Posts Tagged תחבורה

הסחר הימי מנסה להתיישר עם הסכם פאריז

רקע: ספינות סוחר משתמשות בדלק זול ולכן מלוכלך, וכפועל יוצא הן פולטות הרבה מאוד גזי חממה, ומזהמות את האוויר באזורי חוף הסמוכים לקווי שייט עיקריים. כיום הסחר הימי אחראי ל- 2.3% מפליטת גזי החממה, ובתרחיש עסקים כרגיל הפליטות יגדלו פי 4 עד 2075, בסתירה גמורה להסכמי פריז לצמצום סך הפליטות בעולם.

תשמעו את הפרדוקס – היום מיכליות ענק שורפות דלק מזהם במסעם להעביר דלק מזהם לא פחות לנמלים מהם יוצאות ספינות סוחר, ובמערב הפרוע של הסחר הימי אף אחד לא משלם (חוץ מהדורות הבאים …) על הנזק הסביבתי משריפת כל הדלקים האלו, וכל זה כדי שבעולם המערבי יוכלו לקנות סחורה זולה שיוצרה בסין, או שבישראל נוכל לשתות מים מינרלים שבוקבוקו באיטליה.

חדשות טובות?
לראשונה, ארגון האו"ם לרגולציה של הסחר הימי סיכם אסטרטגיה לצמצום הפליטות וקבע יעדים, המבקשים להקטין את הפליטות המצטברות של גזי חממה מהמגזר ל- 28-43 גיגהטון עד 2075 (לעומת 101 גיגהטון בתרחיש עסקים כרגיל). אבל, האמריקאים (כרגיל) מסתייגים, כדי להתיישר עם הסכם פאריז תקציב הפליטות עד 2075 היה צריך להיות 17 גיגהטון בלבד, ובכלל לא ברור לי כיצד יאכף ההסכם, כלומר מי ואיך ישלם על חריגה מתקציב הפליטות.

ואם תשאלו אותי, הפתרון הנכון הוא הקטנת הסחר הימי באמצעות מס פחמן. כיום, מי שקונה בצפון אמריקה סחורה זולה שיוצרה במזרח אסיה לא משלם על הנזק הסביבתי של הובלת הסחורה, ואילו מיסוי ריאלי המבטא את הנזק מהוספת גזי החממה לאטמוספירה, היה מקטין את הסחר הבינלאומי, מעודד ייצור מקומי, ואולי אף מחזיר לפרופורציה את "תרבות" הצריכה. אבל, בעידן טראמפ מס פחמן גלובלי הוא דימיוני לחלוטין, ומס פחמן "מגזרי" מטעם ארגון האו"ם לרגולציה של הסחר הימי אינו סביר גם הוא – נראה לכם שהארגון יתמוך במיסוי שיביא להקטנת היקפי הסחר?

לקריאה נוספת – מאמר ב- Washington Post

 

מודעות פרסומת

להגיב

רשיון נהיגה?

עד לא מכבר פרק חשוב בחלום האמריקאי היה רישיון נהיגה בגיל הכי מוקדם שאפשר. כבר לא, וצפו בעצמכם בגרף הלקוח מ- כאן. ב- 1983 כמעט 70% מהנוער בגיל 17 אחז ברישיון, כיום פחות מ- 50%. ב- 1983 מעל 90% מהצעירים בני 20-24 אחזו ברישיון כיום פחות מ- 80%.

רשיונות נהיגה צעירים

למה? חוקרים אמריקאים שאלו 600 וקצת חסרי רישיון נהיגה בן הגילאים 18 ו- 39 לשתי הסיבות העיקריות והתשובות השכיחות היו:

1. אין לי זמן, עסוק מדי – 37%

2. אחזקת רכב יקרה מדי – 32%

3. מצליח לקבל תחבורה מאחרים – 31%

4. מעדיף לרכב באופניים או ללכת ברגל – 22%

5. מעדיף תחבורה ציבורית – 17%

6. דאגה להשלכות סביבתיות – 9%

7. אין צורך, עובד ברשת מהבית – 8%

8. נכות אישית – 7%

אני לא יודע מה המגמות בסיבות, ואיזו סיבה התחזקה עם השנים והביאה לירידה במספרים הכוללים, אבל מעניין להבחין כי סיבות 1 ו- 2 השכיחות ביותר מתכתבות עם העלייה באי השוויון החברתי, וסיבות 4 עד 6 קשורות לעלייה במודעות להשפעתנו על הסביבה, ומשמחות את המאמינים בחזון הקיימות האורבאנית.

ומה בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין 2003 ל- 2013 שיעור בעלי הרישיון בגיל 17-18 ירד מ- 36% לטיפה פחות מ- 30%, ובגיל 19-24 ירד מ- 66% ל- 63% בערך. מה שאנחנו רואים בברור זה שיעור רישיונות הרבה יותר נמוך מארה"ב, אבל גם אצלנו שיעור בעלי הרישיון בירידה (קצב ירידה – ממוצע לשנה – נמוך מארה"ב בערך בפקטור 1.5).

כשיורדים לפרטים (2007 לעומת 2013), שיעור הרישיונות בקרב נשים יציב/עולה והירידה היא בעיקר בשיעור הרישיונות בקרב גברים.

מה הסיבות לשינויים בישראל אני יכול רק לנחש, ואם תרשו לי, אני לא חושב שלסיבות הירוקות (4 עד 6) יש משקל משמעותי בישראל. לצערי, סיבות 1 ו- 2 הן כנראה המשמעותיות ומבטאות את אי השוויון החברתי הגדל, כמו גם את העלייה במשקלן הדמוגרפי של אוכלוסיות חלשות יחסית (חרדים, בדואים) ובמיוחד בגילאי צעירים.

Comments (1)

2025

תאגיד המידע Thomson Reuters, המנהל בין השאר את מאגר הציטטות המדעי העולמי Web of Science, העז לחזות 10 טכנולוגיות מבטיחות שינוי כבר ב- 2025. עתידנות זה מקצוע עם הצלחה חלקית מאוד, אפילו כשמסתכלים רק 10 שנים קדימה, ועדיין הרשימה שלהם מעניינת ומעוררת מחשבה ותקווה. לצורך התחזית הן סרקו את מאגרי הפרסומים והפטנטים וחפשו את התחומים החמים והמבטיחים – הנה תמצית הדברים.

Brett Ryder 2025 illustration 3

1 – תרופות לצמצום מחלת האלצהיימר ודמנציה בכלל, על בסיס מחקר גנטי.

2 – מקור האנרגיה הראשי יהיה מהשמש.

3 – תרופה למניעת סכרת סוג 1.

4 – סוף למחסור במזון. תאורה טבעית מלאכותית תאפשר גידול יבולים לאורך כל שנות השנה בסביבות סגורות שאינן רגישות לתנאי האקלים.

5 – הנעה חשמלית למטוסים, וראו פוסט שלי בנושא.

6 – הכול, אבל הכול הכול הכול, יהיה מחובר לרשת הדיגיטלית.

7 – סוף לאריזות מפלסטיק. אמרו שלום לאריזות אורגניות מתכלות.

8 – צמצום תופעות הלוואי מתרופות לטיפול בסרטן.

9 – מיפוי DNA מילדות ינחה את הטיפול הרפואי לאורך החיים (אגב, לצד ההזדמנות, צפויות כאן בעיות אתיות מורכבות למערכות הבריאות ובעיקר הביטוח הבריאותי).

10 – ואחרון חביב, התקדמות ניכרת בטלפורטציה קוונטית

אם הם צודקים, ב- 2025 נהיה יותר בריאים ויותר ירוקים. זו תחזית מאוד הגיונית, השאלה היא רק עד כמה. אגב, תמיד מעניין לבדוק תחזיות כאלו בדיעבד, אז שימו גם לכם תזכורת ביומן ובינתיים ראו פוסט ישן שלי שבחן תחזיות שנתן הסופר המפורסם אסימוב ל- 2014, לפני 50 שנה בדיוק.

 

להגיב

מכוניות ללא נהג

האם מכוניות ללא נהג זו ההמצאה ב- "ה" הידיעה שתשנה את חיינו? יש החושבים שכן וראו מצגת מפורטת בנושא. אחת הטענות היא שמכוניות ללא נהג הן יותר בטוחות, וסביר שזה יהיה נכון בממוצע. אבל, את מי נעמיד לדין כאשר מכונית ללא נהג תעבור על חוקי התנועה עקב כשל זה או אחר? ומי יקבע מה המכונית צריכה לעשות כאשר ילד מתפרץ לכביש מתחת למרחק העצירה המינימלי והמכונית (המכונית …) צריכה לבחור בין לדרוס אותו לבין עלייה על המדרכה ופגיעה במי יודע מי ומה?car

 ואגב, במכונית ללא נהג באנגליה, באיזה צד לא ישב הנהג?

 

להגיב

2014 במנהרת הזמן

אחרי הפסקה עקב המעבר לכתיבה בבלוג של קק"ל globeblog – חושבים עולמי פועלים מקומי, הנה פוסט חדש גם כאן 🙂 והפעם, על התחזית ל- 2014 שנתן סופר המדע בדיוני הנודע אייזק אסימוב בדיוק לפני 50 שנה, בשנה בה נולדתי – 1964. לרגל "היריד העולמי", פרסם אסימוב בניו יורק טיימס מאמר קצר עם תחזיות בשלל נושאים.

בחלק מהנושאים אסימוב היה (כצפוי) אופטימי טכנולוגית – מכוניות מרחפות, מושבות בחלל, מקורות אנרגיה. בחלק אחר הוא מפתיע ברמת הדיוק.

בתחום הרובוטיקה, למרות שהוא חרג מעט, נראה שהוא חזה נכונה את קצב ההתקדמות המוגבל. אנחנו לא מתקדמים כפי שהוא חזה, אבל גם לא רחוקים משם, ואני הייתי מנחש הוא יניח התפתחות גדולה עוד יותר:

Robots will neither be common nor very good in 2014, but they will be in existence … It will be such computers, much  miniaturized, that will serve as the "brains" of robots …  the I.B.M. building at the 2014  World's Fair may have a robot housemaid – large, clumsy, slow-moving but capable of general picking-up, arranging, cleaning and manipulation of various  appliances.

בנוסף, הוא חזה בהצלחה את הטלוויזיה 3D, ואפילו טלפונים חכמים:

Communications will become sight-sound and you will see as well as hear the person you  telephone.  The screen can be used not only to see the people you call but also for studying  documents and photographs and reading passages from books.  Synchronous satellites, hovering in  space will make it possible for you to direct-dial any spot on earth,

עוד נושא בו התחזית שלו מדויקת הוא התחום הדמוגרפי – אוכלוסיית העולם, תוחלת חיים במדינות המפותחות, ועוד. אבל זה לא מפתיע. הדמוגרפיה הוא מדע העתיד המדויק ביותר, ואסימוב זיהה נכונה שכדור הארץ לא יוכל לשאת אנושות הצומחת באותו קצב שאפיין את תחילת המאה ה- 19 לאורך זמן.

לתשומת לב מיוחדת ראויה הפסקה האחרונה שלו – כל אחד מוזמן לשפוט עד כמה היא התגשמה:

… mankind will suffer badly from the disease of boredom, a disease spreading more widely  each year and growing in intensity.  This will have serious mental, emotional and sociological  consequences, and I dare say that psychiatry will be far and away the most important medical  specialty in 2014.  The lucky few who can be involved in creative work of any sort will be the true  elite of mankind, for they alone will do more than serve a machine.

Comments (2)

השבת הרחובות לציבור עם קצת צבע ויוזמה

רק לאחרונה הלכנו להצביע בבחירות המקומיות – האם לא הייתם רוצים שהתוצאות יהיו כמו בהרצאה נותנת ההשראה ב- TED על מתיחת הפנים שעוברים רחובות ניו יורק? (תודה למאירה על הלינק). עם קצת צבע, כמה כיסאות ושמשיות – הרחובות הוחזרו לאזרחים, ועם קצת תכנון והשקעה – נפתחו בכבישים נתיבים בטוחים לרוכבי האופניים. במקום שאכביר מילים – לכו לראות את ההרצאה, ומיד אחר כך שלחו את הלינק למועמד שבו בחרתם. שיתחילו הנבחרים לעבוד. זו לא בעיה של כסף, אלא של תפיסה ותעוזה. קדימה חולדאי – בוא נתחיל בכיכר דיזינגוף, כיכר אתרים, ואפילו כיכר המדינה. 15 שנים אתה ראש עיר ושום דבר לא השתנה בכיכרות האלו. לך תראה מה עשו לטיימס סקוור בתפוח הגדול. אם אפשר שם אז למה לא פה? ואל תעצור בכיכרות המרכזיות, אלא קח קצת צבע ויוזמה, ותביא התחדשות עירונית גם למרכזים השכונתיים ברחבי בעיר. גרור באוזן את אנשי התחבורה, וסוף כל סוף שנה משהו בתחבורה הציבורית בעיר הפקוקה הזאת. תיסלם על פרוייקט שיתוף האופניים, אבל אין בו די – צריך לדאוג שגם יהיה לנו  היכן לפדל בבטחה. אם אפשר בניו יורק אז למה לא בתל אביב? ואם יש לך יום חופשי השבוע, כבוד ראש העיר, לך לכנס הארצי של איגוד אדריכלי הנוף, שיתקיים ביום חמישי 31/10 בחיפה. יש שם הרצאת אורח על התחדשות הסביבה העירונית בקופנהגן, ותמונה אחת טובה מאלף מילים.haifa1

Comments (1)

מנועים למכוניות 2050

צוות מייעץ לשר האנרגיה האמריקאי פרסם דו"ח על אנרגיה לתחבורה ב- 2050. הכותרת העיקרית – מנועי בעירה פנימית ימשיכו להיות מערכת ההנעה המרכזית גם באמצע המאה. כמה לא מפתיע כאשר הצוות נקרא National Petroleum Council ומחצית ממחברי הדו"ח שייכים או לתעשיית הנפט או לתעשיית הרכב. לתת לחתול לשמור על שמנת משאיר הפעם ריח עבה של נפט באוויר.

כשקוראים את תמצית הדו"ח אפשר לרגע להתבלבל – הדו"ח כולל דיון בפתרונות מתחרים ומתייחס ליעדים שאפתניים וראויים בהיבט הורדת פליטות גזי החממה. טוב ויפה אבל זה לא מספיק.

הבעיות העיקריות של הדו"ח בעיני הן שהוא מתחיל מהביקוש ושהוא מציע להשקיע בתשתיות בכיוונים נכונים אך לתת לכוחות השוק לקבוע את הטכנולוגיות המובילות. אנחנו כבר יודעים שזה לא עובד – הביקוש הוא דבר שצריך לעצב ובעיקר להקטין את הצורך בתחבורה פרטית, ועל כוחות השוק לצערנו אפשר לסמוך שיעשו הכי טוב לבעלי ההון בטווח הקצר תוך הזנחת העתיד של כולנו.

השינוי ההכרחי יחול רק כאשר המחיר האמיתי של השימוש ברכב יגולם במחיר הנסיעה, כולל המחיר שישלמו הדורות הבאים. השינוי האמיתי יחול רק כאשר התחבורה הציבורית תהיה יותר יעילה ונוחה מהתחבורה הפרטית. אבל באלו כמו באלו, אין לצפות מהממועצת הנפט האמריקאית לעסוק.

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: