Posts Tagged הסתגלות

יהיה מספיק מזון לכולם?

תחרות סמויה מתנהלת בין כושר הייצור והפיתוח האנושי לעצמו. אותו כושר פיתוח שאפשר להגדיל את אוכלוסיית כדור הארץ ממיליארד אחד לשבעה תוך מאה שנים בלבד, מאיים היום להצר את איכות חייהם של רבים, עקב מחסור במזון לכלכל את המיליארדים. אבל אותו כושר פיתוח וייצור יכול גם למנוע את המחסור המסתמן, אם רק נדע להפנותו לכיוונים הנכונים.

הביקוש למזון בעולם רק עולה, עקב הגידול באוכלוסייה ועקב הרצון הטבעי של יותר ויותר אנשים לזכות למזון עשיר ומגוון. ומנגד, שינויי האקלים כתוצאה מההתחממות הגלובאלית – תוצר לוואי בלתי רצוי של היקף הפעילות האנושית על כדור הארץ וסגנונה – הולכים ומאיימים על אזורי הגידול המרכזיים. את הביטוי אנחנו רואים בחודשים האחרונים בעלייה של עשרות אחוזים  במחירי המזון הבסיסי עקב תנאי בצורת חריגים בין השאר באזורי גידול מרכזיים במדינות ארצות הברית המשופעות בשדות תירס וחיטה לרוב.

מנגד, כוח היצירה האנושי אינו שקט לרגע, התפוקה הממוצעת לדונם נמצאת בעלייה מתמדת כמו גם יעילות ההשקיה וכד'. כשעמק אחד מתייבש מישור אחר מפשיר וחקלאי או איש עסקים זריז יהפוך אותו לכר פורה. ברם, מי ינצח בתחרות הסמויה הזאת אין לדעת – האם הייצור יעמוד בביקוש הגואה או שמא מחסור ועליות מחירים הם העתיד הצפוי לנו. פעם נדמה שהמשבר בפתח והספקולנטים של השוק מריצים את המחירים מעלה, ופעם אחרת העתיד נראה פחות מאיים והמחירים יורדים.

מעולם האנושות לא ניצבה בפני משבר משאבים דומה בהיקף גלובאלי, כפי שההתחממות הגלובאלית והגידול באוכלוסין עלולים להביא למשק המזון. בעבר היו מקרים של חברות מקומיות שהתפתחו והתפתחו עד שלא יכלו לשאת את עצמן, ואז הן התמוטטו, עיין ערך איי הפסחא, או תרבות המאיה. הפעם, בעולם הגלובאלי של המאה ה- 21, התמוטטות יכולה להיות גלובאלית. מי רוצה לקחת את הסיכון?

כיום נדמה שאנו נותנים לכוחות השוק להחליט בשבילנו. כוחות השוק שיודעים להסתכל רק על רווח נראה לעיין הם אלו שיקבעו איזה עולם נשאיר לדורות הבאים. לתת לכוחות שוק להתמודד עם תוצרי שד האקלים שעוררנו כשעתיד החברה האנושית כולה מוטלת על שולחן הניתוחים משול לאבסורד על אבסורד.

מה כן צריך לעשות? במישור הגלובאלי, צריך להגדיל את ההשקעות בביטחון התזונתי של כל תושבי כדור הארץ, וזה אומר התאמת הגידולים לתנאי האקלים המשתנים, כמו גם שיפור דרמטי ביעילות הפצת המזון וחלוקתו – אין די בייצור מספיק מזון, צריך גם לוודא שהוא מגיע ליעדים הנכונים. בנוסף, יש להתאים את הרגלי האכילה, ובפרט לעודד את צמצום צריכת הבשר. מפעל ייצור הבשר הגלובאלי צורך מזון רב בפני עצמו ומשאבים נוספים (כמו יערות עד שנעקרים כי לפנות קרקע לשטחי גידול) שתורמים להתחממות הגלובאלית (וראו כתבה בהארץ על מחקר של מכון בינלאומי למים משטוקהולם – "בגלל המחסור במזון ומים – העולם יצטרך לעבור לצמחונות").

כוחות השוק פועלים בחלק מכיוונים אלו, אבל אפשר ונדרש ואפילו הכרחי לעזור ולכוון אותם בהשקעות מתאימות, סובסידיות כאלו ואחרות, כך שההתקדמות תהיה מהירה ושלמה יותר.

במישור המקומי ישראל צריכה לצמצם את התלות שלה בייבוא מקורות מזון מחו"ל. האמונה בכוחות השוק ובתחרות הפכה את ישראל ליבואנית יסודות המזון במידה שמערערת את ביטחונה הלאומי. מעבר לרגישות הגוברת של ישראל לגלי עליות המחירים בעולם, עלינו לזכור כי כשיהיה מחסור כל מדינה תדאג בראש ובראשונה לעצמה.

אין בפוסט זה המלצה לקנות (או למכור) ניירות ערך הצמודים למחירי הגרעינים, הבשר או מוצרי היסוד … 

להגיב

בולגריה

סיימנו חופשה זוגית נהדרת בחצי המערבי של בולגריה – היה בה הכל: אופניים וטבע ירוק למכביר, צימרים בכפרים בהם הזמן עמד מלכת ומלונות נהדרים על הים השחור שהוא בכלל כחול, אוכל בולגרי אותנטי ומסעדות מאכלי ים מפנקות, והרבה הרבה שמש. מלפני שמונה בבוקר ועד אחרי שמונה בערב השמש מלאה ומחממת, מעל ל- 35 מעלות בחלקים ניכרים של היום.

שאלנו את המקומיים. חום כזה אפשרי בקייץ מעת לעת אבל השנה הם כבר בשמונה שבועות רצופים של גל חום, ללא גשם (הממוצע הוא כ- 7 ימי גשם בכל אחד מחודשי הקייץ). מזג האוויר השתגע.

אם היינו יודעים שנטייל במזג אוויר שכזה – כנראה שלא היינו יוצאים לטיול. אבל טוב שלא ידענו, כיוון שנוכחנו שאפשר לטייל ולהנות למרות מזג האוויר. הסתגלנו. קמנו וטיילנו מוקדם, בצהריים בילינו בנסיעת מעבר ממוזגת או בחדר הממוזג או בהפסקה בבריכה, ובערב שוב יצאנו לטייל.

אחד הדברים המפתיעים היה לראות כיצד המקומיים חיים למרות החום. בארץ בקייץ כמעט ולא תראה אנשים ברחובות, כולם בבתים תחת המזגנים. בבולגריה אנשים רבים יושבים בחוץ בבתי קפה או בספסלים המפורסמים בחזית הבתים, גם בשיא החום. נכון, לפעמים האופנה המקומית שולטת, כלומר הגברים בלי חולצות והנשים מזיעות תחת שמלות בנות 100, אבל בסה"כ ניכר שהם פחות תלויים באוויר המזגנים.

המזגן הומצא לפני כ- 100 שנה, והפייסבוק מלא לאחרונה בלייקים לתמונת הממציא. כמה אירוני. המצאת המזגן היא חלק ממהפכת האנרגיה שהביאה עלינו את ההתחממות הגלובאלית הזאת, והיום אנחנו תלויים במזגן יותר מתמיד. צריכים אותו יותר וכבר לא יכולים לחיות בלעדיו. בקרוב גם בבולגריה.  

Comments (1)

סלובניה – 350, לחבר את הנקודות

החופשה המשפחתית בסלובניה התאפיינה במזג אוויר גשום. זה לא מפתיע. לוביליאנה הבירה רגילה ל- 12-15 ימי גשם מדי חודש בחודשו, עם ממוצע של מעל ל- 100 מ"מ גשם בחודש (כולל בחודשי הקייץ), ובאזורים הרטובים במיוחד כמות המשקעים בסלובניה מגיעה ל- 3500 מ"מ בשנה. לא פלא שהארץ כל כך ירוקה ויפה.

מה שכן היה מפתיע הוא שהגשם שתפס אותנו הגיע לאחר בצורת (במונחים מקומיים) של חודש ללא גשמים. לבצורת כזאת הסלובנים אינם מוכנים – ללא מערכות השקייה (כי בדרך כלל לא צריך) ועם גידולים הזקוקים לאספקה שוטפת של מים (כי תמיד יש), ספגה החקלאות הסלובנית מכה שמימדיה יתבררו רק בהמשך.

חורף 2011-2012 ייזכר כחורף חם בצורה חריגה בארה"ב, קר בצורה חריגה באירופה, יבש בצורה חריגה בסלובניה (גם שלג הם קיבלו השנה מעט בצורה חריגה) ועוד ועוד ארועי קיצון ברחבי העולם. זו המציאות בכדור האערץ בעקבות ההתחממות הגלובאלית.

יכול להיות שבסלובניה הבצורת של החודש לא תביא לנזקים כבדים, ונקווה שכך, אבל ההצפות החריגות שפקדו את פיג'י הן כבר סיפור אחר, וארועים חריגים שכאלו יש על פני הגלובוס בקצב הולך וגדל. הגיע הזמן לחבר את הנקודות קורא ארגון 350 הבלתי לאה – באינפוגרפיקה פשוטה הוא מציג גרפים משכנעים על העלייה בארועי קיצון ברחבי העולם, ומעורר יום מודעות בינאלומי ב- 5/5/2012.

הקשר בין תדירות אירועי הקיצון (לשני הכיוונים – חום וקור, בצורת והצפות) נחזה על ידי מדעני אקלים בודדים כאשר מדע ההתחממות הגלובאלית היה בחיתוליו. לצערנו, נראה שהמציאות עולה על כל תחזית, וכיום כבר יש תמימות דעים בין המדענים בתחום – ראה הדו"ח בנושא של פאנל המומחים המיוחד של האו"ם לנושא ההתחממות הגלובאלית.

כשמחברים את הנקודות צריך לזכור דבר אחד – לא כל הקווים הם לינאריים, ויש סיבות טובות לחשוב שאנחנו על גרף אקספוננציאלי… בוקר טוב אנשי כדור הארץ. האם לא הגיע הזמן להתעורר ולהבין שאנחנו צועדים במרץ ובעיוורון לקראת מציאות שונה וקשה?

סלובניה ארץ יפה וירוקה, אנשיה נעימים ורמת יוקר המחייה שם נוחה לתייר מישראל. אני ממליץ בחום לבקר במדינה. צריך גם לחיות, אי אפשר לדאוג כל הזמן. אולי אפילו כמה חברות לציוד השקייה מישראל יכולות לעשות שם קופה.

להגיב

TED !!!

ארוע TED האחרון בתחילת 2012 כלל כמה וכמה הרצאות שאני מאוד ממליץ לכם לצפות בהן.

בראש ובראשונה, העדות של ג'ים הנסן, מדען האקלים מ- NASA שלא יכול לשתוק כשהעולם הולך ומתחמם. בלשון קצת יבשה הוא מתאר בפשטות את תמצית ההבנות של מדעני האקלים ואת הצפוי לנו בעתיד הקרוב. חומרים נוספים, טכנים יותר, ניתן למצוא באתר שלו, ומי שעוקב אחר הבלוג הזה כבר נתקל בהמלצתי החמה על ספרו "הסערות של הנכדים שלי".

ומהצד השני, העתיד מלא השפע על פי פיטר דיאמונדס – איש מעניין בפני עצמו ומרצה מחונן, מוביל תחרויות ה- x-prize, וממובילי אוניברסיטת הסינגולריות (לא, זה לא כת, ואולי בעצם כן, כת הטכנולוגיה). אנחנו חיים בזמן מיוחד, הוא אומר, ויש עוד מקום רב לצמיחה ויצירתיות. גם הוא כנראה צודק.

את התמונה השלמה, עם הפחד והתקווה, נותן פיל גילדינג, פעיל ויועץ בענייני סביבה וקיימות מאוסטרליה, שכותרת הרצאתו הייתה The Earth is Full. משבר כלכלי גלובאלי בוא יבוא הוא אומר (ולדעתו זה כבר כאן או ממש מעבר לפינה) אבל הכח היצירתי האנושי ידע לנצח אותו, כי בעת צרה, אנחנו יודעים להילחם.

מה שלא יהיה, מי שלא ומי שכן צודק, יהיה כאן מעניין ושונה, והחוכמה היא לא בהנצחת הקיים או בהתרפקות על העבר, אלא בעיצוב העתיד לכיוונים הנכונים ובהסתגלות לשינויים, שחלקם כבר בלתי נמנעים.

(בונוס: את רבים מהקוראים בבלוג הזה אספתי בקריירה הקודמת שלי, ואני בטוח שאלו מאוד יהנו מההרצאה על נחילים כטב"מים אוטונומים – פיתוחים מדהימים מאונ' פנסלבניה).  

Comments (1)

הזמנה ליום עיון – השלכות גאואסטרטגיות של שינויי האקלים

שמח להזמינכם ליום עיון שייערך באוניברסיטת חיפה ב -12/1/2012, לסיכום ביניים של עבודת הצוות הגאואסטרטגי במרכז הידע להערכות ישראל לשינויי האקלים. מרכז הידע ממומן על ידי המשרד להגנת הסביבה ומרוכז על ידי אונ' חיפה. בראש הצוות הגאואסטרטגי עומד פרופ' ארנון סופר, ולמרות הערכתי הרבה אליו, והשתתפותי האישית בצוות, איני יכול שלא לשוב ולהרים גבה על הרכב הפורום. כפי שתראו בהזמנה, הפורום נשלט על ידי אנשי אקדמיה, מדענים, וחסרים לי אנשי תכנון ואנשי מערכת הביטחון. ולמרות זאת, אני בטוח שיום העיון יהיה מעניין ואני מבטיח לעדכן. ולמתעניינים – הנה ההזמנה ליום העיון.

להגיב

משל החלון

Jared Diamond הוא אחד המוחות המבריקים ביותר של המאה ה- 20, וספרו "רובים, חיידקים ופלדה" הוא תאור מאלף ויצירתי של ההסטוריה של האנושות והשפעת הסביבה (האקלים, הגאוגרפיה) על התפתחותן של התרבויות השונות. הספר מעולה אבל גם עמוס ו"כבד" – המבקשים לקבל טעימה מרוכזת מוזמנים לצפות בסרט של National Geographic הזמין לכל ב- Youtube.

ספרו האחרון נקרא "התמוטטות" – זהו ספר חשוב על חברות אדם שהגיעו לשיא והתמוטטו, עד כדי נעלמו. ובין הסיבות, איך לא, ניצול לא מקיים של משאבי הסביבה שעמדו בפני החברות האלו (באיי הפסחא, ממלכת המאיה ועוד). וכפי שנחשתם, ב- Youtube תוכלו לשמוע את הפרופסור מרצה על ספרו.

אבל אם זמנכם קצר בידיכם, ויש ביכולתכם לראות רק סרטון קצר אחד, אני ממליץ מכם לצפות בראיון שנערך עימו על הסתגלות למשבר האקלים ולאתגרים הסביבתיים האופפים אותו. בסרטון שהוכן על ידי ClimatePrep מבית WWF, הוא מתמצת באלגנטיות רבה 12 בעיות סביבתיות שניצבות בפנינו ועלינו להתמודד עם כולן:

– ניהול לא בר קיימא של יערות, דגה, קרקע מניבה, ומגוון ביולוגי,

– משאבים המגיעים לשיא הניצול והם אנרגיה, מיים טריים ו- photosyntetic capacity (קצב קליטת דו-תחמוצת הפחמן על ידי צמחים),

– דברים מזיקים שאנו מזיזים/מייצרים והם כימיקלים רעילים, גזי חממה ומינים פולשים,

– ואחרונים, קצב העלייה באוכלוסייה וקצב העלייה בצריכה.

11 דקות סה"כ נמשך הסרטון, וב- 3 הדקות האחרונות הוא מדבר על "משל החלון". מדוע מלכי המאיה לא ראו מהחלון את האסון המתקרב, לא הבינו את התוצאות הצפויות מהשמדת היערות, הפגיעה בתנובת הקרקע ועוד? והוא מסביר כיצד המנהיגים הקיפו את עצמם בכל טוב עד שהיה מאוחר מדי להגיב, ולא הייתה להם טלוויזיה כדי לראות מה קורה במקומות אחרים בעולם, ולא היו להם ארכיאולוגים כדי ללמוד מההסטוריה.

ובאופן דומה, כך הוא אומר, בארה"ב של היום יותר מדי אנשים עשירים מקבלים החלטות בענייניים סביבתיים שונים, החלטות שטובות להם בטווח הקצר אך הן הרות אסון לכולנו בטווח הארוך (ההתמוטטות הבאה תהיה הרבה יותר גלובאלית מכל קודמותיה). אבל היום יש טלוויזיה, והמדע מספר לנו כל כך הרבה יותר, ואת ג'ראד דיימונד זה עושה אופטימי. ואני מקווה שהוא צודק, כי כולנו יודעים שלא מספיק שיש חלון, צריך גם לרצות להסתכל בו.

להגיב

הפנים והקולות של משבר האקלים

קייץ 2011 חם לי במיוחד, כמעט בלתי נסבל. זה לא כתוצאה משינויי האקלים, כי ברמה המיקרו ההתחממות איננה משמעותית בסביבת החיים שלי. כנראה שההתמכרות למזגנים עושה את שלה … אי אפשר בלעדיהם, מעיק וחונק איתם.

במקומות אחרים בעולם המצב אחר, והראשונים להרגיש את השינויים אלו קהילות קטנות שאורח החיים שלהם התעצב בהתאם לתנאים הסביבתיים המקומיים.  אם אתם מזדמנים לוושינגטון, ממליץ לכם לבקר בתערוכה Conversations with the Earth: Indigenous Voices on Climate Change” continues at the National Museum of the American Indian (part of the Smithsonian)".

בתערוכה מוצגים תמונות וקטעי ווידאו המתעדים כיצד שינויי האקלים משפיעים על קהילות שונות בכל רחבי הגלובוס. אני לא הזדמנתי לשם, אבל בקרתי באתר של התערוכה, שם ניתן לצפות בחלק מהחומרים. האתר מעט כבד, אבל הסרטים יפהפיים וכל חובב טבע ותרבות עולם יימצא בהם עניין.

 

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: