Posts Tagged אנרגיה

2014 במנהרת הזמן

אחרי הפסקה עקב המעבר לכתיבה בבלוג של קק"ל globeblog – חושבים עולמי פועלים מקומי, הנה פוסט חדש גם כאן 🙂 והפעם, על התחזית ל- 2014 שנתן סופר המדע בדיוני הנודע אייזק אסימוב בדיוק לפני 50 שנה, בשנה בה נולדתי – 1964. לרגל "היריד העולמי", פרסם אסימוב בניו יורק טיימס מאמר קצר עם תחזיות בשלל נושאים.

בחלק מהנושאים אסימוב היה (כצפוי) אופטימי טכנולוגית – מכוניות מרחפות, מושבות בחלל, מקורות אנרגיה. בחלק אחר הוא מפתיע ברמת הדיוק.

בתחום הרובוטיקה, למרות שהוא חרג מעט, נראה שהוא חזה נכונה את קצב ההתקדמות המוגבל. אנחנו לא מתקדמים כפי שהוא חזה, אבל גם לא רחוקים משם, ואני הייתי מנחש הוא יניח התפתחות גדולה עוד יותר:

Robots will neither be common nor very good in 2014, but they will be in existence … It will be such computers, much  miniaturized, that will serve as the "brains" of robots …  the I.B.M. building at the 2014  World's Fair may have a robot housemaid – large, clumsy, slow-moving but capable of general picking-up, arranging, cleaning and manipulation of various  appliances.

בנוסף, הוא חזה בהצלחה את הטלוויזיה 3D, ואפילו טלפונים חכמים:

Communications will become sight-sound and you will see as well as hear the person you  telephone.  The screen can be used not only to see the people you call but also for studying  documents and photographs and reading passages from books.  Synchronous satellites, hovering in  space will make it possible for you to direct-dial any spot on earth,

עוד נושא בו התחזית שלו מדויקת הוא התחום הדמוגרפי – אוכלוסיית העולם, תוחלת חיים במדינות המפותחות, ועוד. אבל זה לא מפתיע. הדמוגרפיה הוא מדע העתיד המדויק ביותר, ואסימוב זיהה נכונה שכדור הארץ לא יוכל לשאת אנושות הצומחת באותו קצב שאפיין את תחילת המאה ה- 19 לאורך זמן.

לתשומת לב מיוחדת ראויה הפסקה האחרונה שלו – כל אחד מוזמן לשפוט עד כמה היא התגשמה:

… mankind will suffer badly from the disease of boredom, a disease spreading more widely  each year and growing in intensity.  This will have serious mental, emotional and sociological  consequences, and I dare say that psychiatry will be far and away the most important medical  specialty in 2014.  The lucky few who can be involved in creative work of any sort will be the true  elite of mankind, for they alone will do more than serve a machine.

Comments (2)

שוד הגז הגדול – דעה אחרת

המדינה סוערת, האופוזיציה מסתערת, וחברי מהתנועות הירוקות והחברתיות בראש. פתאום כולם מבינים במשק האנרגיה, ולא סתם, אלא במשק האנרגיה בעוד 25-30 שנה. פתאום כולם דואגים לדורות הבאים. חגיגה של תכנון ארוך טווח. ואני, כמו בהרבה פעמים, חושב אחרת…

תראו, ראש האופוזיציה הגברת שלי יחימוביץ אותה אני מאוד מעריך בדרך כלל, מלינה היום כי בהצעת החוק לא כתוב מה יקרה בעוד 25 שנה לאחר שיגמרו המלאים, והיא שואלת "סוגרים את המדינה?". ואני שואל – לפני שנמצאו המאגרים, והעתודות העצמיות של ישראל היו בין אפס לכלום, האם התכוונו לסגור את המדינה בעוד חודשיים?

מעט מאוד אנחנו יודעים על משק האנרגיה בארץ ובעולם בעוד 25 שנה, אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא אחת מהשתיים – או שהשימוש בדלקים פוסילים יצומצם בצורה ניכרת או שכדור הארץ יתחמם במידה שעתודות הגז יהיו בין הדאגות האחרונות שלנו. זאת כי כבר היום ברור כי עתודות הדלקים הפוסילים בעולם (גז טבעי, נפט טבעי, פחם טבעי וכו', מלאים שכבר נמצאו ומחכים למי שיוציא אותם מן האדמה ויוביל אותם לבתי השריפה) גדולות פי 5 מהכמות שמותר לנו לשרוף אם אנחנו לא רוצים להכניס את כדור הארץ לסחרור אקלימי. כלומר, 80% ממה שכבר נמצא צריך להישאר באדמה!

ולכן, האינטרס הקר של ישראל הוא להוציא גז כמה שיותר מהר, ולמכור כמה שיותר, לפני שזה יהיה אסור, או יקר למשתמש הסופי (עקב מס פחמן כזה או אחר). בכסף שנקבל היום נוכל להשקיע לטובת הילדים של המחר, ומדינה עשירה וחזקה מקנה יותר ביטחון אנרטי ובכלל בהשוואה לקופת חיסכון של גז. בנוסף, בדרך זו נתרום גם להתמודדות עם ההתחממות הגלובאלית כי הצפת העולם בגז טבעי (טוב, לא אנחנו לבד נציף את העולם …) תדחוק החוצה מוקדם יותר דלקים פוסילים בעייתיים יותר כמו פחם טבעי, חולות זפת ועוד.

Comments (4)

שר האנרגיה האמריקאי על הזמן שהגז הטבעי נותן לנו

שר האנרגיה החדש של ארה"ב על גז טבעי כגשר לאנרגיה מתחדשת: זה יהיה גשר רק אם ננצל את הזמן כדי להשקיע באנרגיות מתחדשות (תודה לנורית על הקישור).

ואני מחדד את הסכנות ברקע – אנרגיה זולה תגדיל את התמכרותנו לאנרגיה, תיתן פחות תמריץ כלכלי לפיתוח של אמצעי אנרגיה מתחדשת, ותיתן זמן לברוני הפחמן למצוא דרכים להוזלת התהליכים למציאת והפקת דלקים טבעיים שונים (גז טבעי, נפט טבעי, פחם טבעי, …).

יצא לי לא מזמן לקרוא על ראיון עם שר האנרגיה האמריקאי קודם – גם שם תמצאו הבנה של משבר האקלים ושל ההשפעה ההרסנית של משק האנרגיה האמריקאי. אבל, אז כמו היום, מה שקובע הוא מה שעושים ולא מה שאומרים, ומדיניות האנרגיה האמריקאית בקדנציה הראשונה של אובמה לא הביאה את המהפכה המיוחלת. מי יודע, אולי הקדנציה השנייה תהיה אחרת.

להגיב

טכנולוגיות מטלטלות 2025

מקינזי פרסמו דו"ח מעניין על טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לאימפקט אדיר בעשור הקרוב, על הכלכלה ועל חיינו.  ברשימה 12 טכנולוגיות והחברים שלי לעבודה ב- IBM ישמחו לראות את ארבע הראשונות –  mobile internet, automation of knowledge work, internet of things and cloud – אבל הבלוג הזה מתעניין בדברים אחרים.

אחרון חביב ברשימה – אנרגיות מתחדשות. הבשורה הטובה – היקף הייצור מאנרגית שמש ורוח עלה פי 19 מאז שנת 2000, והמחיר לוואט לייצור אנרגיה מהשמש ירד ב- 85%. עוד עשור או שניים בקצב הזה והדברים באמת יכולים להראות אחרת.

יחד עם זאת, מקום 11 ברשימה, טכנולוגיות למיצוי דלקים פוסיליים. ברם, האיום הכי גדול על המהפכה האנרגטית המחויבת הוא ירידה במחירי הדלק הפוסילי. רבים רואים בגז הטבעי ברכה. זה נכון כשהוא דוחק פחם טבעי וחולות זפת טבעיים. זה ממש לא נכון כשהוא רק נותן זמן לאנשי חברות האנרגיה להמציא דרכים למיצוי של אלו ושל דלקים פוסילים נוספים (ולא לשכוח – גם גז טבעי מייצר גזי חממה).

במקום 8 ברשימה עוד בשורה מהצד המשמח – טכנולוגיות לאגירת אנרגיה. התקדמות בתחום זה תשחרר צווארי בקבוק לשימוש נרחב יותר במקורות אנרגיה מתחדשים.

mc

אני קורא את הרשימה של מקינזי ומרגיש שמשהו חסר לי. זה לא שיש לי רעיון לטכנולוגיה אחרת שתעשה אימפקט יותר גדול, הלוואי והיה לי, אלא שאני חושב שלהסתכל רק על חצי הכוס המתמלאת זו טעות. האם לא נכון היה שמקינזי גם ישקללו את הנזק שהטכנולוגיות החדשות עומדות להביא עלינו?

ראו למשל – הדפסה 3D (מקום 9 ברשימה) שתאיים על מקום עבודתם של פועלי הייצור באשר הם, 12% מכוח העבודה הגלובאלי בדגש למדינות נחשלות, והתקדמות בתחום ההנדסה הגנטית (מקום 7 ברשימה) שנושאת בחובה סיכונים אתים וסכנות בריאותיות לא מבוטלות (לצד ההזדמנות).

ובראש כמובן, טכנולוגיות למיצוי דלקים פוסילים … אלו טכנולוגיות שמחריבות את כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותו. הילדים והנכדים שלנו ירגישו זאת היטב, וגם אנחנו חשים כבר את השינוי. לטכנולוגיות שכאלו יש מקום ברשימה שחורה של טכנולוגיות מטלטלות שמאיימות על שלום העולם, לא פחות מפצצת אטום באיראן, לא פחות מאיום הטרור האיסלאמי, ובעצם לא פחות משום איום אחר שאני מכיר. הבעיה היא שהנזק הוא של כולנו, והרווח הוא של ברוני פחמן ובני ביתם שיקראו את הממצאים של מקינזי בסיפוק רב. 

לינק לדו"ח המלא של מקינזי תוכלו למצוא כאן

להגיב

Do The Math – הסרט!

המתמטיקה של ההתחממות הגלובאלית. כמה פשוטה, ככה מטרידה. Do The Math הוא סרט מרתק על התעוררות הציבורית שמוביל ארגון 350 בראשות ביל מק-קיבן. פנו לכם 45 דקות וצפו בסרט הזה. אל תגידו לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו. צפו ועשו – הצטרפו למאבק הציבורי נגד ברוני הפחמן, אויבי האנושות כפי שאנו מכירים אותה. כי אפשר שיהיה אחרת, והגל הציבורי שתנועת 350 מייצרת הוא בדיוק ההוכחה לכך. עלו על הגל, עד שיהפוך לשיטפון, אחרת כולנו נוצף בשיטפונות "טבעיים" שחברות הנפט מביאות עלינו. צפו בסרט למען הילדים והנכדים שלכם. צפו ועשו. במאבק הזה אי אפשר לשבת על הגדר.  

להגיב

מס פחמן

בהרבה מקומות בעולם תעשיית הפחמן, התעשייה שלוקחת נפט טבעי ופחם טבעי וגז טבעי,  שורפת אותם, מספקת לנו אנרגיה וכדרך אגב מפזרת גזי חממה ומחממת את כדור הארץ, עדיין מסובסדת בסכומי עתק, ובוודאי שהמחיר לצרכן אינו מתייחס לנזקים הסביבתיים, לא לזיהום האוויר קל וחומר לא לנזקים האדירים שההתחממות הגלובאלית הביאה, מביאה ובעיקר עוד תביא, לאנושות.

אז מה עושים? קובעים מחיר ריאלי לפחמן. איך בדיוק מביאים את מדינות העולם להסכים על מנגנון כזה הוא דיון ארוך ונפרד (דעתי בעניין פשוטה – מספיק שנשיאי ארה"ב ונסין יגלו מנהיגות וישתפו פעולה בנקודה הזאת, ולכל האחרים לא תהיה ברירה), והפעם רציתי להפנות אתכם למאמר המשווה בין שתי שיטות אפשריות – cap and trade ומס צריכה (או בניסוח של ג' הנסן – fee and dividend).

energy

בעיני שתי השיטות אפשריות. cap and trade הוא מנגנון המיושם חלקית בעקבות הסכם קיוטו. על פי שיטה זאת, מכסות פחמן מאושרות מחולקות למדינות, וכל מי שמפזר יותר גזי חממה נדרש לקנות זכויות שכאלו מצמצום פליטת גזי חממה במדינות אחרות. מנגנון שכזה יכול להשיג את מטרתו רק אם ישתתפו בו צרכני הפחמן הכבדים (זה לא המצב היום) וה- cap, מגבלת הצריכה, תרד בהדרגה (ורצוי במהירות) – גם זה לא קורה היום.

מס ישיר על צריכת פחמן דורש גם הוא הסכמה בינלאומית רחבה (על הצורך בשיתוף פעולה של נשיאי ארה"ב וסין כבר כתבתי?) והוא יהיה אפקטיבי רק אם עליית המחיר תהיה משמעותית (ובין השאר תקל על הכניסה של אנרגיות מתחדשות). יש הטוענים כי במקרה זה מי ששוב יפגע יהיו השכבות החלשות, וכאן בא הרעיון המעניין של הנסן, המציע לחלק את המס הנגבה לאזרחים כ- dividend (וגם כאן אני מניח שיש היבט בינלאומי שצריך להסדיר).

כך או אחרת, בינתיים הסובסידיות ממשיכות, ברוני הפחמן חוגגים,  ומקבלי ההחלטות רק מדברים ומדברים. 

 

להגיב

אנרגיה מקיימת בניגריה

הסניף הניגרי של המרכז לחקר אנרגיה, סביבה ופיתוח בניגריה (ICEED) פרסם דו"ח על עניי אנרגיה במדינה. תזכרו לרגע שאנחנו במאה ה- 21, התרווחו בכיסאותכם, הסכיתו ושמעו את הנתונים הבאים.

בניגריה היו ב- 2010 כ- 163 מיליון תושבים, מהם 69% מוגדרים עניים. זאת לעומת 65 מיליון תושבים ב- 1980 מהם רק 27% עניים.

ב- 2010, רק כ- 40% מהתושבים נהנים מחיבור לרשת החשמל, וכ- 72% מהאוכלוסייה תלויה בעץ לבישול, וזאת למרות שניגריה היא יצואנית גז ונפט מהגדולות בעולם. האמת היא שלא ניגריה היא היצואנית בסיפור הזה, ואזרחיה הם האחרונים להנות מאוצרות הטבע של המדינה – חברות בינלאומיות השתלטו על נכסי המדינה והן שגוזרות את הקופון. עוד תוצר לוואי מחליא של ברוני הנפט והגז (ושל השחיתות השלטונית באפריקה).

חימום בתנור עצים מסורתי איננו יעיל אנרגטית, ואיננו מקיים. באזורים הכפריים הפגיעה בסביבה ניכרת והמחסור במקורות הוא רק עניין של זמן, ובאזורים העירוניים ההוצאה המשפחתית הכבדה על רכש עצים פוגעת ביכולת הקיום וההתפתחות של המשפחה. בנוסף, עשן השריפה הוא גורם המוות השלישי בגודלו בניגריה, אחרי איידס ומלריה, ולא נשכח את ההשלכה של גזי החממה, תוצרי השריפה, על התחממות כדור הארץ.

דלות האנרגיה בניגריה איננה בלתי נמנעת. הדו"ח מביא דוגמאות רבות מהעולם בהם מדיניות נכונה והשקעה סבירה הביאו לשינוי ניכר תוך זמן קצר באחוז החדירה של חשמל והפסקת השימוש המסורתי בעץ לבישול. בניגריה יש הסכמה על הצורך, אבל המימוש כושל ביותר, וכפי שראינו בנתונים, מדרדר את המדינה לאחור. גם תרומות חיצוניות (מנוף ידוע לשינוי באפריקה) מופנות בעיקר לנושאי בריאות, חינוך וכד', ורק 1% מופנה לנושאי אנרגיה וסביבה.

הדו"ח מסכם בשורה של המלצות, בנוגע למדיניות נדרשת ותכניות חסרות לפעולה – יש לקוות שהמשטר בניגריה קורא את הדברים בעיון. בדגל של ניגריה יש הרבה ירוק. בפועל המצב הרבה יותר שחור.

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: