Posts Tagged פליטים סביבתיים

סוריה – מה הביא למרי?

תומאס פרידמן בטור מצויין על המחסור במים ופיצוץ האוכלוסין שהיו בין הגורמים שהציתו את מלחמת האזרחים בסוריה. הגידולים שוועו למים ואין, עקב מיצוי יתר של המאגר התת קרקעי, לצד שנות הבצורת. בצר להם פנו החקלאים לשעבר, "פליטי הבצורת" כלשונו, לערים. פליטים צעירים אשר שוועו לעבודה, אך גם הם נשארו בידים ריקות. תוסיפו לכך את השלטון המושחת, את האנטרסים של גורמי חוץ ודת שונים ואת חוסר העניין של המערב בסוריה – וקבלתם את הסיפור כולו.

חשוב רק שנזכור כי כאשר ירגעו רוחות המלחמה הבעיות הדמוגרפיות והסביבתיות של סוריה לא יתפוגגו. הבצורות של השנים האחרונות הן רק פתח למה שההתחממות הגלובאלית תביא על המזרח התיכון, ואסור שנשכח שאנו וסוריה (לצערנו) עדיין נמצאים כמעט בסירה אחת. אך עם זאת, תחשבו עד כמה חקלאות מודרנית, ייעול השימוש במים ודשנים, יכולה להזיז את המדינה הזו קדימה. לישראל טובה סוריה חזקה ודמוקרטית, ומבלי לפתור את בעית היסוד סוריה לא תגיע למעמד שכזה.

מודעות פרסומת

להגיב

מעריב יום שישי

אנחנו בבית כבר לא קונים עיתונים, אבל ביום שישי האחרון יצא לי לעיין בעיתון מעריב. מצאתי שם (ולאחר מכן מצאתי בשבילכם את מרבית הלינקים הרלבנטיים):

  • מאמר על הסכנה במינים פולשים, שיותר ויותר יגיעו לכאן בגלל שינויי האקלים
  • מאמר על סיר הלחץ בדרום תל אביב של הפליטים/מבקשי העבודה, חלקם מהגרי אקלים שילכו ויתרבו ככל שמשבר האקלים יהפוך את החיים בכמה מדינות באפריקה לבלתי נסבלים
  • מאמר על המשבר  הכלכלי ההולך ומתעצם במצרים שאין לה את התנאים הנדרשים לקיים בכבוד את אוכלוסיותה הגדלה ללא קשר מי יהיה בשלטון וזאת עוד לפני שעליית מי הים תנגוס בדלתא הפוריה ותקטין את הזרימה בנילוס מקנה החיים
  • הפנייה מהטור הסאטירי של יהונתן גפן לדברים קשים של הדמוגרף הנודע פול ארליך שהתריע כבר ב- 1970 על הסכנה שבפיצוץ הדמוגרפי וכיום בראיון לגרדיאן הבריטי הוא קורא לחזור לאוכלוסייה של 1.5-2 מיליארד איש (זו האכולוסייה שהייתה לפני כ- 75 שנה).
  • (אגב, מאמר נוסף מומלץ מאוד בגרדיאן מביא את העיקרים ממחקר של החברה המלכותית ועניינו דמוגרפיה וצריכה. המחקר מחדד היטב את החשיבות של המכפלה של השניים, ולכן כדי להגיע למצב בר קיימא נדרש להוריד את הצריכה של משאבי הטבע במדינות העשירות)

מי אמר שהמשבר הסביבתי עדיין לא כאן?

להגיב

מאמר במערכות

השלכות אפשריות של שינויי האקלים על ביטחון ישראל הוא אחד מהנושאים המרכזיים של הבלוג הזה. לסיכום הבנתי את הדברים, קראו את המאמר שפרסמתי לאחרונה בביטאון מערכות.

להגיב

האיים המלדיביים

האיים המלדיביים רואים את שינויי האקלים בדאגה רבה, ונערכים. אין להם ברירה – רבים מכ- 200 האיים המאויישים נמצאים בגובה ממוצע של פחות ממטר אחד מעל פני הים. וזו לא הבעיה היחידה – מקורות ההכנסה המרכזיים באיים הם דייג ותיירות, בעיקר בזכות ריף האלמוגים. אלא ששינויי האקלים פוגעים בדגה, וריף האלמוגים הולך ונהרס עם עליית חומציות האוקיינוסים.

על תכנית ההסתגלות לשינויים קראתי ב- ClimatePrep.org מבית WWF, אתר המרכז עדכונים על מאמצים להסתגלות ברחבי העולם. אתם מכירים את הסיסמה – mitigation או "צמצום פליטות" מיועד למנוע את הבלתי ניתן לניהול, ואילו הסתגלות, adaptation, מיועד לנהל את הבלתי ניתן למניעה. mitigation תלוי בעיקר במעשיהם של הפולטות העיקריות – ארה"ס וסין, ואילו adaptation נכון ונדרש בכל העולם.

נחזור לאיים המלדיביים. תכנית ההסתגלות באיים כוללת הערכות לשינויים במיקום האוכלוסייה, בעדיפות ל- safe islands, אבל נשקלת גם העתקה להודו ואוסטרליה, הגנה על תשתיות באיים המרכזיים, ופרוייקטים שונים להתאמת התיירות ומשק הדייג למציאות המשתנה.

אין הרבה מקומות בעולם בהם השפעת משבר האקלים בהירה כמו באיים המלדיביים, אבל שלא נתבלבל – השינויים באיים בלתי נמנעים (הים ימשיך ויעלה בעשרות ס"מ גם אם נעצור דום את פליטת גזי החממה), אבל אם העולם לא יתעשת, מה שעובר על האיים הוא רק קדימון לפגיעה באיים, ערי חוף ודלתאות, לכל אורך ורוחב הגלובוס.

להגיב

מה אכפת לנו מויטנאם?

על רקע הניגוד בין דרכו של מנחם בגין בנוגע לפליטי ויאטנם לבין החלטת הממשלה האחרונה על גירוש ילדי השוהים הבלתי חוקיים, נתקלתי השבוע בבלוג המעלה בעיני חשש שויטנאם עומדת "לייצר" עוד הרבה פליטים. בשנות ה- 70 הפליטים היו תוצאה של עימותים על רקע אידיאולוגי. הפליטים עליהם אני מדבר הפעם הם פליטים סביבתיים.

הבלוג מנתח את השפעת עליית מי הים על דלתת המקונג, ומונה צרור של צרות. מצד אחד העלייה במי הים, שמביאה לחדירה עמוקה יותר של מי ים מלוחים בתקופה היבשה, ומצד שני יש עלייה בתדירות ועצמת השטפונות, ובעצמת הפגיעה בחקלאות ובתשתיות בעת השטפונות. עלייה של כ- 1 מ' בגובה פני הים (תרחיש אפשרי ויש אומרים אף צפוי למאה ה- 21) תציף חצי מהדלתא, ותשנה לחלוטין את האיזון הסביבתי-אקולוגי באזור כולו.

האם נראה כאן בישראל פליטים סביבתיים מויטנאם אני לא יודע, אבל ב"עולם חם, שטוח וצפוף" (כשם ספרו המעולה של תומאס פרידמן), סביר מאוד להניח שמה שיקרה בויטנאם ישפיע גם עלינו. 

Comments (1)

הגירה לינארית ממקסיקו

מחקר סטטיסטי מעניין שהתפרסם לאחרונה אומד את מספר המהגרים הצפוי ממקסיקו לארה"ב עד 2080, כפונקציה של שינויי האקלים. התוצאה – 2-10% מהאוכלוסייה, שהם 1.4-6.7 מיליון מבוגרים מעל גיל 15, וילדיהם בנוסף כמובן. הכותבים מציינים בזהירות כי הם מניחים "שכל שאר המשתנים נשארים קבועים", אבל אני מטיל בספק הנחה יסודית במודל שלהם – הנחת הלינאריות.

המודל שלהם מתבסס על נתונים מהשנים 1995-2005, והוא בעיקרון מודל לינארי דו-שלבי. תחילה נמדד אפקט השינוי באקלים על היקף הגידולים, ולאחר מכן נמדד הקשר בין היקף הגידולים להגירה. במחקרם הם קיבלו קשר מובהק בין המשתנים המסבירים למשתנים המוסברים, ממנו הם ביקשו להסיק על הצפוי בעתיד.

מה שמטריד הוא, שמדובר באקסטרפולציה – תהליך המתאר יצירת נקודות חדשות מחוץ לתחום סופי של נתונים ידועים, להבדיל מאינטרפולציה, שזהו התהליך ליצירת נקודות בתוך התחום הנתון (לכל מי שהמונחים נהירים לו – התנצלותי על הפירוט, רק שיצא לי לגלות יותר מפעם כי המונחים החצי מקצועיים אינם שגורים בציבור).

החוקרים הראו התאמה בין נתוני העבר למודל לינארי, שבו יש יחס קבוע בין המשתנים. טוב ויפה. אבל, כאשר אחד מהמשתנים (האקלים במקרה זה) יוצא משמעותית מהטווח המוכר, המודל הלינארי אינו מובטח, ויש לחשוש ממודל אקספוננציאלי עם משוב עצמי בו השפעת השינוי מוכפלת ומשולשת (ויש גם סיכוי למשוב בולם עם תוצאות הפוכות – לו יהי).

ולכן, כל מי שחשב שמיליונים בודדים של מהגרים בוגרים ממקסיקו לארה"ב עד 2080 זה לא דבר משמעותי, כדאי שיקח בחשבון שהמציאות עשויה להיות שונה ובהרבה. וביחס אלינו, האם מישהו מכיר מחקר מקביל ביחס למהגרים אפריקאים, כלומר מחקר כמותי סטטיסטי הבוחן האם יש אמת בהשערה המאוד סבירה שמספר המהגרים המגיעים לישראל הוא פונקציה (גם) של תנאי האקלים?  

להגיב

מסתננים

רבים מהמסתננים מהגבול המערבי הם פליטים סביבתים שאינם ברי גירוש. לכן, חשוב במיוחד שמדינת ישראל תשקיע את המשאבים הנדרשים בסגירת הגבול.

כמה מסתננים יש? לפי דו"ח של מכון המחקר של הכנסת, ממוצע של כ- 6000 בשנה בשלושת השנים האחרונות (לעומת עד 1000 בשנים קודמות). 2010 תהיה כנראה "שנה רעה" – עד אמצע מאי הסתננו כבר מעל 5000. החשש הוא כמובן מעלייה דרמטית במספרים, ושינויי האקלים באפריקה נתפסים כגורם מרכזי אפשרי ל"פליטים סביבתיים". 

מרבית המסתננים אינם ברי גירוש בחסות האו"ם, עקב הערכה כי המצב הפנימי במדינתם קשה. גם בנושא מעמד הפליטים הסביבתיים יש עיסוק רב בעולם ובאו"ם, ובהחלט ייתכן שהם ייהנו מ"חסינות" מגירוש. ולכן, צריך לדאוג שהם לא ייכנסו.

גדר לאורך הגבול המערבי תצמצם את מספר המסתננים ו"תעודד" אותם לחפש מקומות אחרים, שאינם ישראל. בעבר הדיון על הגדר היה בעיקרו בהקשר מענה לטרור, והיו שטענו שהמענה יהיה חלקי ולכן לא באמת מועיל. ואכן, 80% מענה לטרוריסטים זה מעט, אבל מצד שני 80% מענה למסתננים זה המון.  

 

Comments (1)

%d בלוגרים אהבו את זה: