Posts Tagged כלכלה

2014

2014 עומדת להסתיים, והמדיה מוצפת בסיכומים. בהיבט הקיימות, אהבתי במיוחד את הסיכום בעשר נקודות של Harvard Business School, שמדגיש כמובן את הצד העסקי. הנה תמצית הדברים.

1 – החדשות הרעות: שינויי האקלים זה עכשיו (אינסוף מחקרים ופרסומים חדדו את הצורך לפעול לאלתר כדי להקטין את המחיר שנשלם).

2 – החדשות הטובות: ההתמודדות עם שינויי האקלים הולכת ונהיית זולה יותר ויותר (ותאגידים בינלאומיים מבינים זאת ונרתמים למהלך).

3 – משק האנרגיה בשינוי כיוון (אם כי השינוי איטי מהרצוי) והמודל הכלכלי של תאגידי הנפט מתערער (הם לא התייחסו לסוגיית נפילת מחירי הנפט, שאגב, יש החושבים לכאן ולכאן על השפעת הדברים על קצב השינוי לאנרגיה ירוקה).

4 – הקריאה למס פחמן (מס על פיזור גז חממה, כך שמחיר האנרגיה יכלול את עלות ההתחממות הנגרמת משרפת הדלקים הפחמניים) הולכת ומתעצמת.

2014

5 – התנועה החברתית מתחזקת (עדות שיא הייתה במצעד האזרחי של מאות אלפים בעת כנס האו"ם בניו יורק, שלווה ב- 2600 אירועים ב- 162 מדינות).

6 – אסטרטגיה וחזון החלו לגבור על תכנון קצר טווח (אני לא יודע כמה זה נכון, אבל לפחות ב- Harvard מאמינים בזה …).

7 – יותר שיתוף פעולה בין מתחרים עסקיים לקידום עסקים מקיימים יותר (דוגמה: וולמרט וטרגט שיזמו כנס חוצה תעשייה בנושא קיימות בתעשיית הטיפוח האישי).

8 – המזון שאנחנו מבזבזים (זורקים ללא שימוש) זוכה ליותר תשומת לב.

9 – לחץ אזרחי הצליח לשכנע את קוקה קולה ופפסי להסיר מרכיב בעייתי (והדגש בנקודה הזאת היא על הכוח הגובר לאזרח וחשיבות השקיפות, ולאו דווקא להישג הספציפי).

10 – חברים חדשים במאבק באי-השיוויון החברתי, כמו עסקים שהתנדבו להעלות את שכר המינימום (אבל צריך להודות על האמת, הפער החברתי במדינות רבות ובהן ארה"ב וישראל, רק הולך וגובר).

זהו סיכום מעט אופטימי בעיני, אבל עדיין, אפשר לחוש את השינוי באוויר, באווירה ואף בעשייה. השינוי הוא הכרחי, כך אומרים לנו המדענים, אבל הוא לא היה יוצא לפועל ללא פעולה עניין פעולה דחיפה ולחץ של האזרח הפשוט, אתם ואני. בואו נמשיך כך וביתר שאת ב- 2015 (שמסתיימת בפסגת אקלים מכרעת בפריז – אבל על כך בפעם אחרת).

 

 

מודעות פרסומת

להגיב

על בורות והעתיד

כל הרצאה של פרופ' הנס רוזלינג ב- Ted היא פנינה, וכך גם האחרונה שניתנה בברלין ביוני 2014. ההרצאה היא חלק מפרויקט המאבק בבורות של השבדי החביב הזה, והוא מציג תמונה עגומה על רמת הידע, אבל דווקא תמונה מעודדת על השיפור במדדים כגון מספר הנפגעים מאסונות טבע, או הפער בין בנים לבנות בשנות לימוד, ועוד. לכו וצפו, ותזכו גם להכיר את דור ההמשך – הבן של הפרופ' – שמסביר מדוע הידע שלנו מוטה על ידי החריג והשונה, ומה הארגון שהוא מוביל מנסה לעשות כדי להקטין את מדד הבורות.

אם זמנכם קצר, קפצו לשתי הדקות האחרונות של ההרצאה (דקה 17:00). הרוזלינגים הגדירו כבר בעבר את ה- Air Line, סף רמת הכנסה שמאפשר של 30$ ליום לאיש שמאפשר חיים עשירים יחסית, כולל טיסה לחו"ל לחופשה. ב- 1975 רק 30% מאלו שהיו מעבר ל- Air Line חיו מחוץ לארה"ב ואירופה. כיום זה כבר 50:50, והדומיננטיות המערבית כבר איננה כשהייתה. ומה צופה העתיד? לפי מגמות הצמיחה הנוכחיות ב- 2030 כ- 68% מהצרכנים העשירים בעולם יחיו מחוץ לאירופה וארה"ב, ואני חושב שזה כבר עולם אחר מזה שאנחנו מכירים.

 

להגיב

קרן הפנסיה שלי ושלך

קבלתי עדכון רבעוני על ביצועי קרן הפנסיה שלי כתלות במסלול – כללי, ללא מניות, 50% מניות או "כשר" (מפוקח הלכתית). לא מצאתי את המסלול שאני מחפש – המסלול הירוק, זה שאינו משקיע בתאגידי הפחמן (חברות לחיפוש והפקת דלקים פוסילים).

ברוח יותר ויותר ארגונים בעולם, אני קורא בזאת לקרנות הפנסיה ומנהלי אפיקי השקעות אחרים, לאפשר לנו להשתחרר מהשקעה בחברות שעושות את הונן מדלקים פוסילים, על חשבון דורות העתיד.

אני לא רוצה להשקיע בברוני הפחמן כי הצלחתם תהיה בעוכרינו. כמה אירוני שקרנות הפנסיה שלי ושלך מממנות חברות שדואגות לרווח קצר המועד שלהן ופוגעות באיכות החיים שלנו ושל ילדינו.

אני לא רוצה להשקיע בברוני הפחמן כי כשהעולם ייחס לפחמן את מחירו האמיתי, כולל הנזק הסביבתי, תאגידי הפחמן יתבררו כבועה פיננסית וקרנות הפנסיה שלנו יצטמקו.

אני לא רוצה להשקיע בברוני הפחמן כי השווי של חברות הנפט נמדד היום בהתחשב במרבצים שהם מצאו, בשעה שהמדע אומר בברור שנוכל להפיק רק 1/5 ממה שמצאנו עד כה בהנחה שנרצה לשמור על העולם שלנו כפי שאנו מכירים אותו, לרווחת ילידנו ונכדינו.

אני לא רוצה להשקיע בברוני הפחמן כי כל ההצעות המשמעותיות לעצירת ההתחממות הגלובאלית מצביעות על מעבר ההכרחי לאנרגיה דלת/נטולת פחמן עוד בשנים בהם אני אמור לקבל את תשלומי הפנסיה.

בארה"ב כאמור התנועה להסטת השקעות מדלקים פוסילים תופסת תאוצה, ובעיקר להתרשמותי בארגונים בעלי מודעות חברתית ואנושית כמו כנסיות ואוניברסיטאות. מתי אצלנו? מי תהיה קרן הפנסיה הראשונה שתרים את הכפפה?

Comments (2)

מה זה ירוק ומייקר לכם את הדירה?

"מה זה ירוק ומייקר לכם את הדירה?" זו הכותרת לידיעה מעצבנת במיוחד מאתר דה מרקר, שעוסקת בהיטל צעיר על רוכשי דירות חדשות שנקרא היטל השטחים הפתוחים. כבר עצם הכותרת מבטאת את עמדת הכתב (והעורך?) לפיה כל מה שמייקר את הדירה הוא בהכרח רע. אני יודע, אף אחד לא אוהב לשלם מיסים, אבל שימור וטיפוח השטחים הציבוריים הפתוחים צריך להיות האינטרס של רוכשי דירות חדשות. על איכות חיים צריך וראוי לשלם. פעם היה היטל סלילה, היום אנחנו מבינים שפארק לא פחות חשוב מכביש.

תחת כותרת המשנה "ערוץ הכנסה נוסף לרשויות" כאילו הרשויות אינן שם בשבילנו, מוסיף הכתב "לדברי עו"ד …,  לרוב מגיע המס לאלפי שקלים לדירה, ואף שמדובר בסכום שגובה הרשות מהיזם, הוא מצדו מגלגל את הסכום אל הרוכשים.". מה הוא מצפה, שהקבלן יממן את הפיתוח הסביבתי מכיסו? ובהמשך, "לדברי …, מאפשר ההיטל לגבות מיליוני שקלים נוספים של מס באופן שעשוי להיות לא מבוקר דיו". כאילו מה חדש, מושחתים תמיד יהיו אז לא נגבה יותר מיסים?

בעיני הכתבה הזאת מבטאת חשיבה צרה ורדודה, של הישראלי היהיר שאכפת לו רק מעצמו, שבטוח שכולם חוץ ממנו מושחתים וגנבים. רק חבל שדה מרקר (והארץ) נתנו לכך במה.

ואם אתם רוצים לאזן, ויש לכם יום פנוי, לכו בשבוע הבא לכנס הבינלאומי הרביעי לבנייה ירוקה ותכנון בר קיימא, 25/11 בקריית שדה התעופה. אני כבר מחכה לראות מה ידווח בדה-מרקר על הכנס הזה.

Comments (1)

חולצת טריקו תוצרת האיטי

Annie Leonard היוצרת העומדת מאחורי סדרת הסרטונים המעולה Story of Stuff בוחנת במאמר למגזין Yes את תרבות הצריכה ותפקיד האזרח באמצעות מחזור החיים של חולצת טריקו פשוטה. בפיסת בד אחת מקופלת הטרגדיה של אי השיוויון בעולם, העבדות המודרנית שהעולם "המפותח" כופה על העולם "המתפתח" בכלים שונים, ובהם אימפריאליזם כלכלי וסובסידיות חקלאיות, שרק מנציחות רעב ועוני.

הנה לינק למאמר המלא, ותזכורת לסרטון שפתח את הסדרה.

images

הסיפור שעומד מאחורי המאמר של אנני מתחיל בביקור שערכה במפעל חולצות T של חברת דיסני בהאיטי, במסגרתו ראתה נשים עובדות בתנאים מחפירים במשכורות מתחת למינימום, עבור מנכ"ל שמרוויח 100 אלף דולר לשעה בממוצע. כשניסתה לברר מדוע הנשים אינן חוזרות לקהיליות הכפריות מהן היגרו לערים, התשובה הייתה שמזון קואופרטיבי ייתר את החוות הפרטיות. האיטי הפכה ליבואנית מזון, ואתם יכולים לשער את האסון כאשר מחירי המזון האמירו כמה שנים מאוחר יותר, עקב שינויים גלובליים כגון מחירי הנפט, בצורות ועוד.

האיטי לא הייתה חזקה מלכתחילה – עוד אחד מאיי העבדים שייצר האימפריאליזם האירופאי, ועכשיו האימפריאליזם הכלכלי מכה שנית. מה הפלא שהמדינה הייתה כל כך חלשה כשהיכה בה גם הטבע, ברעידת האדמה ב- 2010 הזכורה כל כך לרעה. רעידות אדמה אנחנו לא יכולים למנוע, אבל בראייה ארוכת טווח הרעידה הייתה האסון הקטן של תושבי האי, ועל האסון הגדול אנחנו במו ידנו ארנקנו ופתק ההצבעה שלנו בקלפי אחראים. 

אני מסכים עם המסר המרכזי של אנני – זה שנקנה פחות חולצות T או נקפיד על חולצות שיוצרו בסטנדרט קיימות זה או אחר, אמנם חשוב אך לא יביא את השינוי.  לא מספיק להיות צרכנים מודעים יותר, וצריך גם ואולי בעיקר להיות אזרחים טובים יותר, אזרחים שמצביעים בקלפי למי שאכפת לו מהאסון שהקפיטליזם והגלובליזציה המיטו על המוחלשים, בחצר האחורית שלנו, ובעולם כולו.    

להגיב

שוד הגז הגדול – דעה אחרת

המדינה סוערת, האופוזיציה מסתערת, וחברי מהתנועות הירוקות והחברתיות בראש. פתאום כולם מבינים במשק האנרגיה, ולא סתם, אלא במשק האנרגיה בעוד 25-30 שנה. פתאום כולם דואגים לדורות הבאים. חגיגה של תכנון ארוך טווח. ואני, כמו בהרבה פעמים, חושב אחרת…

תראו, ראש האופוזיציה הגברת שלי יחימוביץ אותה אני מאוד מעריך בדרך כלל, מלינה היום כי בהצעת החוק לא כתוב מה יקרה בעוד 25 שנה לאחר שיגמרו המלאים, והיא שואלת "סוגרים את המדינה?". ואני שואל – לפני שנמצאו המאגרים, והעתודות העצמיות של ישראל היו בין אפס לכלום, האם התכוונו לסגור את המדינה בעוד חודשיים?

מעט מאוד אנחנו יודעים על משק האנרגיה בארץ ובעולם בעוד 25 שנה, אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא אחת מהשתיים – או שהשימוש בדלקים פוסילים יצומצם בצורה ניכרת או שכדור הארץ יתחמם במידה שעתודות הגז יהיו בין הדאגות האחרונות שלנו. זאת כי כבר היום ברור כי עתודות הדלקים הפוסילים בעולם (גז טבעי, נפט טבעי, פחם טבעי וכו', מלאים שכבר נמצאו ומחכים למי שיוציא אותם מן האדמה ויוביל אותם לבתי השריפה) גדולות פי 5 מהכמות שמותר לנו לשרוף אם אנחנו לא רוצים להכניס את כדור הארץ לסחרור אקלימי. כלומר, 80% ממה שכבר נמצא צריך להישאר באדמה!

ולכן, האינטרס הקר של ישראל הוא להוציא גז כמה שיותר מהר, ולמכור כמה שיותר, לפני שזה יהיה אסור, או יקר למשתמש הסופי (עקב מס פחמן כזה או אחר). בכסף שנקבל היום נוכל להשקיע לטובת הילדים של המחר, ומדינה עשירה וחזקה מקנה יותר ביטחון אנרטי ובכלל בהשוואה לקופת חיסכון של גז. בנוסף, בדרך זו נתרום גם להתמודדות עם ההתחממות הגלובאלית כי הצפת העולם בגז טבעי (טוב, לא אנחנו לבד נציף את העולם …) תדחוק החוצה מוקדם יותר דלקים פוסילים בעייתיים יותר כמו פחם טבעי, חולות זפת ועוד.

Comments (4)

טכנולוגיות מטלטלות 2025

מקינזי פרסמו דו"ח מעניין על טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לאימפקט אדיר בעשור הקרוב, על הכלכלה ועל חיינו.  ברשימה 12 טכנולוגיות והחברים שלי לעבודה ב- IBM ישמחו לראות את ארבע הראשונות –  mobile internet, automation of knowledge work, internet of things and cloud – אבל הבלוג הזה מתעניין בדברים אחרים.

אחרון חביב ברשימה – אנרגיות מתחדשות. הבשורה הטובה – היקף הייצור מאנרגית שמש ורוח עלה פי 19 מאז שנת 2000, והמחיר לוואט לייצור אנרגיה מהשמש ירד ב- 85%. עוד עשור או שניים בקצב הזה והדברים באמת יכולים להראות אחרת.

יחד עם זאת, מקום 11 ברשימה, טכנולוגיות למיצוי דלקים פוסיליים. ברם, האיום הכי גדול על המהפכה האנרגטית המחויבת הוא ירידה במחירי הדלק הפוסילי. רבים רואים בגז הטבעי ברכה. זה נכון כשהוא דוחק פחם טבעי וחולות זפת טבעיים. זה ממש לא נכון כשהוא רק נותן זמן לאנשי חברות האנרגיה להמציא דרכים למיצוי של אלו ושל דלקים פוסילים נוספים (ולא לשכוח – גם גז טבעי מייצר גזי חממה).

במקום 8 ברשימה עוד בשורה מהצד המשמח – טכנולוגיות לאגירת אנרגיה. התקדמות בתחום זה תשחרר צווארי בקבוק לשימוש נרחב יותר במקורות אנרגיה מתחדשים.

mc

אני קורא את הרשימה של מקינזי ומרגיש שמשהו חסר לי. זה לא שיש לי רעיון לטכנולוגיה אחרת שתעשה אימפקט יותר גדול, הלוואי והיה לי, אלא שאני חושב שלהסתכל רק על חצי הכוס המתמלאת זו טעות. האם לא נכון היה שמקינזי גם ישקללו את הנזק שהטכנולוגיות החדשות עומדות להביא עלינו?

ראו למשל – הדפסה 3D (מקום 9 ברשימה) שתאיים על מקום עבודתם של פועלי הייצור באשר הם, 12% מכוח העבודה הגלובאלי בדגש למדינות נחשלות, והתקדמות בתחום ההנדסה הגנטית (מקום 7 ברשימה) שנושאת בחובה סיכונים אתים וסכנות בריאותיות לא מבוטלות (לצד ההזדמנות).

ובראש כמובן, טכנולוגיות למיצוי דלקים פוסילים … אלו טכנולוגיות שמחריבות את כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותו. הילדים והנכדים שלנו ירגישו זאת היטב, וגם אנחנו חשים כבר את השינוי. לטכנולוגיות שכאלו יש מקום ברשימה שחורה של טכנולוגיות מטלטלות שמאיימות על שלום העולם, לא פחות מפצצת אטום באיראן, לא פחות מאיום הטרור האיסלאמי, ובעצם לא פחות משום איום אחר שאני מכיר. הבעיה היא שהנזק הוא של כולנו, והרווח הוא של ברוני פחמן ובני ביתם שיקראו את הממצאים של מקינזי בסיפוק רב. 

לינק לדו"ח המלא של מקינזי תוכלו למצוא כאן

להגיב

Older Posts »