Posts Tagged דמוגרפיה

1848

ב"מלחמת מקסיקו" ב- 1848, בסיומה של מלחמה קצרה וחד-צדדית, מקסיקו הסכימה לוותר על חצי משטחה לטובת ארה"ב, אזור הכולל את מרבית אריזונה, קליפורניה, נבאדה, ניו-מקסיקו ויוטה, ועוד. טקסס, שהייתה מדינה מקסיקנית מורדת, הצטרפה אף היא לארצות הברית.

ב- 1948, 100 שנים לאחר מכן, ההיספנים היו מיעוט זניח בארצות הברית – פחות מ- 4%. המיעוט האפרו-אמריקאי עמד על כ- 10%, והדומיננטיות של הלבנים הייתה מוחלטת. היום (2010) ההיספנים הם כבר 16% מאוכלוסיית ארה"ב, והתחזית ל- 2048, 200 שנים לאחר הניצחון האמריקאי הסוחף ב"מלחמת מקסיקו", היא שההיספנים יתקרבו ל- 30% מהאוכלוסייה. תוסיפו לכך 13% אפרו-אמריקאים, 8% אסיאתיים, קצת אחרים, ותקבלו שהרוב הלבן ירד מ- 50%. זו אמריקה חדשה ותרשו לי להוסיף – הרבה פחות יהודית.

אגב, הפריסה של המיעוט ההיספאני איננה אחידה, ונמצאת בהלימה גבוהה לאזורים שנכבשו במלחמה ההיא. הנה מפה להתרשמות. המפה לקוחה מכתבה קצרה באקונומיסט, ומציגה ממוצע אמריקאי נמוך מהמקור השני שציטטתי (רק 10.3% היספנים), אבל גם לא כתוב למתי היא מעודכנת. בכל מקרה, החשוב הוא להבחין בפריסה המאוד לא אחידה. במבט קדימה, המשמעות היא יותר ויותר מחוזות עם רוב היספני מובהק.

20140201_USM980_0

 

 

Comments (2)

על בורות והעתיד

כל הרצאה של פרופ' הנס רוזלינג ב- Ted היא פנינה, וכך גם האחרונה שניתנה בברלין ביוני 2014. ההרצאה היא חלק מפרויקט המאבק בבורות של השבדי החביב הזה, והוא מציג תמונה עגומה על רמת הידע, אבל דווקא תמונה מעודדת על השיפור במדדים כגון מספר הנפגעים מאסונות טבע, או הפער בין בנים לבנות בשנות לימוד, ועוד. לכו וצפו, ותזכו גם להכיר את דור ההמשך – הבן של הפרופ' – שמסביר מדוע הידע שלנו מוטה על ידי החריג והשונה, ומה הארגון שהוא מוביל מנסה לעשות כדי להקטין את מדד הבורות.

אם זמנכם קצר, קפצו לשתי הדקות האחרונות של ההרצאה (דקה 17:00). הרוזלינגים הגדירו כבר בעבר את ה- Air Line, סף רמת הכנסה שמאפשר של 30$ ליום לאיש שמאפשר חיים עשירים יחסית, כולל טיסה לחו"ל לחופשה. ב- 1975 רק 30% מאלו שהיו מעבר ל- Air Line חיו מחוץ לארה"ב ואירופה. כיום זה כבר 50:50, והדומיננטיות המערבית כבר איננה כשהייתה. ומה צופה העתיד? לפי מגמות הצמיחה הנוכחיות ב- 2030 כ- 68% מהצרכנים העשירים בעולם יחיו מחוץ לאירופה וארה"ב, ואני חושב שזה כבר עולם אחר מזה שאנחנו מכירים.

 

להגיב

2014 במנהרת הזמן

אחרי הפסקה עקב המעבר לכתיבה בבלוג של קק"ל globeblog – חושבים עולמי פועלים מקומי, הנה פוסט חדש גם כאן 🙂 והפעם, על התחזית ל- 2014 שנתן סופר המדע בדיוני הנודע אייזק אסימוב בדיוק לפני 50 שנה, בשנה בה נולדתי – 1964. לרגל "היריד העולמי", פרסם אסימוב בניו יורק טיימס מאמר קצר עם תחזיות בשלל נושאים.

בחלק מהנושאים אסימוב היה (כצפוי) אופטימי טכנולוגית – מכוניות מרחפות, מושבות בחלל, מקורות אנרגיה. בחלק אחר הוא מפתיע ברמת הדיוק.

בתחום הרובוטיקה, למרות שהוא חרג מעט, נראה שהוא חזה נכונה את קצב ההתקדמות המוגבל. אנחנו לא מתקדמים כפי שהוא חזה, אבל גם לא רחוקים משם, ואני הייתי מנחש הוא יניח התפתחות גדולה עוד יותר:

Robots will neither be common nor very good in 2014, but they will be in existence … It will be such computers, much  miniaturized, that will serve as the "brains" of robots …  the I.B.M. building at the 2014  World's Fair may have a robot housemaid – large, clumsy, slow-moving but capable of general picking-up, arranging, cleaning and manipulation of various  appliances.

בנוסף, הוא חזה בהצלחה את הטלוויזיה 3D, ואפילו טלפונים חכמים:

Communications will become sight-sound and you will see as well as hear the person you  telephone.  The screen can be used not only to see the people you call but also for studying  documents and photographs and reading passages from books.  Synchronous satellites, hovering in  space will make it possible for you to direct-dial any spot on earth,

עוד נושא בו התחזית שלו מדויקת הוא התחום הדמוגרפי – אוכלוסיית העולם, תוחלת חיים במדינות המפותחות, ועוד. אבל זה לא מפתיע. הדמוגרפיה הוא מדע העתיד המדויק ביותר, ואסימוב זיהה נכונה שכדור הארץ לא יוכל לשאת אנושות הצומחת באותו קצב שאפיין את תחילת המאה ה- 19 לאורך זמן.

לתשומת לב מיוחדת ראויה הפסקה האחרונה שלו – כל אחד מוזמן לשפוט עד כמה היא התגשמה:

… mankind will suffer badly from the disease of boredom, a disease spreading more widely  each year and growing in intensity.  This will have serious mental, emotional and sociological  consequences, and I dare say that psychiatry will be far and away the most important medical  specialty in 2014.  The lucky few who can be involved in creative work of any sort will be the true  elite of mankind, for they alone will do more than serve a machine.

Comments (2)

ישראל 2059

תחזיות דמוגרפיות הן מהתחזיות המדוייקות ביותר על העתיד. אין הרבה דברים שניתן לומר על ישראל ב- 2059 חוץ מתחזית דמוגרפית, אז הנה היא לפניכם באדיבות כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום קיסריה. הגרף הפשוט מדבר בעד עצמו – זו תהיה ישראל אחרת מכפי שאנחנו מכירים אותה כיום.

2059

דהמרקר כותב על המשמעויות לתעסוקה וצמיחה, ועל חשיבות החינוך. לי נדמה שהמשמעויות רחבות הרבה יותר ובראש ובראשונה עלינו לשנות את מערכת החינוך כך שנדע לחיות טוב יותר ביחד, חילונים דתיים וחרדים, יהודים וערבים.

ב- 2059 אני אהיה (או לא אהיה …) בן 95, אבל לילדים ולנכדים שלי ושלכם זו תהיה עוד שנה שגרתית. אם לא נדאג שהם יוכלו לחיות ולשגשג בישראל, למרות המציאות הדמוגרפית, הם ימצאו דרכם לשאר קצוות תבל, אפילו שאי שם עמוק בלב זה לא מה שאני אתם והם רוצים שיקרה.

להגיב

סוריה – מה הביא למרי?

תומאס פרידמן בטור מצויין על המחסור במים ופיצוץ האוכלוסין שהיו בין הגורמים שהציתו את מלחמת האזרחים בסוריה. הגידולים שוועו למים ואין, עקב מיצוי יתר של המאגר התת קרקעי, לצד שנות הבצורת. בצר להם פנו החקלאים לשעבר, "פליטי הבצורת" כלשונו, לערים. פליטים צעירים אשר שוועו לעבודה, אך גם הם נשארו בידים ריקות. תוסיפו לכך את השלטון המושחת, את האנטרסים של גורמי חוץ ודת שונים ואת חוסר העניין של המערב בסוריה – וקבלתם את הסיפור כולו.

חשוב רק שנזכור כי כאשר ירגעו רוחות המלחמה הבעיות הדמוגרפיות והסביבתיות של סוריה לא יתפוגגו. הבצורות של השנים האחרונות הן רק פתח למה שההתחממות הגלובאלית תביא על המזרח התיכון, ואסור שנשכח שאנו וסוריה (לצערנו) עדיין נמצאים כמעט בסירה אחת. אך עם זאת, תחשבו עד כמה חקלאות מודרנית, ייעול השימוש במים ודשנים, יכולה להזיז את המדינה הזו קדימה. לישראל טובה סוריה חזקה ודמוקרטית, ומבלי לפתור את בעית היסוד סוריה לא תגיע למעמד שכזה.

להגיב

חינוך ירוק להקטנת מתחים בחברה

ערב ראש השנה תשע"ג והכותרת הראשית ב- YNET – "המתח בין החרדים לחילונים רק מתעצם". ואני חושב שהבעייה עמוקה יותר, כמפורט בפוסט "שבטי ישראל", בו כתבתי על הפיצול המאמיר בין 12 שבטי ישראל. תראו, משפחתי שייכת לשבט ה"צבר", אני גר בישוב שבטי ובנותי למדו בבית ספר שבטי, וכך הן מסיימות את התיכון מבלי שיצא להן לפגוש ולהכיר, אדם מול אדם, את בני השבטים האחרים – לא חרדי, לא ערבי, ובמקרה שלהם אפילו לא עולה מרוסיה או מאתיופיה. מעולם, אבל מעולם, לא יצא להן לבלות זמן איכות עם בני השבטים האחרים, והן לא מאוד מיוחדות בכך, אז מה הפלא שהאחד שונא את האחר?

בעיני זה כישלון של מערכת החינוך. הדרך הטובה ביותר להגביה את החומות היא לא להכיר אחד את השני ולהיפגש רק בנושאי מחלוקת (גיוס, שטחים, דת ועוד). הדרך הטובה ביותר להקטין מתחים ולהוביל את המדינה לעתיד טוב יותר היא בהכרות הדדית, מגיל צעיר, ללא דעות קדומות ותחת מטרה משותפת עמה כולם יכולים להזדהות.  

הנה הצעה תמימה לשינוי המצב, ובהזדמנות זאת לתפוס שתי ציפורים במכה אחת, ולקדם את החינוך הירוק בישראל:

  1. תכנית הלימודים בחטיבת הביניים תכלול, בכל בתי הספר בישראל ללא יוצא מן הכלל, פרק זמן משמעותי, בהם התלמידים יצאו במתכונת פנימיה למסגרת בה ילמדו יחדיו תלמידים משבטים שונים. התכנית תבנה כך שכל תלמיד יבלה במהלך שלוש השנים מספר ימים עם כל אחד מהשבטים האחרים. 
  2. הלימודים יעסקו בקיימות – שמירה על הסביבה, העולם שאנו משאירים לדורות הבאים ועוד. בנושא זה אין שום סיבה למחלוקת בין השבטים השונים.
  3. כדי להקל על חלק מהשבטים, אני פתוח לאפשרות כי המפגשים יערכו בנים לחוד ובנות לחוד. בגילאי חטיבת הביניים הפער המנטאלי בין הבנים לבנות גבוה במיוחד ובכלל לא יזיק להפריד את הקבוצות.

מימוש התכנית דורש תקציבים, אבל זו לא הבעיה העיקרית. נדרש שמנהיגי הזרמים השונים יתנו את ברכתם למהלך – ראשי המדינה, ראשי המגזרים וכהני הדתות. אני חושב שאנשים אלו חכמים מספיק כדי להבין את הבעיה ואת היתרונות בפיתרון המוצא, אבל הם צריכים דחיפה. גם כאן יש לי רעיון מקורי – נבחר 12 נציגים, נכניס אותם לחדר אחד, וניתן להם לצאת מהחדר רק לאחר שקיבלו את הרעיון או שהציעו והסכימו פה אחד על רעיון טוב יותר.

אשמח מאוד לתגובות – הצעות לשיפור הרעיון, ורעיונות כיצד לקחת את הדברים צעד אחד קדימה לקראת מימוש. ובינתיים, שתהיה לכולנו שנה טובה וירוקה, שנה שבה נתאחד לא סביב איומים או מלחמות, אלא סביב הזדמנויות, שנה שבה נחליף שנאת אחים בערבות הדדית, שנה של בריאות ואושר. 

Comments (2)

דמוגרפיה ודת – מבט גלובאלי

עוד הרצאה נפלאה של הנס רוזלינג gapminder ב- Ted והפעם, באומץ רב, הוא מדבר בדוחא קטר על הקשר המוגבל בין דת ומספר ילדים למשפחה. במקום שאנסה לתמצת – פשוט לכו וצפו.

צריך רק לזכור כי ברמה הלוקאלית המסקנות שלו אינן מחייבות – כל ישראל היא מבחינתו נקודה סינגולרית מחוץ לניתוח, ולכן ברור שהוא לא יכול להיכנס למגמות בזרמי היהדות. באופן דומה, הוא לא מתייחס למשמעויות של המזרח התיכון כיחידה.

גם במדינות גדולות כמו הודו, הוא לא מפריד בין הדתות אלא מסתכל על כל המדינה כיחידה, וייתכן שהוא מחמיץ מסקנות חשובות (עיין ערך עליית האיסלאם באירופה). יש גבול לתוכן שניתן לכסות בהרצאה ב- Ted, ועוד במדינה מוסלמית. ועדיין, ואני חוזר, זו הרצאה מרתקת, מלהיבה וחשובה.

מדע הדמוגרפיה הוא מדע העתיד המדוייק מכולם, ובפער ניכר. לתהליכי הדמוגרפיה אינרציה טבעית, ואוכלוסיית העולם כמו גם אוכלוסיית ישראל בעוד 20 ו- 30  ו- 40 שנים ידועה כבר בדיוק רב. אחד הדברים המפתיעים הוא שהעולם הגיע ל- peek child, אבל תצטרכו לראות את ההרצאה כדי להבין במה מדובר.    

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: