Posts Tagged בריאות

2025

תאגיד המידע Thomson Reuters, המנהל בין השאר את מאגר הציטטות המדעי העולמי Web of Science, העז לחזות 10 טכנולוגיות מבטיחות שינוי כבר ב- 2025. עתידנות זה מקצוע עם הצלחה חלקית מאוד, אפילו כשמסתכלים רק 10 שנים קדימה, ועדיין הרשימה שלהם מעניינת ומעוררת מחשבה ותקווה. לצורך התחזית הן סרקו את מאגרי הפרסומים והפטנטים וחפשו את התחומים החמים והמבטיחים – הנה תמצית הדברים.

Brett Ryder 2025 illustration 3

1 – תרופות לצמצום מחלת האלצהיימר ודמנציה בכלל, על בסיס מחקר גנטי.

2 – מקור האנרגיה הראשי יהיה מהשמש.

3 – תרופה למניעת סכרת סוג 1.

4 – סוף למחסור במזון. תאורה טבעית מלאכותית תאפשר גידול יבולים לאורך כל שנות השנה בסביבות סגורות שאינן רגישות לתנאי האקלים.

5 – הנעה חשמלית למטוסים, וראו פוסט שלי בנושא.

6 – הכול, אבל הכול הכול הכול, יהיה מחובר לרשת הדיגיטלית.

7 – סוף לאריזות מפלסטיק. אמרו שלום לאריזות אורגניות מתכלות.

8 – צמצום תופעות הלוואי מתרופות לטיפול בסרטן.

9 – מיפוי DNA מילדות ינחה את הטיפול הרפואי לאורך החיים (אגב, לצד ההזדמנות, צפויות כאן בעיות אתיות מורכבות למערכות הבריאות ובעיקר הביטוח הבריאותי).

10 – ואחרון חביב, התקדמות ניכרת בטלפורטציה קוונטית

אם הם צודקים, ב- 2025 נהיה יותר בריאים ויותר ירוקים. זו תחזית מאוד הגיונית, השאלה היא רק עד כמה. אגב, תמיד מעניין לבדוק תחזיות כאלו בדיעבד, אז שימו גם לכם תזכורת ביומן ובינתיים ראו פוסט ישן שלי שבחן תחזיות שנתן הסופר המפורסם אסימוב ל- 2014, לפני 50 שנה בדיוק.

 

מודעות פרסומת

להגיב

העולם מפחיד אז פוחדים

סקר שנערך בקרב 44 מדינות וקרוב ל- 50,000 משתתפים מצא כי האיום הגלובלי המרכזי בעיני הציבור הוא עניין של גאוגרפיה – בעולם המערבי (ארה"ב, אירופה) חוששים במיוחד מאי השוויון והפער בין עשירים לעניים, באסיה מאיכות הסביבה, באפריקה ממגפות (איידס ומחלות נוספות), בדרום אמריקה מנשק גרעיני, ובמזה"ת מסכסוכים על רקע אתני ודתי. גם ההתפלגות הפנימית בישראל מעניינת – בראש (כמו במדינות נוספות באזור) סכסוכים על רקע דתי ואתני עם 30% מהקולות, ונושפים בעורף נשק גרעיני עם 27%, ואי-שוויון חברתי עם 23%. איכות הסביבה זכתה ל- 12% מהקולות (וגם הקול שלי, לו הייתי מצביע), ומגפות רק 8% (הסקר נערך לפני התפרצות מגפת האבולה …).

Dangers-6

אני לא יודע האם העולם המערבי חושש במיוחד מאי-השוויון בין העולם המפותח למתפתח, או מהבעיה ההולכת וגוברת של אי-שוויון בקרב בחברה המערבית. בעניין השני, אי-השוויון הפנימי, נתקלתי לאחרונה בנייר עבודה שפרסמו שני כלכלנים. המחקר מראה כי בארה"ב שיעור ההון שנמצא בימי העשירון העליון (והאלפיון העליון במיוחד) נמצא בעלייה ב- 30 השנים האחרונות, ומנגד באופן בלתי נמנע שיעור ההון שנמצא בידי שאר 9 העשירונים נמצא בירידה. יתרה מזאת, נראה כי בעוד שהעשירון העליון התאושש מהמיתון הכלכלי בשלהי העשור הקודם, לא כך פני הדברים עבור שאר 9 העשירונים. ולכן, אי-השוויון הולך וגדל.

wealth-inequality-in-the-united-states-is-on-the-rise-bottom-90-top-10-top-1-_chartbuilder1

סביר להעריך שאצלנו המגמות הכלכליות דומות – אי-שוויון כלכלי וחברתי הולך וגדל, אבל אצלנו הדאגה היא בראש ובראשונה מסכסוכים על רקע אתני ודתי ומחימוש גרעיני (ואיכות הסביבה היא עניין למשוגעים לדבר בלבד). הסיכון שאחד האיומים יתממש אגב, לא יקבע על ידי הפחדים, אלא על ידי המעשים. פחד בלבד עלול להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה – בעיני זה מרכיב משמעותי בליבוי האש בסכסוך הדתי/אתני בו אנו מעורבים, ויש מאוד לקוות שלא נגיע למצב דומה בסוגיית החימוש הגרעיני – אבל חשש שמוביל למדיניות שמצמצמת את האיום הוא בהחלט "חשש מועיל".

הממ, אולי די לדבר על פחדים, ובעצם למה כל כך קל לנו לשתף אחרים בפחדים ובחששות שלנו, אבל אנחנו כל כך רעים בשיתוף אחרים בחלומות שלנו, למשל בחזון לעולם טוב יותר? לקריאה מובחרת בעניין אני ממליץ בחום על המאמר "לחזות עולם בר-קיימא" מאת דונאלה מדווז.

להגיב

חיסונים

ביל גייטס, הרוטשילד פילנטרופ של המאה ה- 21, והנס רוזלינג, הסטטיסטיקאי השוודי היחיד ומיוחד, מלמדים אותנו כי כיום 83% מילדי העולם מקבלים חיסונים בסיסיים. 83% זה הרבה באופן די מפתיע, ולצד כך שביל גייטס רוצה להביא להעלאת האחוז עוד יותר, יש לראות במספרים עידוד והוכחה לכך שאפשר לתת הזדמנות ותנאים בסיסים לכולם כשרוצים, וזה לא נוגע רק לחיסונים.

להגיב

קדחת הנילוס המערבי

שינויי האקלים הגלובאלים הם בין הגורמים המביאים לשינוי בתפוצת מחלות, והם ככל הנראה הסיבה למגפת קדחת הוירוס המערבי בארה"ב. חולה ראשון במחלה זוהה רק ב- 1999, והשנה כבר מדובר ביותר מאלף חולים ועשרות רבות של הרוגים. ריכוז גדול במיוחד נמצא בטקסס, יש אומרים כתוצאה מאביב רטוב במיוחד, ומניין ההרוגים במדינה ב- 2012 נושק ל- 50.

המחלה ששורשיה באוגנדה המשוונית מצאה את דרכה לאמריקה הצפונית והשתרשה בה, בדרך לא ידועה ובעוצמה לא צפויה. זה לא נעים, אבל זה עדיין לא נורא באמת. קדחת הוירוס המערבי היא אמנם מחלה ללא תרופה (ההתמודדות העיקרית היא מניעתית – צמצום אוכלוסיית היתושים), אבל היא קטלנית בשיעור של אחוזים בודדים בלבד (וגם זאת בדרך כלל רק כאשר המערכת החיסונית של הנעקץ הוחלשה כבר קודם לכן).

כאשר אדם בסיכון נעקץ מה שיכול לעמוד לזכותו הוא עברו. לפי ויקיפדיה, ב- 1989 כמחצית מחיילי המילואים בישראל בגילאי 40-50 נשאו נוגדנים לוירוס, כנראה כיוון שפגשו אותו בגיל צעיר ובריא. בארה"ב סביר להניח שהשיעור הוא אפסי. זה מה שקורה כשמחלות נגיפיות נודדות לאזורים חדשים.

ההתחממות הגלובאלית מבטיחה לנו "התחממות בממוצע" וכן יותר ארועי קיצון של שטפונות/קור מחד וגלי חום מאידך. הנ"ל ישפיע על אזורי ותנאי המחיה של נושאי נגיפים שונים, ובהתאם על עוצמת התפרצות של מגיפות. עד כמה קשה לדעת (מה תהיה תפוצת ועוצמת הקדחת בעוד עשר שנים? איזה נגיפים אחרים ינדדו?), אבל זה לא אומר שלא נכון וניתן להתכונן – למפות סיכונים (איזה נגיפים עלולים להתפשט ולאן? מהי רמת הסיכון שהם מציבים?), להגביר מאמצי מניעה ולהמשיך לחתור למענה תרופתי. 

להגיב

שדה בריר

מזה תקופה ניטש מאבק בין קבוצה מתושבי ערד לבין מפעלי רותם (אשר בבעלות האחים עופר) באשר לכרייה בשדה בריר. התושבים דואגים לאיכות החיים והחברה דואגת לפרנסתה, והקונפליקט ברור.

אני כותב את הפוסט הזה כדי לברך את שני הצדדים על השקיפות שהם מגלים במאבק – תושבי ערד היו הראשונים (nobarir) ולאחרונה פתחה גם חברת רותם דף מידע לציבור (sdebarir).

את דעתי בנושא טרם גבשתי. מצד אחד פעם אחר פעם נדמה לי שעיקרון הזהירות המונעת מביא לשיתוק, ולאחר ביקור במכרות רותם ומפגש עם חלק מהמתנגדים, התרשמתי שלא כצעקת המתנגדים. מצד השני, המתנגדים מצויידים בחוות דעת רבת עוצמה אודות הסיכון הבריאותי ממומחים לדבר.

ולכן בינתיים אני עם הדילמה נשארתי, וכל מי שמעוניין מוזמן לבקר באתרי שני הצדדים ולהתרשם בעצמו.

להגיב

Joto אפריקה

Joto הוא ביטאון מקוון העוסק באפריקה ושינויי האקלים. הביטאון מציג דוגמאות מהשטח לעשייה מקיימת בתחומי החקלאות וניצול משאבי הטבע, ולהסתגלות לשינויי האקלים, במטרה לעודד את ההערכות בשטח ואת שיתוף הפעולה במידע וידע.

הגיליון האחרון עוסק בבריאות ושינוי האקלים באפריקה. המחשבה הראשונה שעברה בדעתי הייתה מה כבר יכול להיות מאיים על אפריקה מוכת האיידס? אבל לאחר שעיינתי בביטאון, למדתי על כמה וכמה חששות מרכזיים – השינויים במפת תפוצת המלריה, חשש להעברת מחלות מחיות לאדם ועוד – ונזכרתי שמחלות ומגפות אינן מכירות בגבולות של יבשות, וודאי בחברה הגלובאלית של המאה ה- 21.

ואם די לכם בסיכונים וחששות, אני ממליץ לכם לעיין בגיליון קודם שעסק במים ואפריקה. דרך הגיליון אפשר ללמוד עד כמה אפריקה מגוונת – מארצות המדבר דרך ארצות קו המשווה וכלה בדרום היבשת. כל אזור נדרש להתמודדות אחרת, לפעמים הפתרונות מקומיים ולפעמים הם דורשים שיתופי פעולה בין מדינות, והגיליון מביא כמה וכמה סיפורי הצלחה שכאלו.

להגיב

%d בלוגרים אהבו את זה: