Posts Tagged ישראל

רשיון נהיגה?

עד לא מכבר פרק חשוב בחלום האמריקאי היה רישיון נהיגה בגיל הכי מוקדם שאפשר. כבר לא, וצפו בעצמכם בגרף הלקוח מ- כאן. ב- 1983 כמעט 70% מהנוער בגיל 17 אחז ברישיון, כיום פחות מ- 50%. ב- 1983 מעל 90% מהצעירים בני 20-24 אחזו ברישיון כיום פחות מ- 80%.

רשיונות נהיגה צעירים

למה? חוקרים אמריקאים שאלו 600 וקצת חסרי רישיון נהיגה בן הגילאים 18 ו- 39 לשתי הסיבות העיקריות והתשובות השכיחות היו:

1. אין לי זמן, עסוק מדי – 37%

2. אחזקת רכב יקרה מדי – 32%

3. מצליח לקבל תחבורה מאחרים – 31%

4. מעדיף לרכב באופניים או ללכת ברגל – 22%

5. מעדיף תחבורה ציבורית – 17%

6. דאגה להשלכות סביבתיות – 9%

7. אין צורך, עובד ברשת מהבית – 8%

8. נכות אישית – 7%

אני לא יודע מה המגמות בסיבות, ואיזו סיבה התחזקה עם השנים והביאה לירידה במספרים הכוללים, אבל מעניין להבחין כי סיבות 1 ו- 2 השכיחות ביותר מתכתבות עם העלייה באי השוויון החברתי, וסיבות 4 עד 6 קשורות לעלייה במודעות להשפעתנו על הסביבה, ומשמחות את המאמינים בחזון הקיימות האורבאנית.

ומה בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין 2003 ל- 2013 שיעור בעלי הרישיון בגיל 17-18 ירד מ- 36% לטיפה פחות מ- 30%, ובגיל 19-24 ירד מ- 66% ל- 63% בערך. מה שאנחנו רואים בברור זה שיעור רישיונות הרבה יותר נמוך מארה"ב, אבל גם אצלנו שיעור בעלי הרישיון בירידה (קצב ירידה – ממוצע לשנה – נמוך מארה"ב בערך בפקטור 1.5).

כשיורדים לפרטים (2007 לעומת 2013), שיעור הרישיונות בקרב נשים יציב/עולה והירידה היא בעיקר בשיעור הרישיונות בקרב גברים.

מה הסיבות לשינויים בישראל אני יכול רק לנחש, ואם תרשו לי, אני לא חושב שלסיבות הירוקות (4 עד 6) יש משקל משמעותי בישראל. לצערי, סיבות 1 ו- 2 הן כנראה המשמעותיות ומבטאות את אי השוויון החברתי הגדל, כמו גם את העלייה במשקלן הדמוגרפי של אוכלוסיות חלשות יחסית (חרדים, בדואים) ובמיוחד בגילאי צעירים.

Comments (1)

חוסר מקצועיות?

זהו פוסט שונה מהדברים עליהם אני כותב בדרך כלל, אבל עדיין זהו פוסט חשוב ביותר לידידי מממלכות המחקר והכתיבה, כמו גם למכרי מעולם הקיימות וההגנה על הסביבה. אפתח בשלוש דוגמאות קצרות.

+++ ראו למטה תוספת לפוסט המקורי +++

כתבה ב- YNET בעקבות הדיווחים על 2014 כשנה החמה ביותר שנמדדה (זה לא מדויק, צפו בקרוב לפוסט שלי בנושא ב- globeblog, אבל זה לא העניין כרגע) זכתה לכותרת – "בצורת, צונאמי והצפות: העולם ימשיך להתחמם". מאיפה הגיע הצונאמי אני לא יודע, ואני לא מכיר שום קשר בין ההתחממות הגלובלית לרעידות האדמה העזות שעלולות לייצר צונאמי. אגב, גם המרואיין בכתבה לא אמר זאת. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. כתבתי לשרות הלקוחות. אמרו לי שהועבר לגורמים הרלבנטיים. אבל כפי שאתם יכולים לראות בכתבה שום דבר לא השתנה (חוסר מקצועיות פעם שנייה) וגם תגובה לא קבלתי (חוסר מקצועיות פעם שלישית).

אתם בטח אומרים לעצמכם מה כבר אפשר לצפות מ- YNET אז הנה אעבור לגוף יותר רציני/מדעי – זווית היא סוכנות ידיעות למדע וסביבה שהוקמה על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, קראו אודותיה כאן.

בכתבה שכותרתה "צמח פולש גורם להגברת אפקט החממה" יש טעות יסודית שמתייחסת לאפקט החממה כאילו הוא מקומי – "… להגברה של אפקט החממה מעל החלק הזה של ארה"ב … להגביר את אפקט החממה גם שם …" – אבל אין דבר כזה (אפקט החממה אינו מקומי). אגב, זה גם לא נטען במאמר המקורי, שמתייחס למשוב בין ההתחממות הגלובלית להתפשטות מקומית של המין הפולש. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. פניתי אליהם פעמיים בטופס יצירת קשר – אין תגובה. חוסר מקצועיות פעם שנייה.

זהו לא מקרה יחיד. בכתבה בזווית על "עננות גבוהה מעל ענף הביטוח" יש ציטוט מדויק (הציטוט מדויק, הנתון לא …) מנייר עמדה (לא peer reviewed) של אונ' חיפה – המרכז למשאבי טבע וסביבה "… תחזיות האקלים למדינת ישראל מצביעות על התחממות בשיעור ממוצע של 0.8°-0.4° מעלות צלזיוס בכל עשור (תלוי באזור ובעונה)…". אלו מספרים גבוהים מאוד ביחס לתחזיות מקובלות – לא ארחיב כאן אבל 0.8 בעשורים הקרובים משמעותו יותר מ- 10 מעלות במאה הנוכחית …, כך שהנתון צוטט מבלי שהמצטט מבין את משמעותו. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. לפנייה שלי הם כזכור לא ענו. חוסר מקצועיות פעם שנייה.

ואתם בטח שואלים, מה יש לחוקרים מאונ' חיפה – המרכז למשאבי טבע וסביבה לומר בעניין?

הטעות המקורית הגיעה כאמור ממסמך שלהם. חוסר מקצועיות פעם ראשונה. את המסמך אגב מצאתי רק באתר של המשרד להגנת הסביבה, ולא באתר של המרכז למשאבי טבע וסביבה. חוסר מקצועיות פעם שנייה.  פניתי אליהם לכתובת יצירת הקשר המופיעה על המחקר – אין תגובה. חוסר מקצועיות פעם שלישית. לא ויתרתי ופניתי ישירות לראש המרכז – פרופ' אופירה איילון, שאף נכללת בין כותבי המחקר. במהירות ראויה לציון קבלתי תשובה – "אני מכתבת את פרופ' חיים קותיאל אשר אמון על נושא תחזיות האקלים, ואת איילת אשר ערכה את המחקר בנושא הביטוח." כעבור ימים ספורים קבלתי תשובה מאיילת (דוקטורנטית), היא צרפה מקור שלכאורה תומך בנתון (המקור לא מופיע ברשימת המקורות של המסמך שלה – חוסר מקצועיות פעם רביעית) אבל הציטוט שלה את המקור היה שגוי ומבטא אי הבנה הן של המקור והן של הציטוט לכאורה (בקצרה, בישראל העלייה שנמדדה בטמפרטורה בקייץ גבוהה מאשר בחורף, והיא התייחסה לנתון הנוגע לקייץ בלבד ולא לממוצע השנתי שנמוך יותר משמעותית. ובכל מקרה, מה שנמדד לאו דווקא מעיד על מה שימדד – חוסר מקצועיות פעם חמישית). עניתי לאיילת והסברתי לה על טעותה, אפילו כיתבתי לידיעה את אופירה ראש המרכז ואת פרופ' קותיאל שאמור להיות אמון על נושא תחזיות האקלים. אתם מנחשים נכון. קבלתי אפס תגובות. חוסר מקצועיות פעם שישית.

למה זה קורה? במהלך שרותי הצבאי כתבתי, הנחיתי וערכתי כ- 200 מחקרים ולא שהיינו חפים מטעויות, אבל מקרים שכאלו לא אפיינו אותנו. בשנים האחרונות פרסמתי גם מספר דומה (כ- 200) פוסטים המנגישים את מדעי הסביבה לאזרח, כאן בבלוג וב- globeblog ושוב – חוסר מקצועיות שכזה לא מאפיין אותנו. מה ההבדלים? תרשו לי בזהירות הראויה, לשתף אתכם במחשבות שלי.

1) שרותיות – ב- globeblog מתעקשים איתי ודורשים להתייחס לכל תגובה, גם אם היא (תסלחו לי) מטופשת. עכשיו אני מבין יותר מתמיד כמה זה חשוב. כך נהגנו גם בצה"ל. אהבנו התייחסויות למחקרים, וגם ידענו להודות על טעות כשהיה צריך.

2) צור קשר או דואר אלקטרוני ללא תגובה מחזירים אותנו לעידן הפקס – אתה את שלך שולח, ולעולם אינך יודע האם המשלוח התקבל ומה נעשה עימו. אגב, נתקלתי באי מענה (כשזה לא נוח) לפניות גם בחברה בה עבדתי עד לאחרונה. בעיני זו תרבות (אמריקאית?) קלוקלת שמחלחלת לכל עבר.

3) הפרסומים בזווית מצטטים בדרך כלל מחקר אחד ואני תוהה האם כותבי הידיעות אכן מומחים בתחום, ומסוגלים להצליב את המידע עם מקורות אחרים וידע שצברו. עיתונאי, לא כל שכן איש בעל רקע מדעי, לא יכול להיות טייפ רקורדר (רשם-קול). ב- globeblog אנחנו כותבים בתחום התמחות מרכזי אחד, ואנחנו משתדלים להצליב בין מקורות ולבחון אותם בעין ביקורתית (סקפטיות מדעית).

4) ניירות עמדה אינם peer reviewed ואני תוהה האם המערכת האקדמית יודעת להעביר עליהם ביקורת ראויה טרם פרסומם. בצבא הקפדנו להפיץ טיוטה להתייחסות, ואף נייר לא פורסם עד שמנהל מרכז המחקר לא בחן אותו אישית שבע פעמים (האחריות המקצועית הייתה בהגדרה של מנהל מרכז המחקר ולא של החוקר).

מקצועיות כבר אמרנו? לתגובות אודה! ואגב, אם אני טועה, אשמח להתנצל. זה חלק מהמקצועיות שלי.

תוספת לפוסט המקורי

לאחר מאמצים נוספים הצלחתי להגיע לעורכת הראשית של זווית. הם קיבלו ויתקנו את ההערה הראשונה, ולגבי השנייה חזרו על התשובה של אונ' חיפה (בעיקרון, הפניה לשרשרת פרסומים שלהבנתי גוררים שגיאה / אי-הבנה) ואני מקווה שהתשובה ששלחתי אליהם תעזור לעשות סדר. בכל מקרה, ורק הזמן יוכיח, השאלה החשובה היא האם הם גם יפיקו את הלקחים שיצמצמו את מספר המקרים האלו בעתיד. כי לתחקר וללמוד זה מקצועיות, ולא רק בחיל האוויר.

Comments (1)

שטפונות בבלקן

בשבוע האחרון הגיעו דיווחים קשים על עשרות הרוגים והרס תשתיות נרחב במדינות הבלקן – סרביה, הרציגובינה, קרואטיה ובוסניה – בעקבות שטפונות בהיקף שלא זכור כמותו. לצערנו, שינויי האקלים יביאו לעלייה בשכיחות של אירועים "נדירים" שכאלו.

מעניין להסתכל על המספרים – בחלק מהמקומות ירדו כ- 100 מ"מ ביומיים ו- 200 מ"מ במשך השבוע השלם. זה לא כל כך הרבה, ובפרט בסופה בארץ בדצמבר האחרון ירדו יותר משקעים, אבל שיטפונות כמעט ולא היו וסה"כ נהרגו 4 אנשים (רק 2 ישירות משיטפון).

אני חושב שזה שם קצת דברים בפרופורציה, במיוחד כשנזכרים בקריאות (הנשכחות) לוועדת חקירה בעקבות הסופה בדצמבר.

assets-climatecentral-org-images-uploads-news-5_20_14_Andrea_Balkansrainfall-600x600

 

 

Comments (1)

מה זה ירוק ומייקר לכם את הדירה?

"מה זה ירוק ומייקר לכם את הדירה?" זו הכותרת לידיעה מעצבנת במיוחד מאתר דה מרקר, שעוסקת בהיטל צעיר על רוכשי דירות חדשות שנקרא היטל השטחים הפתוחים. כבר עצם הכותרת מבטאת את עמדת הכתב (והעורך?) לפיה כל מה שמייקר את הדירה הוא בהכרח רע. אני יודע, אף אחד לא אוהב לשלם מיסים, אבל שימור וטיפוח השטחים הציבוריים הפתוחים צריך להיות האינטרס של רוכשי דירות חדשות. על איכות חיים צריך וראוי לשלם. פעם היה היטל סלילה, היום אנחנו מבינים שפארק לא פחות חשוב מכביש.

תחת כותרת המשנה "ערוץ הכנסה נוסף לרשויות" כאילו הרשויות אינן שם בשבילנו, מוסיף הכתב "לדברי עו"ד …,  לרוב מגיע המס לאלפי שקלים לדירה, ואף שמדובר בסכום שגובה הרשות מהיזם, הוא מצדו מגלגל את הסכום אל הרוכשים.". מה הוא מצפה, שהקבלן יממן את הפיתוח הסביבתי מכיסו? ובהמשך, "לדברי …, מאפשר ההיטל לגבות מיליוני שקלים נוספים של מס באופן שעשוי להיות לא מבוקר דיו". כאילו מה חדש, מושחתים תמיד יהיו אז לא נגבה יותר מיסים?

בעיני הכתבה הזאת מבטאת חשיבה צרה ורדודה, של הישראלי היהיר שאכפת לו רק מעצמו, שבטוח שכולם חוץ ממנו מושחתים וגנבים. רק חבל שדה מרקר (והארץ) נתנו לכך במה.

ואם אתם רוצים לאזן, ויש לכם יום פנוי, לכו בשבוע הבא לכנס הבינלאומי הרביעי לבנייה ירוקה ותכנון בר קיימא, 25/11 בקריית שדה התעופה. אני כבר מחכה לראות מה ידווח בדה-מרקר על הכנס הזה.

Comments (1)

ישראל 2059

תחזיות דמוגרפיות הן מהתחזיות המדוייקות ביותר על העתיד. אין הרבה דברים שניתן לומר על ישראל ב- 2059 חוץ מתחזית דמוגרפית, אז הנה היא לפניכם באדיבות כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום קיסריה. הגרף הפשוט מדבר בעד עצמו – זו תהיה ישראל אחרת מכפי שאנחנו מכירים אותה כיום.

2059

דהמרקר כותב על המשמעויות לתעסוקה וצמיחה, ועל חשיבות החינוך. לי נדמה שהמשמעויות רחבות הרבה יותר ובראש ובראשונה עלינו לשנות את מערכת החינוך כך שנדע לחיות טוב יותר ביחד, חילונים דתיים וחרדים, יהודים וערבים.

ב- 2059 אני אהיה (או לא אהיה …) בן 95, אבל לילדים ולנכדים שלי ושלכם זו תהיה עוד שנה שגרתית. אם לא נדאג שהם יוכלו לחיות ולשגשג בישראל, למרות המציאות הדמוגרפית, הם ימצאו דרכם לשאר קצוות תבל, אפילו שאי שם עמוק בלב זה לא מה שאני אתם והם רוצים שיקרה.

להגיב

קיצור תולדות האנושות (ספר חובה)

לאחרונה נשמע קולם של מורי ההיסטוריה כנגד הכוונה לבטל את בחינת הבגרות במקצוע, וכמה שהם צודקים. יתרה מזאת, אני מבקש לקחת את הדברים צעד אחד קדימה, ומציע לבטל את כל בחינות הבגרות למעט זו בהיסטוריה. מספיקה בעיני בחינת בגרות אחת בהיסטוריה כדי להכריז על אדם כבוגר ובעל דעת, ובתנאי שהבחינה תתבסס על היצירה המדהימה של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות".

תקופה ארוכה זכה הספר לשבחי המבקרים והציבור ואני התעלמתי, שהרי את "רובים, חיידקים ופלדה" כבר קראתי, ומה עוד ניתן לספר לי על התהליכים שעיצבו את ההיסטוריה של המין האנושי? אז אני מודה שטעיתי – "קיצור תולדות האנושות" פתח את עיני פעם אחר פעם. סיימתי לקרוא אותו היום, ואני מתכוון להתחיל לקרוא אותו מחדש מחר.

כל מי שכבר קרא את הספר מבין איזה בורים אנחנו יוצאים ממערכת החינוך שלנו, וגם כמה קל יכול להיות לשנות את זה – נדרש רק לתקן את תכנית הלימודים בהיסטוריה כמו גם בכלכלה, תיאולוגיה, מדע וחברה …, אבל לפחות התשתית לספר הלימוד כבר הונחה בפנינו. בשפה בהירה, מנומקת, מגובה במידה נאותה בנתונים, מסביר לנו יובל כיצד בני האדם הפכו מעוד חיה באמצע שרשרת המזון לשליטי כדור הארץ, ולאן זה יכול להוביל אותנו.

נושא הקיימות לא מקבל משקל מיוחד בניתוח, אבל מרחף מכל עבר – "עולמנו הכחול והירוק הופך במהירות למזבלה עירונית" הוא כותב, ופעם אחר פעם הוא נותן דוגמאות כיצד המין האנושי שינה את פני החיים על כדור הארץ, החל מההשמדה של מיני אדם אחרים, דרך רצח עם אכזרי שליווה כמעט כל מסע גילוי אימפריאליסטי, וכלה בפגיעה במגוון הביולוגי.

הניתוח ההיסטורי שלו מראה שאנו בדרך ל"אימפריה גלובאלית" אחת, ולדעתו היא תהיה בצבע ירוק, כדי להתמודד עם אתגר ההתחממות הגלובאלית ועוד. בעיני זו תחזית אופטימית, ופרט השאלה היא האם זה יקרה מספיק מהר. כאן אני עוד יותר בספק.

Comments (1)

שוד הגז הגדול – דעה אחרת

המדינה סוערת, האופוזיציה מסתערת, וחברי מהתנועות הירוקות והחברתיות בראש. פתאום כולם מבינים במשק האנרגיה, ולא סתם, אלא במשק האנרגיה בעוד 25-30 שנה. פתאום כולם דואגים לדורות הבאים. חגיגה של תכנון ארוך טווח. ואני, כמו בהרבה פעמים, חושב אחרת…

תראו, ראש האופוזיציה הגברת שלי יחימוביץ אותה אני מאוד מעריך בדרך כלל, מלינה היום כי בהצעת החוק לא כתוב מה יקרה בעוד 25 שנה לאחר שיגמרו המלאים, והיא שואלת "סוגרים את המדינה?". ואני שואל – לפני שנמצאו המאגרים, והעתודות העצמיות של ישראל היו בין אפס לכלום, האם התכוונו לסגור את המדינה בעוד חודשיים?

מעט מאוד אנחנו יודעים על משק האנרגיה בארץ ובעולם בעוד 25 שנה, אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא אחת מהשתיים – או שהשימוש בדלקים פוסילים יצומצם בצורה ניכרת או שכדור הארץ יתחמם במידה שעתודות הגז יהיו בין הדאגות האחרונות שלנו. זאת כי כבר היום ברור כי עתודות הדלקים הפוסילים בעולם (גז טבעי, נפט טבעי, פחם טבעי וכו', מלאים שכבר נמצאו ומחכים למי שיוציא אותם מן האדמה ויוביל אותם לבתי השריפה) גדולות פי 5 מהכמות שמותר לנו לשרוף אם אנחנו לא רוצים להכניס את כדור הארץ לסחרור אקלימי. כלומר, 80% ממה שכבר נמצא צריך להישאר באדמה!

ולכן, האינטרס הקר של ישראל הוא להוציא גז כמה שיותר מהר, ולמכור כמה שיותר, לפני שזה יהיה אסור, או יקר למשתמש הסופי (עקב מס פחמן כזה או אחר). בכסף שנקבל היום נוכל להשקיע לטובת הילדים של המחר, ומדינה עשירה וחזקה מקנה יותר ביטחון אנרטי ובכלל בהשוואה לקופת חיסכון של גז. בנוסף, בדרך זו נתרום גם להתמודדות עם ההתחממות הגלובאלית כי הצפת העולם בגז טבעי (טוב, לא אנחנו לבד נציף את העולם …) תדחוק החוצה מוקדם יותר דלקים פוסילים בעייתיים יותר כמו פחם טבעי, חולות זפת ועוד.

Comments (4)

Older Posts »