Posts Tagged חקר ביצועים

Gapminder

אחת לזמן מה אני מבקר באתר Gapminder של הסטטיסטיקאי השוודי Hans Rosling, ומה אני אגיד לכם, האיש הזה גאון. ההצגות שלו כל כך פשוטות ובהירות שאתה לא יכול לשאול את עצמך מה כל כך מיוחד בו, וזה בדיוק מה שמייחד אותו… באנגלית במבטא שוודי כבד הוא מצליח לנתח בבהירות מגמות ארוכות שנים בהתפתחות אוכלוסיית העולם, כלכלתה, רווחתה ובריאותה, תוך שהוא מלהטט במצגת הבלונים המפורסמת שלו (אין טעם שאסביר, פשוט לכו להסתכל).

הפעם נהניתי מהרצאה שלו במסגרת TEDTalks (משאב מדהים בפני עצמו), בנושא התפתחות אוכלוסיית העולם ורווחתה. ב- 10 דקות בהירות וממוקדות, ובעזרת כמה קופסאות שקנה ה- IKEA (עוד הצלחה שוודית …), הוא מדבר על גודל האוכלוסיה ב- 2050 (כ- 9 מיליארד, לעומת 7 מיליארד כיום), סגירת הפערים בין המערב למדינות המתפתחות, וחשיבות הקידום וצמצום הפערים של "2 המיליארד העניים האחרונים".

האם נצליח לעשות את זה? האנס אומר שזה אפשרי ("I'm not an optimist, neither a pessimist, just a possibilist"), אבל לא שוכח להזכיר שזאת רק בתנאי שנצליח להביא את הקידמה לכלל האוכלוסיה בגישה הרבה יותר ירוקה.  

מודעות פרסומת

להגיב

הודעה משמחת

אני שמח לעדכן שהחל מעוד מספר שבועות אתחיל לעבוד בקבוצת האופטימיזציה במעבדות המחקר של IBM. הקבוצה עוסקת במו"פ לטובת יישום של מודלי אופטימיזציה שונים במוצרים קיימים ועתידיים של IBM, ולאחר זמן קליטה אני אמור לנהל את הקבוצה. תודה מקרב לב לכל מי שעזר בעצה, הצעה או המלצה, בתהליך חיפוש העבודה.

ומעבר להיבט האישי, מה לפוסט זה בבלוג העוסק בנושאי סביבה? ובכן, אמנם זה לא היה השיקול העיקרי בבחירת מקום העבודה, אבל עדיין שמחתי ללמוד על גישה ירוקה ורעננה ש- IBM מקדמת – smarter planet.

גם תכנית העבודה של קבוצת האופטימיזציה מושפעת רבות מגישה זו, ואחד הפרוייקטים הנוכחיים עוסק בניהול מושכל של משקי מים במקומות שונים בעולם.

להגיב

שינויי אקלים ושכיחות מלחמות – ניתוח היסטורי

ניתוחים והוגים שונים מעלים חשש מטריד כי ההתחממות הגלובלית תוביל לעימותים כוחניים, על רקע מצוקת משאבים ופגיעה לא אחידה באזורים שונים בעולם. שני מחקרים כמותיים שהתפרסמו בשנים האחרונות מביאים לכאורה צפירת ארגעה – בניתוח היסטורי שנערך בסין, ובניתוח דומה ביחס ליבשת אירופה, נמצאה תלות בין שינויי אקלים לסיכוי לעימות, אבל דווקא תקופות של אקלים קר באופן יחסי הן שמעלות את הסיכוי למלחמה.

מעניין להכיר, אבל חשוב גם להסתייג. כשמבררים את סיבת השורש, החוקרים משערים שהקור אינו הגורם הישיר למלחמה. להערכתם, בגלל הקור נפגעו היבולים, וזו הסיבה שהובילה לעלייה בסיכוי לעימותים. במקומות כמו יבשת אירופה, התחממות אכן משפרת את היבולים, אך במקומות אחרים בעולם התמונה הפוכה. בעולם הגלובאלי של היום יש לכך משמעות כפולה.

ראשית הסיכון – ההתחממות הגלובלית כנראה תקטין את הסיכוי למלחמה בתוך אירופה, אך הסיכוי למלחמה מבחוץ (ואולי לתוך) אירופה כנראה יעלה. ברור כי המשמעויות הגלובאליות של עימות "מקומי" באפריקה (למשל) גבוהות היום יותר מאי פעם, ולכן ירידת הסיכוי למלחמה פנימית באירופה לצד עליית הסיכוי למלחמה במקומות אחרים היא מצב שבסופו של דבר יהיה רע לכולם, כולל למדינות אירופה.

ויחד עם זאת בגלובליזציה יש גם את הסיכוי – עימותים במקומות שונים בעולם שיקלעו למצוקת מזון או מים יוכלו להימנע אם עודפים קיימים (וגידול עתידי ביבולים עקב ההתחממות) יועברו ממדינות הצפון לדרום, וינתן סיוע למשל בהתפלת מים. אשרי המאמין.

לקריאה נוספת – המחקר האירופאי.

להגיב

התפתחות משק האנרגיה בישראל – ניתוח סיורי

מכון ראנד האמריקאי (RAND – מכון מחקר אמריקאי נודע, הפעיל זה 60 שנה ויותר. בתחילה עסק בנושאי ביטחון לאומי, אך עם השנים הרחיב את תחומי המחקר) פרסם דו"ח על התפתחות משק ייצור האנרגיה בישראל, מתוך כוונה לעזור למקבלי ההחלטות בישראל לגבש מדיניות מתאימה ולמצוא את תמהיל המקורות המיטבי. למרות שהמחקר לא הוזמן על ידי המדינה, נראה כי הרשויות שיתפו עימו פעולה.

לקרוא את המשך הרשומה «

Comments (1)

%d בלוגרים אהבו את זה: