Posts Tagged חקלאות

יותר ירוק אבל פחות מזין

אחד הטיעונים של מכחישי טרגדיית משבר האקלים הוא שיותר פחמן דו-חמצני באטמוספירה זה יותר מזון לצמחים, כך שהתוצאה היא עולם ירוק יותר, בו גדל יותר מזון לצרכינו.

הם רק שוכחים לציין שברמות פחמן דו-חמצני גבוהות, המזון פחות עשיר בויטמינים ומינרלים חשובים ולכן פחות מזין, כפי שמחקר אחרון מצא ביחס לאורז.

בתחרות בין צרכי המזון ההולכים וגדלים של אוכלוסיית כדור האדם התופחת, לבין מהנדסי המזון והחקלאות המשפרים כל העת את תפוקת השדות, נוסף פרמטר חדש – ירידה באיכות המזון עקב משבר האקלים.

במלחמה הזו המנצח ידוע, כי יש גבול לכושר הנשיאה של הכוכב היחיד של האדם, ולא משנה כמה קרבות ביניים נצליח לנצח/לשרוד בדרך.

ולכן, למען ילדינו ונכדינו, לצד הנדסת פתרונות שיקלו עלינו להסתגל לעולם חם יותר, חובה עלינו לעשות הרבה יותר כדי להאט ולעצור את תהליך ההתחממות.

מודעות פרסומת

להגיב

מלחמות מים בין חברים

נהר הקולרדו הוא מקור מים ראשי ל- 1 מכל 8 אמריקאים, ולחקלאות עניפה, אולם שילוב של שינויי האקלים לצד עלייה באוכלוסייה מביאים הסכמי חלוקת מים ישנים אל סף שבירה. קראו עד ב- מלחמות מים באמריקה – בין חברים.

הדרך הנכונה ביותר לדחות את יום היובש היא התייעלות בצריכה – ב- 2017 האמריקאים השתמשו ב- 15-25% פחות מים מאשר בשנות השיא, ובדרום אפריקה קייפטאון המתייבשת כבר הוכיחה שאפשר לצמצם 50% ויותר, אבל האם זה יספיק לאמריקאים לאורך זמן? כי למרות ההתייעלות הברוכה הכתובת עדיין מהבהבת אל הקיר ו- lake mead החוצץ בין צרכני מים שונים לאורך הנהר עומד לרדת מתחת לקו השחור בשנים הקרובות.

האמריקאים נערכים למאבקים משפטיים (בין חברים …), וחלק מהמעורבים במעלה הנהר אף שוקלים צעדים חד צדדיים (בין חברים …). כמה שזה טעות. מלחמות מים בכלל ובין חברים בפרט לא מנהלים בבתי דין, אלא בשינויי צריכה ובפרוייקטים הנדסיים שעוזרים לכל הצדדים. אצלנו מצבה של הכנרת כואב לכולנו, אבל היה כואב פי כמה לו לא היינו בונים את מתקני ההתפלה לשתיה ולא היינו מטהרים מי שופכין להשקיית שדות.

מלחמות מים באמריקה – בין חברים. צא למד מה עלול לקרות כשמלחמות המים יעמתו עמים ומדינות, אם באגן הנילוס ולאורכו, או במקומות אחרים.

וכל זה למה? אמנם אין חיים בלי מים, אבל בעולם היפה שלנו יש מספיק מים לכולם. אמנם מרביתם מלוחים, אבל להתפיל אנחנו כבר יודעים. אמנם מרביתם באוקיינוסים ובקרחונים, אבל להסיע מים ממקום למקום ואפילו מלמטה למעלה אנחנו כבר יודעים. ואת מלחמות המים אפשר להשאיר לילדים המשתובבים בחג השבועות / חג המים.

להגיב

חולצת טריקו תוצרת האיטי

Annie Leonard היוצרת העומדת מאחורי סדרת הסרטונים המעולה Story of Stuff בוחנת במאמר למגזין Yes את תרבות הצריכה ותפקיד האזרח באמצעות מחזור החיים של חולצת טריקו פשוטה. בפיסת בד אחת מקופלת הטרגדיה של אי השיוויון בעולם, העבדות המודרנית שהעולם "המפותח" כופה על העולם "המתפתח" בכלים שונים, ובהם אימפריאליזם כלכלי וסובסידיות חקלאיות, שרק מנציחות רעב ועוני.

הנה לינק למאמר המלא, ותזכורת לסרטון שפתח את הסדרה.

images

הסיפור שעומד מאחורי המאמר של אנני מתחיל בביקור שערכה במפעל חולצות T של חברת דיסני בהאיטי, במסגרתו ראתה נשים עובדות בתנאים מחפירים במשכורות מתחת למינימום, עבור מנכ"ל שמרוויח 100 אלף דולר לשעה בממוצע. כשניסתה לברר מדוע הנשים אינן חוזרות לקהיליות הכפריות מהן היגרו לערים, התשובה הייתה שמזון קואופרטיבי ייתר את החוות הפרטיות. האיטי הפכה ליבואנית מזון, ואתם יכולים לשער את האסון כאשר מחירי המזון האמירו כמה שנים מאוחר יותר, עקב שינויים גלובליים כגון מחירי הנפט, בצורות ועוד.

האיטי לא הייתה חזקה מלכתחילה – עוד אחד מאיי העבדים שייצר האימפריאליזם האירופאי, ועכשיו האימפריאליזם הכלכלי מכה שנית. מה הפלא שהמדינה הייתה כל כך חלשה כשהיכה בה גם הטבע, ברעידת האדמה ב- 2010 הזכורה כל כך לרעה. רעידות אדמה אנחנו לא יכולים למנוע, אבל בראייה ארוכת טווח הרעידה הייתה האסון הקטן של תושבי האי, ועל האסון הגדול אנחנו במו ידנו ארנקנו ופתק ההצבעה שלנו בקלפי אחראים. 

אני מסכים עם המסר המרכזי של אנני – זה שנקנה פחות חולצות T או נקפיד על חולצות שיוצרו בסטנדרט קיימות זה או אחר, אמנם חשוב אך לא יביא את השינוי.  לא מספיק להיות צרכנים מודעים יותר, וצריך גם ואולי בעיקר להיות אזרחים טובים יותר, אזרחים שמצביעים בקלפי למי שאכפת לו מהאסון שהקפיטליזם והגלובליזציה המיטו על המוחלשים, בחצר האחורית שלנו, ובעולם כולו.    

להגיב

אינפוגרף מעולה של הבנק העולמי

כנסו לקישור, אל תגידו לא ידעתי, לא שמעתי, לא הבנתי. בהצגה ממוקדת ובהירה הבנק הלאומי מצייר את הצפוי על פני חלקים מכדור הארץ בעשרות השנים הקרובות כפועל יוצא מההתחממות הגלובאלית. 

מעניין לראות שהם לא מדברים על הצפוי בארה"ב או באירופה. גם שם יהיה חם ושונה, אבל אין ספק שהמשמעות לאזורים נכשלים באפריקה ובאסיה כפולה ומכופלת, ונכון שבאזורים אלו הבנק הלאומי ישקיע את מאמצי התמיכה שלו. השאלה היא כמה מה שקורה בעולם השלישי כואב למקבלי ההחלטות בארה"ב ובסין, שחורצים את עתיד כדור הארץ. כל מה שהבנק הלאומי יעשה זה נחמד, אבל רק שיתוף פעולה כנה ואמיץ בין שתי מעצמות העל יוכל להביא לעצירת ההתחממות הגלובאלית בגבולות הסביר.

מה כבר צריך לעשות כבר ידוע ומופיע באינפוגרף: לקבוע מחיר ריאלי לשריפת פחמן ולבטל סובסידיות לדלקים פוסילים, להתאים את החקלאות לשינויים הבלתי נמנעים בתנאי הגידול, לבנות ערים בצורה חכמה וחסינה יותר, ולעודד התייעלות אנרגטית. 

להגיב

סוריה

הסופה החורפית החזקה שפקדה אותנו בינואר לא פסחה על סוריה, על מאות אלפי פליטי ההתקוממות, ועל עניי המדינה הרבים. תשתיות החקלאות בסוריה כבר ספגו מכה קשה במלחמת האזרחים, והפריון החקלאי ירד למחצית עקב הפגיעה בתשתיות, מחסור בדשנים, זרעים וכד'. גם ההצפות האחרונות לא היו לגשמי ברכה – לא לאלו הגרים במאהלי הפליטים ולא לתשתיות הקורסות כגון תעלות ההשקיה.

קובץ:Coat of arms of Syria.svgבעיני יש כאן דוגמה ברורה כיצד החלשים והמוחלשים הם הנפגעים העיקריים כשהטבע מכה בנו בעוצמה, ומצד שני, יש כאן הוכחה לכוח העמידה (והלחימה) של המין האנושי בעבור הדברים החשובים לו.

הבעיות הסביבתיות של סוריה לא יפתרו עם נפילת השלטון הנוכחי. כשם שמורסי הנשיא המצרי הראשון פוסט עידן מובארק מגלה כמה קשה לנהל את המדינה הנחשלת שלו, כך יקרה גם בסוריה. בעידן פוסט אסאד, במהירה בימינו, טוב יעשה המערב אם יעזור לסוריה לשקם את תשתיותיה החקלאיות, ועמידותה לפגעי האקלים שעוד יגיעו. החקלאות בסוריה היא חקלאות מאוד מאוד בזבזנית בהשקיה ולא יעילה בשימוש בדשנים וכו'. במאמץ יחסית קטן אפשר להקפיץ אותם דור קדימה, לשפר את רווחת התושבים, ולהוריד את ההתמרמרות שעלולה להזין ארגונים קיצוניים שונים. 

להגיב

עידן גיאולוגי חדש – Anthropocene

 

חלקכם בטח מכירים את ההרגשה של גילוי סינגל חדש. אחרי שרכבתם מי יודע כמה פעמים בחצר האחורית שלכם, יער בן שמן במקרה שלי, איזה כייף זה לגלות סינגל חדש שמתפתל ביער, כאילו ביקום מקביל, ממתין שתגלו אותו. 

ככה הרגשתי לאחר שסיפרו לי שהקהילייה הגיאולוגית דנה ברצינות על הכרזת עידן גיאולוגי חדש, Anthropocene, וחיפוש קטן ברשת חשף בפני שפע של אתרים חדשים שלא הכרתי, שעוסקים בהשפעת האדם על כדור הארץ .

אני ממליץ במיוחד על האתר הזה, שמספר את הסיפור, תוך שהוא מפנה אותנו לנקודות תצפית מרהיבות על הקורה והמשתנה ברחבי כדור הארץ. 75% משטח כדור הארץ (לא כולל גרינלנד ואנטרטיקה) נשלטים כיום על ידי האדם, בעיקר לצרכי חקלאות, והמספר הזה נמצא בעלייה מתמדת, אבל השפעת האדם הואצה באופן דרמטי עם המהפכה התעשייתית והמהפכה האורבנית.

הקשר בין אקלים כדור הארץ והעידן הגיאולוגי עבות במיוחד. בעיקרון, אקלים כדור הארץ הוא פונקציה של קרינת השמש, הרכב האטמוספירה, ופני כדור הארץ. בעבר הרחוק מאוד, לפני עשרות מיליוני שנים, כדור הארץ היה חם הרבה יותר ונטול קרחונים, בעיקר בגלל מבנה יבשות אחר והכיסוי שעל פני הקרקע. בעקבות תנועות טקטוניות כאלו ואחרות, התפתחו עידנים גיאולוגים חדשים והעולם הלך והתקרר.

תמונה2

הפעם הסיפור הוא קצת שונה. הפעילות האנושית הנמרצת משנה את פני כדור הארץ, ומביאה עלינו עידן גיאולוגי חדש, חם יותר מכל מה שהאנושות הכירה בעבר (לא להתבלבל בסקלה – השנתות בגרף הן עשרות מילוני שנים ואילו האנושות מלבלבת כחברה אלפי שנים בלבד, הבדל של ארבעה סדרי גודל …).

הערה: הגרף לקוח ממצגות של ג'ים הנסן. לא ברור לי במדויק מהו המקרא כחול/תכלת בחצים מצד ימין למעלה. ניתן לשים לב כי המועד המצוין בגרף להתקרחנות אנטרקטיקה פחות או יותר תואם למעבר מתכלת לכחול. אני חושב שכחול מייצג קרחונים בוודאות ותכלת בספק, אבל ייתכן ואני טועה.

להגיב

עמק סן לואיס (מלכוד 22)

Circle of Blue הוא אתר המדווח בנושא משבר המים הגלובאלי, ולאחרונה משכה את צומת ליבי כתבה בנושא עמק סן לואיס בקולורדו ארה"ב. העמק הוא בעצם מדבר בגובה ממוצע 2350 מ', שהפך לגן ירק בזכות ניצול יתר של מי התהום. התדרדרות האקוויפר, יחד עם שינויי האקלים (בעיקר הפשרת קרחונים מוקדמת שמצמצת את התקופה בה ניתן להשתמש במי הנהר החוצה את העמק להשקייה), הביאו את מקבלי ההחלטות להבנה שנדרש שינוי במאפייני הצריכה של מים לחקלאות.

רגע לפני שאני מביא את המשך תמצית הסיפור, תזכורת קצרה ממלכוד 22. בספרו המופלא ג'וזף הלר מתאר בין השאר כיצד אביו של מייגור מייגור קיבל כסף מהמדינה כדי לא לגדל אספסת, ובכסף שהוא קיבל הוא קנה עוד שדות אשר גם בהם לא גידל אספספת… ובכן, לפעמים המציאות עולה על הדמיון.

נחזור לעמק סן לואיס. בהשראת הספר ואולי ללא קשר, הרשויות החליטו להציע לחקלאים מימון על הפסקת הגידול בשטחים שלהם. אבל זה עדיין לא שיא המלכוד, כיוון שהאמרת מחירי הגידולים (עשרות אחוזים בחמש השנים האחרונות) מעלה חשש שהצעת המדינה עומדת להיות לא אטרקטיבית.  אז מה יש לנו כאן – מחסור חמור במים => עלייה  במחיר הגידולים => עלייה ברווח החקלאים => החקלאים חפצים לגדל עוד => משבר המים מתגבר => עלייה במחיר הגידולים … וחוזר חלילה, עד שיגמרו המים או שיגמר הכסף.

מלכוד 22 גרסת עמק סן לואיס, דוגמה קטנה למה שעלול לקרות בעולם כולו –  ניצול יתר של משאבי הטבע שיביא לעליית מחירים של מוצרים בסיסיים (גידולים, מחצבים) ולכן יתמרץ את העמקת ניצול היתר. והתוצאה (הבלתי נמנעת?) – המחירים ייכנסו לסחרור אקספוננציאלי, עד לקריסה.

Comments (1)

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: