Posts Tagged ביטחון

הזמנה ליום עיון – השלכות גאואסטרטגיות של שינויי האקלים

שמח להזמינכם ליום עיון שייערך באוניברסיטת חיפה ב -12/1/2012, לסיכום ביניים של עבודת הצוות הגאואסטרטגי במרכז הידע להערכות ישראל לשינויי האקלים. מרכז הידע ממומן על ידי המשרד להגנת הסביבה ומרוכז על ידי אונ' חיפה. בראש הצוות הגאואסטרטגי עומד פרופ' ארנון סופר, ולמרות הערכתי הרבה אליו, והשתתפותי האישית בצוות, איני יכול שלא לשוב ולהרים גבה על הרכב הפורום. כפי שתראו בהזמנה, הפורום נשלט על ידי אנשי אקדמיה, מדענים, וחסרים לי אנשי תכנון ואנשי מערכת הביטחון. ולמרות זאת, אני בטוח שיום העיון יהיה מעניין ואני מבטיח לעדכן. ולמתעניינים – הנה ההזמנה ליום העיון.

להגיב

מאמר במערכות

השלכות אפשריות של שינויי האקלים על ביטחון ישראל הוא אחד מהנושאים המרכזיים של הבלוג הזה. לסיכום הבנתי את הדברים, קראו את המאמר שפרסמתי לאחרונה בביטאון מערכות.

להגיב

האלופים מחפשים גז

הצטערתי לשמוע היום על בחירתו של רב אלוף במילואים גבי אשכנזי בתפקיד יו"ר הדירקטריון של חברת חיפושי הנפט שמן. בכך הוא מצטרף לאלוף במילואים וראש המוסד היוצא שבחר בתפקיד יו"ר חברת חיפושי הנפט גינקו, ולאלוף במילואים וראש המועצה לביטחון לאומי גיורא איילנד שבחר בתפקיד יועץ לחברת חיפושי הנפט גבעות עולם.

הצטערתי, כי מקנן בי החשש שבעלי החברות האלו בחרו באנשי מערכת הביטחון לא רק בגלל כישוריהם, אלא בעיקר בגלל קשריהם, תוך שהם טווים קשר מסוכן של הון-"אנשי ביטחון"-שלטון.

(ונזכרתי בלובי המשומן של ברוני הנפט בוושינגטון שמביא את ארה"ב פעם אחר פעם להחלטות אנטי סביבתיות המדרדרות את העולם לסף סחרור אקלימי, ולמרות שאני יודע שחברות חיפושי הנפט הישראליות הן טיפה בים, צבט לי בלב לדמיין את אשכנזי, דגן ואיילנד, נפגשים עם אילי נפט בכנס בינלאומי זה או אחר, מחליפים דחקות וחוויות).

הצטערתי, כי אנשים מוכשרים אלו בחרו למכור את שירותיהם למרבה במחיר, כשכירי חרב, ולא העדיפו להשקיע את יכולותיהם הרבות בחברות וארגונים המייצגים ערכים בהם ראוי להאמין.

הצטערתי ונזכרתי להבדיל בסגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף קפלינסקי שבחר בתפקיד מנכ"ל Better Place, בין השאר מפני שהוא מאמין בערכים הסביבתיים שהחברה מייצגת.

(ואני יודע שלגבי Better Place יש מחלוקת האם הערכים הסביבתיים הם רק למטרות שיווק, ואני גם מכיר את הטיעון בדבר "חשיבות חיפושי הנפט לעצמאות האנרגטית של ישראל", אבל בחיאת, אתם קונים את זה? אתם באמת חושבים שבכירי חברות הנפט נמצאים שם משיקולים אידיאולוגים?)

הצטערתי ונזכרתי בידיעה של אביב לביא על בחירת מנכ"ל רשות הטבע והגנים וכיצד נפלו במיון הראשוני כל בוגרי מערכת הביטחון, ומבלי לפגוע בנבחר, חשבתי לעצמי איזה מסר נהדר היה יוצא לו גבי אשכנזי היה בוחר בתפקיד.

אז גבי, מאיר וגיורא ילכו לחפש נפט, ואנחנו נלך לחפש את הגיבורים שלנו במקום אחר. מצער אבל זה מה יש.

Comments (1)

שינויי האקלים כאיום על הביטחון העולמי

מועצת הביטחון של האו"ם קיימה דיון מעניין על הקשר שבין שינויי האקלים ופגיעה אפשרית ברמת השלום והביטחון בעולם. המתעניינים יכולים לקרוא דיווח בעניין באתר של Think to Sustain.

אני מבקש לצטט את ההתייחסות של נציג בוליביה:

Bolivia’s representative went a step further, calling for creation of an international tribunal for climate and environmental justice to sanction those nations that did not comply with emission reduction commitments. He also proposed a Council resolution to cut global defence and security spending by 20 per cent and channel the subsequent savings into steps to tackle climate change

וכשם שברור שהמלצתו כיום אינה ישימה, כך ברור לי שקבלת המלצתו הייתה הופכת את העולם לבטוח הרבה יותר.

להגיב

ביטחון וסביבה ירוקה – סיכום הכנס

באוניברסיטת תל אביב התקיים ב- 28/12/2010, יום עיון במסגרת סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון (ובשיתוף עם בית הספר ללימודי סביבה על שם פורטר) וכותרתו "ביטחון וסביבה ירוקה". את יום העיון הוביל כרגיל פרופסור ואלוף במילואים איציק בן ישראל, והרצאת הפתיחה המעניינת הייתה של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. 

מבלי להמעיט בחשיבות השתתפותו של השר ובאיכות דבריו, אני הייתי מעדיף הרצאת פתיחה של שר הביטחון או נציג בכיר מטעמו. הגיע הזמן שבקשרים ובמתחים שבין הסביבה לביטחון יעסקו גם בכירי מערכת הביטחון, ולמעשה, מטרת יום העיון הייתה לקדם את המודעות לכך. שר הביטחון לא היה באולם ואפילו לא אף קצין סדיר אחד בדרגת אל"ם, אבל גם שינוי גדול נבנה לא פעם בהדרגה מלבני בניין קטנות.

להלן עיקרי הדברים שמשכו את תשומת ליבי, בחלוקה לארבעת הפלחים שצריכים לדעתי להרכיב את השלם של התייחסות מערכת הביטחון לסביבה ולשינויי האקלים: פלח הסיכון, פלח הרווח, פלח הערך או פלח המתח, ואחרון אחרון חביב – פלח התקווה או פלח ההזדמנות.

לקרוא את ההמשך »

להגיב

ביטחון וסביבה ירוקה

אני שמח להזמינכם לסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ליום עיון בנושא: "ביטחון וסביבה ירוקה". יום העיון יתקיים ביום שלישי, ה- 28 בדצמבר בשעה 09:00 באודיטוריום בר שירה, באוניברסיטת תל – אביב. אורח הכבוד בכנס – השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, יפתח את היום בהרצאה שתעסוק באסונות סביבתיים וביטחון לאומי.

הסדנה, שקמה במידה רבה ביוזמתי, תכלול שלושה שערים: שינויים באיומים על הביטחון הלאומי כתוצאה משינויים בסביבה, על הסינרגיה בין ביטחון, צבא וסביבה (מתי להיות ירוק פשוט כדאי), ועל המתח בין שמירה על הסביבה והפעלת הצבא.

להגיב

הסתגלות למשבר האקלים

על רקע דיוני האומות בועידת קנקון, וההחלטות ההיסטוריות של מדינת ישראל על תכנית להפחתת גזי חממה ועל מחנות ליישוב מהגרים מאפריקה (כן, יש קשר בין הדברים), ומצד שני השריפה והסערה, חשוב בעיני לשוב לחדד את ארבעת החלקים שצריכים להרכיב את מדיניות ישראל ביחס למשבר האקלים הגלובאלי. על כן אני שב ומפרסם פוסט ישן שלי, עם מספר עדכונים מתבקשים.

הרגל הראשונה עליה ניתן דגש בישראל הייתה מאז ומעולם "הרגל הראציונלית" – כיצד ניתן לנצל את המשבר העולמי כדי להשיג רווח מקומי. במסגרת זאת ניתן הדגש לפיתוח טכנולוגיות ירוקות ותעשיות קלינטק, ושיווק ישראל בעולם כמדינה מובילה בתחום בעולם. הרגל הראציונלית נדחפת איפוא דרך המנגנונים הכלכליים, היא חשובה וכדאית, אבל אין בה די.

עם הזמן נאלצה ישראל, עקב לחצים חיצוניים ופנימיים, להידרש גם לרגל השנייה – "רגל ההתמודדות" (mitigation). במסגרת זאת ישראל התחייבה להשתתף במאמץ העולמי לצמצום הפיזור של גזי החממה. כיום "רגל הצמצום" היא בלב האג'נדה של הארגונים הירוקים, ולאחרונה אף התבשרנו על החלטת הממשלה לתכנית פעולה בנדון, ברוח ההתחייבות שהנשיא פרס קבע בועידת קופנהגן. לפעמים רגל ההתמודדות עולה בקנה אחד עם הרגל הרציונאלית, למשל עקב תמורה כספית ממנגנוני cap and trade בגין צמצום פליטות, או בזכות שיפור איכות הסביבה ברמה המקומית, למשל בצמצום זיהום מתחנה פחמית. בדוגמאות אחרות רגל הצמצום דווקא דורשת השקעת משאבים והתועלת מעורפלת, שכן צריך לזכור שהשפעת צמצום פליטות בישראל על התמונה העולמית זניחה ביותר. לפיכך, לדעתי נכון יעשו כולם והארגונים הירוקים בפרט, אם יתנו משקל גובר לשתי הרגלים הבאות.

הרגל השלישית היא אולי החשובה ביותר אך גם זו שכמעט ואין מי שדואג לה – "רגל ההסתגלות" (adaptation). גם בעולם, "רגל ההתמודדות" תקפה בעיקר לארה"ב וסין, ואילו "רגל ההסתגלות" רלבנטית למדינות רבות בעולם, כאלו שהפליטה שלהן מוגבלת ויחד עם זאת הן אלו שעלולות לספוג ראשונות את תוצאות ההתחממות. ב"רגל ההסתגלות" מדינת ישראל צריכה לבחון איזה איומים על הביטחון/החוסן הלאומי ברמה המקומית, ברמה האזורית וברמה הגלובלית, עלול משבר האקלים להביא בטווחי זמן שונים (ועקב אי הוודאות הרבה נכון להתייחס לתרחיש חמור-סביר ולא רק לתרחיש הנומינאלי), והאם נדרשת/הכרחית הכנה מוקדמת ומתי, כתלות במחיר הטעות והיכולת להגיב מהר עם התרחשות הדברים. דוגמאות: עליית מי הים, התגברות זרם הפליטים מאפריקה, משבר מזון עולמי, מדבור ישראל ועוד. ברוח זאת יש לראות בחיוב רב את המאמצים האחרונים של הממשלה להיערך לגל מהגרי העבודה/האקלים מאפריקה, אך זהו המקרה שאינו מעיד על הכלל. בישראל חסרה חשיבה מערכתית על פגעי משבר האקלים בסביבתנו הקרובה, ובסביבה הגלובאלית המקרינה עלינו, ואין תכנית סגורה ושלמה למעקב והערכות לספיגה. כך למשל, האם שיפוץ קו החוף לאחר הסערה האחרונה לוקח בחשבון את הסערות החזקות יותר שעוד יבואו?

הרגל הרביעית היא הרגל המורכבת והעמוקה ביותר – "רגל ההשתנות". משבר האקלים הוא תוצר של אורח החיים המערבי, אורח חיים קפיטליסטי אגואיסטי מנוכר לסביבה ולשכן. גם אם מחר ימצא פיתרון טכנולוגי פלאי למשבר האקלים, את החולי בחברה שהוא מבטא אף פיתרון טכנולוגי לא יפתור. נכון תעשה ישראל אם תסתכל על החברה המתפתחת בקרבה ותעשה יותר למען שבת אחים יחד, עזרה הדדית ועוד. הנ"ל יחסן אותנו מול משבר האקלים ההולך ומתלקח, כמו גם מול איומים אחרים על יציבות מדינתנו.

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: