Posts Tagged קרחונים

ויזואליזציה מרשימה של עליית מי הים

מספר מחקרים שהתפרסמו לאחרונה טוענים כי אנטרקטיקה עברה את נקודת האל חזור, והקרחונים שם נמצאים בתהליך הפשרה שאין ביכולתנו לעצור, לפחות בטכנולוגיה הידועה היום. בפעם הקודמת שכמות גזי החממה הייתה במידה הנוכחית הים היה גבוה במספר מטרים, והסיבה שערי החוף שלנו עדיין לא מוצפות היא קצב ההפשרה שמביא לשיהוי בעליית פני הים. אבל אם עברנו את נקודת האל-חזור, יום אחד זה יקרה …

רציתי להפנות אתכם לתצוגה מרשימה של משמעות עליית מי הים ב- 4 מטרים. זוהי תחזית "ממוצעת" ל- 2300, אבל חשוב גם לדעת שדו"ח ה- IPCC לא הצליח להוציא מכלל אפשרות עלייה שכזו עוד במאה הנוכחית (התחזית עומדת על פחות ממטר, אבל התוצאה צוינה כבעלת אמינות מוגבלת). שלא נדע. באתר אליו אני מפנה שימו לב לאופן שבו אפשר להזיז שמאלה וימין את מרכז התמונה כדי לראות ביתר פירוט את ההבדל בין לפני ואחרי. תמונה אחת, או במקרה זה, שתי תמונות, יותר טובות מאלף מילים. 

140519_future_sanfran

מודעות פרסומת

להגיב

קרחוני דרום אמריקה הולכים ונעלמים

UNEP, סוכנות האו"ם להגנת הסביבה,  מדווחת במגזין החודשי שלה על צמצום שטח הקרחונים בדרום אמריקה. הקרחונים בדרום אמריקה פרוסים לאורכה, מצפון לדרום, בצד המערבי של היבשת, והנפח שלהם הולך ומצטמצם בקצב חסר תקדים בעשרות השנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובאלית. הדו"ח מתמקד בקרחונים הטרופים, מרביתם ב- פרו, ומונה את ההשפעות השליליות לאספקת מי שתיה בדגש לעונה היבשה, לזרימה בנהרות ולמערכות אנרגיה הידרואלקטריות, למגוון הביולוגי עקב פגיעה במערכות ייחודיות מקומיות, ועוד.

אם רציתם לראות קרחונים בפרו – כדאי שתזדרזו ותיסעו לטייל שם בהקדם. בתמונה הזאת רואים את ההבדל בקרחונים ב- פרו – 1987 לעומת 2012. מה שעוד רואים זה את ההבדל באיכות הצילום. אם רק נדע להפנות את הטכנולוגיה האנושית לכיוונים הנכונים אני בטוח שנוכל לשמור על הקרחונים, ועל המערכות שנשענות עליהם.

סיפור אחד קטן משך את תשומת ליבי. (ראו  Box 2 במאמר וגם לינק).  בשנת 1941 נפל חלק מקרחון לאגם Palcacocha ויצר גל שהביא למותם של מעל 5000 איש בעיר Huaraz, כ- 20 ק"מ במורד הנחל.  תכולת האגם ב- 1941 הייתה כ- 12 מיליון קוב, בשנים שלאחר מכן הוא הצטמצם מאוד וכמעט נעלם, אך בעשרות השנים האחרונות עקב הפשרת הקרחונים הוא הולך וגדל – 17 מיליון קוב ב- 2009 ובמגמת עלייה. כתוצאה מכך הסיכון על תושבי Huaraz בעלייה, וחשוב לציין שכיום גרים בעיירה כ- 120 אלף איש. גל המים והבוץ והעצים והסלעים יגיע לעיר תוך עשרים וקצת דקות – לא מספיק זמן כדי להתפנות – אללה ירחמו על מי שיהיה שם בשיטפון. ניתן להקטין את הסיכון על ידי פעילות הנדסית מונעת, אך ספק בעיני אם התקציבים הנדרשים יגיעו בזמן.

להגיב

האוורסט הולך ונמס

מחקר חדש מציג כי קרחוני ההימאליה הולכים ונסוגים בקצב הולך וגובר – שטח הפנים שלהם ירד ב- 0.12% לשנה באמצע המאה הקודמת, והירידה האיצה ל- 0.7% לשנה בשנים האחרונות. כתוצאה – קו השלג הולך ונהיה גבוה יותר – 3.6 מ' לשנה בממוצע. והסיבות – הטמפרטורה המקומית בעלייה, והיקף המשקעים בירידה (אך יש עלייה באירועי קיצון – נשמע מוכר?). המחקר מתמקד בתצפיות ואין בו תחזיות. בעבר נטען כי ב- 2035 לא ישארו קרחונים בהימאליה אך התברר כי אלו לא תחזיות מבוססות. חשיבות התחזית עצומה – ההפשרה העונתית של קרחוני ההימאליה היא מקור מים ראשי למאות מיליונים של אנשים בדרום מזרח אסיה. 2035 זו אולי הערכה מוקדמת מדי, אבל בקצב הזה אין ספק  לאן פנינו מועדות.

pr_2013-20-hi-res

להגיב

תלפימיט

יוזמה ברוכה של כמה מבוגרי תלפיות הביאה לכנס שנתי – תלפימיט ואני הייתי קורא לזה תלפיטד – שבו בוגרים מרצים בנושאים שונים במסגרת זמנים של כ- 20 דקות. לשמחתי השנה ניתנה לי הבמה להרצאה בנושא "ההתחממות הגלובאלית למה, כמה ולמי אכפת", בדגש לאי הוודאות שמאפיינת את התחזיות. אתם מוזמנים לצפות בתוצאה.

Comments (2)

עליית מי הים במאה ה- 21

כפי שכתבתי לא מזמן בפוסט בנוגע להדלפת הפרק המדעי של פאנל המומחים של האו"ם, הבשורות לגבי עליית מי הים במאה ה- 21 מדברות אמנם על עלייה של 30 ס"מ עד מטר בלבד, אך מציינות כי יש מודלים החוזים עלייה גדולה יותר. להבדיל מתחומים אחרים בהם מסקנות הפרק חדות ונמרצות (למשל הקביעה כי "יש התחממות גלובאלית והיא בעיקרה מעשה ידי אדם"), בתחום התחזיות לעליית מי הים נותר ספק רחב.

ג'יימס הנסן, מנהל המכון למחקרי חלל ב- NASA, פרופסור באונ' קולומביה ומבכירי מדעני האקלים בעולם מסביר חלק מאי הוודאות במאמר קצרצר שפרסם לאחרונה באתר שלו.

עליית מי הים נובעת מהתחממות ממוצעת של המים, המביאה להתרחבות האוקיינוסים, ומהפשרת הקרחונים. עד היום ההתחממות/התרחבות הייתה החלק המרכזי, שהביא לעלייה של כ- 30 ס"מ במאה ה- 20. אי הוודאות העיקרית נוגעת להפשרת הקרחונים. במצב יציב בעולם חם ב- 2 מעלות ויותר לא צפויים קרחונים בגרינלנד כלל, והנ"ל משמעותו ים גבוה במטרים רבים מאוד, אך למזלנו, על פי המודלים המקובלים יש שיהוי בין ההתחממות לבין ההפשרה, שיהוי שיכול לקחת מאות שנים רבות.

המודלים המקובלים מניחים שהשינוי בקצב ההפשרה של גרינלנד יהיה לינארי, ומשמעות הדברים תרומה צנועה של 30 ס"מ לעליית מי הים עד 2100. במאמר הקצרצר הנסן מעלה השערה כי הקצב אינו לינארי וכי עליית מי הים במאה ה- 21 עלולה להיות מטרים רבים – המשמעות להתיישבות הנרחבת של האנושות לאורך החופים והנהרות הרסנית וברורה. הנה הגרף עם הנתונים (כפי שפורסם לאחרונה במאמר של Shepard ואחרים ב- Science) וחשוב לציין כי כל 360 גיגהטון הוא עוד מ"מ עליית מי ים ממוצעת:

ice

מהנתונים  ברור שקצה ההפשרה עולה אך קשה לדעת האם השינוי בקצב ההפשרה הוא לינארי הוא אקספוננציאלי, והנסן מוסיף כמה הערות חשובות. ראשית, הפשרה מהירה של הקרחונים תביא לאפקט קירור מקומי שיאט את תהליך ההפשרה. זו בשורה טובה, ממתנת, אבל צריך לזכור שגרדינט טמפרטורה חד מהמקובל  בצירי האורך של כדור הארץ יביא לעלייה בעוצמת הסופות ואסונות הטבע.

אז מה עושים? נכון שצריך לעקוב ולראות כיצד הדברים מתפתחים, אבל אי אפשר לשבת על הגדר. אם יתברר שאנו במסלול לא לינארי, זה עלול להיות במועד מאוחר מדי מכדי לעצור את המגמה. ההמלצה של הנסן, ובעיני זו ההחלטה ההגיונית היחידה, היא להתחיל לצמצם בהדרגה ובמהירות את פיזור גזי החממה, והדרך להשיג זאת היא בקביעת מס פחמן – בואו נתחיל בארה"ב וסין ואז יבואו גם כל השאר.

תוספת: הנה לינק לראיון עם פרופ' החוקר את קרחוני גרינלנד.

להגיב

הדלפה של הפרק המדעי של דו"ח ה- IPCC ה- 5

פאנל המומחים של האו"ם מורכב ממספר קבוצות, וקבוצה מספר 1 אמונה על כתיבת פרק הרקע המדעי. הדו"ח החמישי של הצוות אמור לצאת בשנה הבאה, אבל הודלף לאחרונה לרשת. ההדלפה בוצעה על ידי אחד מ- 800 המדענים החברים בצוות העבודה, ראו http://www.stopgreensuicide.com/, הידוע בדעות המתנגדות לעמדה הרווחת ביחס לחלקו של האדם בהתחממות (כן, יש גם כאלו בפאנל המומחים), ולא מעט בלוגים המתייחסים לטיוטה בעולם מדברים בעיקר על שינוי רב משמעות ביחס לחלקה של השמש בהתחממות. 

אני קראתי את מרבית פרק התמצית למקבלי החלטות ונשארתי מאוד מוטרד. אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם. לפי התמצית למנהלים ההתחממות היא חד משמעית,  ובוודאות (virtually certain) היא בעיקרה מעשה ידי אדם. הגורם המרכזי להתחממות – עלייה בגזי החממה (בעיקר דו-תחמוצת הפחמן) כתוצאה מפעילות אנושית. גם בהיבט התחזית להמשך לא נתקלתי בבשורות טובות. כולנו כבר חשים בשינויי האקלים ועלייה באירועי הקיצון, ועל פי המודלים (אשר על פי הדו"ח הולכים ומשתבחים עם השנים) המגמה הזו תימשך בקצב הולך וגובר. 

מי שעוקב אחרי, יודע שיש לי "חיבה מיוחדת" לעלייה בפני הים – אולי כי זה מוחשי, ואולי כי זה הרסני וגלובאלי. הנה לינק לפרק שהודלף בנושא. הבשורה הטובה – התחזית עד סוף המאה מדברת רק על 30 ס"מ עד מטר, כתלות בתרחיש. אבל, כפי שמציינים המומחים, לתחזית זו אמינות מוגבלת. חלק מהמודלים הנוגעים להפשרת הקרחונים חוזים עליה גדולה יותר, אך אמינותם מוטלת בספק, וזה אומר – אי אפשר לקבל אותם אבל גם אי אפשר לבטל אותם … בראייה ארוכת טווח, בעולם חם ב- 2-3 מעלות (ואנחנו צועדים לשם בבטחה) הדו"ח קובע כי הים בסופו של דבר יעלה ב- 6 מטר לערך, אבל קצב העלייה אינו ידוע, ויכול להגיע לאלף שנים.

ה- IPCC הוציא הודעה המוחה על ההדלפה. באופן פרדוקסלי ככה נודע לי עליה. אז תודה …

Comments (1)

Arctic Report Card

הקוטב הצפוני הוא אחד האזורים בהם שינויי האקלים בולטים במיוחד, ואחד האזורים בהם לשינויים המקומיים יש השפעות משנה גלובאליות. על רקע זה דו"ח המצב לשנת 212 מדאיג במיוחד.

הדו"ח שפרסמה NOAA – הסוכנות האמריקאית לחקר האוקיינוסים והאטמוספירה – מתומצת בסרטון שלהלן. הרבה שיאים נשברו ב- 2012, אבל הכי מטריד הוא הביטוי שחזר יותר מפעם אחת – faster than predicted. לא רק ששינויי האקלים בקוטב הצפוני מעידים על ההתחממות הגלובאלית, הם גם מספרים לנו שקצב השינוי גדול מכפי שצפינו. שוב יש טעות במודלים, ושוב לכיוון הלא נכון.

עיקר הממצאים של הדו"ח מרוכזים כאן ובמצגת ותוכלו למצוא חומרים רבים באתר של NOAA. אני ממליץ במיוחד לצפות בשני סרטונים קצרים בדף המתאר את הירידה הרב שנתית בכמות הקרח על המים. יופי של המחשה ויזואלית.

ללא שם

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: