש) זוכה ליותר תשומת לב.

9 – לחץ אזרחי הצליח לשכנע את קוקה קולה ופפסי להסיר מרכיב בעייתי (והדגש בנקודה הזאת היא על הכוח הגובר לאזרח וחשיבות השקיפות, ולאו דווקא להישג הספציפי).

10 – חברים חדשים במאבק באי-השיוויון החברתי, כמו עסקים שהתנדבו להעלות את שכר המינימום (אבל צריך להודות על האמת, הפער החברתי במדינות רבות ובהן ארה"ב וישראל, רק הולך וגובר).

זהו סיכום מעט אופטימי בעיני, אבל עדיין, אפשר לחוש את השינוי באוויר, באווירה ואף בעשייה. השינוי הוא הכרחי, כך אומרים לנו המדענים, אבל הוא לא היה יוצא לפועל ללא פעולה עניין פעולה דחיפה ולחץ של האזרח הפשוט, אתם ואני. בואו נמשיך כך וביתר שאת ב- 2015 (שמסתיימת בפסגת אקלים מכרעת בפריז – אבל על כך בפעם אחרת).

 

 

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: