Posts Tagged מזרח תיכון

סוריה – מה הביא למרי?

תומאס פרידמן בטור מצויין על המחסור במים ופיצוץ האוכלוסין שהיו בין הגורמים שהציתו את מלחמת האזרחים בסוריה. הגידולים שוועו למים ואין, עקב מיצוי יתר של המאגר התת קרקעי, לצד שנות הבצורת. בצר להם פנו החקלאים לשעבר, "פליטי הבצורת" כלשונו, לערים. פליטים צעירים אשר שוועו לעבודה, אך גם הם נשארו בידים ריקות. תוסיפו לכך את השלטון המושחת, את האנטרסים של גורמי חוץ ודת שונים ואת חוסר העניין של המערב בסוריה – וקבלתם את הסיפור כולו.

חשוב רק שנזכור כי כאשר ירגעו רוחות המלחמה הבעיות הדמוגרפיות והסביבתיות של סוריה לא יתפוגגו. הבצורות של השנים האחרונות הן רק פתח למה שההתחממות הגלובאלית תביא על המזרח התיכון, ואסור שנשכח שאנו וסוריה (לצערנו) עדיין נמצאים כמעט בסירה אחת. אך עם זאת, תחשבו עד כמה חקלאות מודרנית, ייעול השימוש במים ודשנים, יכולה להזיז את המדינה הזו קדימה. לישראל טובה סוריה חזקה ודמוקרטית, ומבלי לפתור את בעית היסוד סוריה לא תגיע למעמד שכזה.

מודעות פרסומת

להגיב

אזעקת g

בהקדמה המעולה של פרופ' דני רבינוביץ לספר (הנהדר) רשימות מאזור אסון הוא ממשיל את שינויי האקלים לשינוי בגודלו של מרכיב יסוד המעצב את עולמנו – כוח המשיכה (g).  בסוג של סגירת מעגל (ותודה לרון מילוא על הקישור), הנה נתונים מלווין של NASA המראים דרך שינויים בכוח הכובד את הירידה במי התהום בהודו.

תמונה1

מדידות דומות מצביעות על ירידה דרמטית במי התהום במזרח התיכון. השינוי בכוח המשיכה מזערי, לא מדאיג, אבל הירידה במי התהום היא סיפור אחר. 

על פי המודלים הקיימים, ממוצע הגשמים באזורנו בירידה (השנה ברוכה, לשמחתנו, אבל מגמת הירידה בממוצע כבר ברורה ומובהקת), אבל הביקוש למים בעלייה, עקב העלייה באוכלוסייה, ומאגרי המים לא מנוהלים בצורה בת קיימא, אלא מצטמצמים ב-  alarming rate (לשון NASA). הסהר הפורה, ערש הציביליזציה, הולך ומתייבש.

להגיב

סוריה

הסופה החורפית החזקה שפקדה אותנו בינואר לא פסחה על סוריה, על מאות אלפי פליטי ההתקוממות, ועל עניי המדינה הרבים. תשתיות החקלאות בסוריה כבר ספגו מכה קשה במלחמת האזרחים, והפריון החקלאי ירד למחצית עקב הפגיעה בתשתיות, מחסור בדשנים, זרעים וכד'. גם ההצפות האחרונות לא היו לגשמי ברכה – לא לאלו הגרים במאהלי הפליטים ולא לתשתיות הקורסות כגון תעלות ההשקיה.

קובץ:Coat of arms of Syria.svgבעיני יש כאן דוגמה ברורה כיצד החלשים והמוחלשים הם הנפגעים העיקריים כשהטבע מכה בנו בעוצמה, ומצד שני, יש כאן הוכחה לכוח העמידה (והלחימה) של המין האנושי בעבור הדברים החשובים לו.

הבעיות הסביבתיות של סוריה לא יפתרו עם נפילת השלטון הנוכחי. כשם שמורסי הנשיא המצרי הראשון פוסט עידן מובארק מגלה כמה קשה לנהל את המדינה הנחשלת שלו, כך יקרה גם בסוריה. בעידן פוסט אסאד, במהירה בימינו, טוב יעשה המערב אם יעזור לסוריה לשקם את תשתיותיה החקלאיות, ועמידותה לפגעי האקלים שעוד יגיעו. החקלאות בסוריה היא חקלאות מאוד מאוד בזבזנית בהשקיה ולא יעילה בשימוש בדשנים וכו'. במאמץ יחסית קטן אפשר להקפיץ אותם דור קדימה, לשפר את רווחת התושבים, ולהוריד את ההתמרמרות שעלולה להזין ארגונים קיצוניים שונים. 

להגיב

הזמנה ליום עיון – השלכות גאואסטרטגיות של שינויי האקלים

שמח להזמינכם ליום עיון שייערך באוניברסיטת חיפה ב -12/1/2012, לסיכום ביניים של עבודת הצוות הגאואסטרטגי במרכז הידע להערכות ישראל לשינויי האקלים. מרכז הידע ממומן על ידי המשרד להגנת הסביבה ומרוכז על ידי אונ' חיפה. בראש הצוות הגאואסטרטגי עומד פרופ' ארנון סופר, ולמרות הערכתי הרבה אליו, והשתתפותי האישית בצוות, איני יכול שלא לשוב ולהרים גבה על הרכב הפורום. כפי שתראו בהזמנה, הפורום נשלט על ידי אנשי אקדמיה, מדענים, וחסרים לי אנשי תכנון ואנשי מערכת הביטחון. ולמרות זאת, אני בטוח שיום העיון יהיה מעניין ואני מבטיח לעדכן. ולמתעניינים – הנה ההזמנה ליום העיון.

להגיב

מאמר במערכות

השלכות אפשריות של שינויי האקלים על ביטחון ישראל הוא אחד מהנושאים המרכזיים של הבלוג הזה. לסיכום הבנתי את הדברים, קראו את המאמר שפרסמתי לאחרונה בביטאון מערכות.

להגיב

סכרים

אנרגיה הידרו-אלקטרית היא מקור האנרגיה המתחדשת המשמעותי ביותר בעולם. סכרי ענק ותחנות כוח מנצלים את האנרגיה הפוטנציאלית של זרימת המים להפקת חשמל. אבל מסתבר שאין טוב בלי רע, ושינויי האקלים עושים את המצב למורכב עוד יותר.

האם ידעתם שאגם נאצר שנוצר עקב סכר אסואן מאבד שליש עד רבע מזרימת הנילוס הנכנסת אליו עקב התאיידות? המשמעויות למצריים המדברית ברורות, והולכות ומחמירות עם הגידול באוכלוסייה ושינויי האקלים. הפיתרון הכי מקיים יהיה ככל הנראה פרוק סכר אסואן והקמת תחנת כוח גרעינית כתחליף לתחנת הכוח ההידרו-אלקטרית אבל כולנו יודעים שזה לא מה שהולך לקרות.

במקומות שונים בעולם, התחממות כדור הארץ הביאה לירידה במשקעים וירידה בתפוקה בתחנות הכוח ההידרו-אלקטריות, למשל בנהר הקונגו. לעומת זאת, במקומות אחרים בעולם גשמי זעף הביאו לסכנה של פריצת הסכרים ושטפונות, למשל בהודו. אלו רק דוגמאות והן לא מפתיעות – מערכות הסכרים שנבנו במאה ה- 20 אינן מתאימות להידרולוגיה של המאה ה- 21, והפער רק ילך ויחריף.

לקריאה נוספת, ראו מאמר קצר ב- Scientific American, והיותר מתעניינים מוזמנים לקרוא בספר – When the rivers runs dry. עוד על הספר הזה באחד הפוסטים הקרובים.

להגיב

הודעה משמחת, לצערי

מדינת ישראל החליטה להקים מרכז ידע לגיבוש מדיניות להערכות מדינת ישראל לשינויי האקלים. בעיני זו בשורה משמחת. כפי שאתם יודעים, אני חושב שהעיסוק בהסתגלות צריך להיות במוקד הדיון בישראל במשבר ההתחממות הגלובאלית. זה מצער שאנחנו צריכים לדון בנושאים כאלו, אבל זה בהחלט משמח שהאסימון נפל וימוסד הדיון בנושא 🙂

יש בכוונתי לתרום לעבודת המרכז, וככל הנראה אשתלב ב"וועדה המייעצת" לתת-הצוות שידון בהשלכות הגאו-אסטרטגיות בראשות פרופ' ארנון סופר. עדכונים בהמשך.

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: