Posts Tagged תעשייה

חולצת טריקו תוצרת האיטי

Annie Leonard היוצרת העומדת מאחורי סדרת הסרטונים המעולה Story of Stuff בוחנת במאמר למגזין Yes את תרבות הצריכה ותפקיד האזרח באמצעות מחזור החיים של חולצת טריקו פשוטה. בפיסת בד אחת מקופלת הטרגדיה של אי השיוויון בעולם, העבדות המודרנית שהעולם "המפותח" כופה על העולם "המתפתח" בכלים שונים, ובהם אימפריאליזם כלכלי וסובסידיות חקלאיות, שרק מנציחות רעב ועוני.

הנה לינק למאמר המלא, ותזכורת לסרטון שפתח את הסדרה.

images

הסיפור שעומד מאחורי המאמר של אנני מתחיל בביקור שערכה במפעל חולצות T של חברת דיסני בהאיטי, במסגרתו ראתה נשים עובדות בתנאים מחפירים במשכורות מתחת למינימום, עבור מנכ"ל שמרוויח 100 אלף דולר לשעה בממוצע. כשניסתה לברר מדוע הנשים אינן חוזרות לקהיליות הכפריות מהן היגרו לערים, התשובה הייתה שמזון קואופרטיבי ייתר את החוות הפרטיות. האיטי הפכה ליבואנית מזון, ואתם יכולים לשער את האסון כאשר מחירי המזון האמירו כמה שנים מאוחר יותר, עקב שינויים גלובליים כגון מחירי הנפט, בצורות ועוד.

האיטי לא הייתה חזקה מלכתחילה – עוד אחד מאיי העבדים שייצר האימפריאליזם האירופאי, ועכשיו האימפריאליזם הכלכלי מכה שנית. מה הפלא שהמדינה הייתה כל כך חלשה כשהיכה בה גם הטבע, ברעידת האדמה ב- 2010 הזכורה כל כך לרעה. רעידות אדמה אנחנו לא יכולים למנוע, אבל בראייה ארוכת טווח הרעידה הייתה האסון הקטן של תושבי האי, ועל האסון הגדול אנחנו במו ידנו ארנקנו ופתק ההצבעה שלנו בקלפי אחראים. 

אני מסכים עם המסר המרכזי של אנני – זה שנקנה פחות חולצות T או נקפיד על חולצות שיוצרו בסטנדרט קיימות זה או אחר, אמנם חשוב אך לא יביא את השינוי.  לא מספיק להיות צרכנים מודעים יותר, וצריך גם ואולי בעיקר להיות אזרחים טובים יותר, אזרחים שמצביעים בקלפי למי שאכפת לו מהאסון שהקפיטליזם והגלובליזציה המיטו על המוחלשים, בחצר האחורית שלנו, ובעולם כולו.    

להגיב

עידן גיאולוגי חדש – Anthropocene

 

חלקכם בטח מכירים את ההרגשה של גילוי סינגל חדש. אחרי שרכבתם מי יודע כמה פעמים בחצר האחורית שלכם, יער בן שמן במקרה שלי, איזה כייף זה לגלות סינגל חדש שמתפתל ביער, כאילו ביקום מקביל, ממתין שתגלו אותו. 

ככה הרגשתי לאחר שסיפרו לי שהקהילייה הגיאולוגית דנה ברצינות על הכרזת עידן גיאולוגי חדש, Anthropocene, וחיפוש קטן ברשת חשף בפני שפע של אתרים חדשים שלא הכרתי, שעוסקים בהשפעת האדם על כדור הארץ .

אני ממליץ במיוחד על האתר הזה, שמספר את הסיפור, תוך שהוא מפנה אותנו לנקודות תצפית מרהיבות על הקורה והמשתנה ברחבי כדור הארץ. 75% משטח כדור הארץ (לא כולל גרינלנד ואנטרטיקה) נשלטים כיום על ידי האדם, בעיקר לצרכי חקלאות, והמספר הזה נמצא בעלייה מתמדת, אבל השפעת האדם הואצה באופן דרמטי עם המהפכה התעשייתית והמהפכה האורבנית.

הקשר בין אקלים כדור הארץ והעידן הגיאולוגי עבות במיוחד. בעיקרון, אקלים כדור הארץ הוא פונקציה של קרינת השמש, הרכב האטמוספירה, ופני כדור הארץ. בעבר הרחוק מאוד, לפני עשרות מיליוני שנים, כדור הארץ היה חם הרבה יותר ונטול קרחונים, בעיקר בגלל מבנה יבשות אחר והכיסוי שעל פני הקרקע. בעקבות תנועות טקטוניות כאלו ואחרות, התפתחו עידנים גיאולוגים חדשים והעולם הלך והתקרר.

תמונה2

הפעם הסיפור הוא קצת שונה. הפעילות האנושית הנמרצת משנה את פני כדור הארץ, ומביאה עלינו עידן גיאולוגי חדש, חם יותר מכל מה שהאנושות הכירה בעבר (לא להתבלבל בסקלה – השנתות בגרף הן עשרות מילוני שנים ואילו האנושות מלבלבת כחברה אלפי שנים בלבד, הבדל של ארבעה סדרי גודל …).

הערה: הגרף לקוח ממצגות של ג'ים הנסן. לא ברור לי במדויק מהו המקרא כחול/תכלת בחצים מצד ימין למעלה. ניתן לשים לב כי המועד המצוין בגרף להתקרחנות אנטרקטיקה פחות או יותר תואם למעבר מתכלת לכחול. אני חושב שכחול מייצג קרחונים בוודאות ותכלת בספק, אבל ייתכן ואני טועה.

להגיב

צמיחה ירוקה

השבוע דנה הממשלה בצמיחה ירוקה – תכנית רב שנתית שגיבשו יחדיו המשרד להגנת הסביבה ומשרד התעשייה והמסחר. להלן כלשונה הודעה שפרסמה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה עם הפנייה לחומרים שהוצגו (ממליץ במיוחד על תקציר התוכנית).

ביום ראשון השבוע הצגנו בפני הממשלה את עיקרי תוכנית הצמיחה הירוקה, שגובשה על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהמשך לתהליך ההתייעצות הרחב בו לקחת חלק. אני שמחה לבשר שהתכנית עוררה עניין רב בקרב ראש הממשלה והשרים, אשר הקדישו לדיון למעלה משעה. הדגשנו את הרעיון המכונן של חיבור בין כלכלה לבין סביבה, ופרטנו את המהלכים הצפויים. מרכיבים מהתוכנית הנוגעים לרכש הציבורי כבר אושרו כהחלטה, ומרכיבים אחרים ישולבו בהחלטות נוספות, כחלק מדיוני התקציב לשנת 2013. במקביל, החלה העבודה לחקיקת "חוק רישוי ירוק", אשר ישלב את צרכי הסביבה והתעשייה גם יחד, כחלק מהמהלך הלאומי [תקציר התוכנית | המצגת לממשלה | החלטת ממשלה ירוקה].

אני חושב שמגיעה הערכה רבה על התכנית, על השקיפות ועל ערוב הציבור בתהליך. יש לקוות שאותה מקצועיות תלווה את תהליך היישום, הבקרה והעדכון.

Comments (1)

קוקה קולה בצבע ירוק

נתקלתי בכתבה המדווחת על חנות לאופנה ממוחזרת ממוצרי קוקה קולה, והכותבת דנה ובצדק בשאלה האם זה למען הסביבה או שמובר ב"טיוח ירוק" בלבד, תעלול מסחרי הרוכב על הגל הירוק. ואז נזכרתי ששכחתי לכתוב על קשר חיובי והרבה יתר משמעותי בין קוקה קולה ומשבר המים הגלובאלי.

על הדברים שמעתי בכנס של IBM בארה"ב, כאשר הדובר המרכזי בארוע הפתיחה היה  Dean Kamen. הרצאתו הייתה מעוררת השראה – האיש שהמציא את הסגוואי הוא ממציאן סדרתי וחלק מהמצאותיו היו ועודן מוצלחות הרבה יותר מהפלופ המפורסם שלו. בנוסף, הוא היוזם והרוח החיה מאחורי הפרוייקט החינוכי טכנולוגי FIRST שהוא סיפור הצלחה מדהים בפני עצמו. אבל הפעם אני כדי לספר לכם על הקשר בין האיש המיוחד הזה, מים וקוקה קולה.

הקשר בין השנים התחיל כאשר חברת קוקה קולה הזמינה מחברת ההנדסה DEKA ש- Dean Kamen ממנכל או מהנדל איך שתקראו לזה, מתקן חדש לערבוב משקאות. אני מניח שעוד נפגוש רבות את המתקן הזה, אבל אנחנו לא כאן בשביל פרסומת. הקטע המעניין הוא כיצד הקשרים הטובים שנוצרו בין הצדדים הביאו את הממציא והיזם שלנו להציע מודל טכנולוגי-עסקי מבטיח לרווחת תושבי המדינות המתפתחות.

בצד הטכנולוגי, Dean Kamen עומל על פיתוח שתי קופסאות, האחת יודעת להפיק אנרגיה כמעט מכל דבר, כולל למשל צואה של פרות, והשניה יודעת לטהר מים לא משנה כמה מזוהמים הם יהיו, לרמה של מי שתיה. החלום של האיש הזה הוא שקופסאות אלו יגיעו לכל פינה ופינה בעולם, ומי יודע טוב יותר לעשות את זה מחברת קוקה קולה? כה רבות כבר נכתב על החדירה הגלובאלית של החברה, ואת זה בדיוק Dean Kamen ביקש לנצל. חברת קוקה קולה משיקוליה היא החליטה לאמץ את המיזם וכל שנותר לנו זה לעקוב אחר הדברים ולאחל להם בהצלחה.

להגיב

עליית מי הים התיכון ומפרץ חיפה

לפני זמן לא רב התפרסמו הממצאים העיקריים ממחקר שנערך באונ' י"ם בנושא רגישות קו החוף הישראלי לעליית מי הים התיכון, הצפות עונתיות וצונאמי. את הכותרות תפס כמובן הצונאמי, וודאי אחרי האסון ביפן (כתבה לדוגמה בהארץ). מסתבר, למי שלא הכיר, שצונאמי כבר הכה בחופי הארץ והאפשרות שיחזור שרירה וקיימת. זה טוב שמכירים, ואפילו מתכוננים (ראה דיווח על הערכות חיל הים).

מאחת החוקרות (ד"ר מיכל ליכטר) בקשתי וקבלתי פרוט של תוצאות המחקר, במתכונת של דף מידע בהיר וגרפי. רצ"ב תמונה אחת מתוכו, בה אני מבקש להתמקד בפוסט זה.

מה שאנחנו רואים בתמונה זה את השטחים שיוצפו במפרץ חיפה ובאזור נהריה, תחת המקרא הבא:

  • בורדו – הצפה קבועה תחת הנחה של עליית מי הים במטר (עקב התחממות כדור הארץ, זהו תרחיש סביר ביותר למאה ה- 21!) או הצפה בערך אחת לשנה, במקרה של עליית ים צנועה יותר וסופה חזקה (כגון זו שהכתה בדצמבר האחרון בחופי הארץ).
  • ירוק – הצפה אחת לשנה בערך (כאמור, בעת סופה) בהנחה של עליית מי הים במטר.
  • שאר הגוונים – הצפות בעת הצונאמי, בהנחה של גלים ממטר אחד ועד שישה מטרים.

לכל מי שלא מצליח להזדהות, שטחי ההצפה מקיפים את כל מפרץ חיפה על המפעלים הרבים השוכנים בו!

אגב, במחקר אחר של המכון הגיאולוגי במשרד התשתיות משנת 2009, התמונה המצטיירת הרבה יותר אופטימית, אבל נדמה לי שהמחקר הנ"ל לא התחשב בעליית מים הים, וזהו פקטור משמעותי. בכל מקרה, בהתייחס להצפות הקבועות/עונתיות אני בטוח שהמחקר האחרון אכן מהימן – לגבי מודלים של צונאמי אני מאמין שיש אי וודאות רבה, אבל לגבי השטח שיוצף בעלייה קבועה של מי הים, או בסערה, אני לא חושב שיש מקום לטעות.

לאור הנתונים נדרש לבחון לאלתר דרכים להגן על התשתיות הממוקמות במפרץ.

ראשית, נכון לברר האם ניתן להגן על התשתיות מפני עליית מי הים במטר לערך. אני לא יודע האם זה מעשי ומה המשמעויות, אבל חשוב שנברר את הדברים לפני שנקבל החלטות. להגן מפני הצונאמי זה לא סביר, ולכן נדרש גם לבחון את היקף הנזק הסביבתי מהפגיעה במפעלים בעת צונאמי, ואני מתכוון לא רק לנזק למפעלים עצמם, אלא גם ואולי בעיקר לנזק אפשרי לתושבי האזור משחרור חומרים מסוכנים. אם לא ניתן ו/או יקר ביותר להגן על המפעלים מעלייה קבועה של מי הים במטר לערך, ו/או לא ניתן למנוע שחרור נרחב של חומרים מסוכנים במקרה של סופה חזקה (או צונאמי), הרי שעל המדינה לבחון ברצינות רבה את העברת המפעלים מהמפרץ.

אין לי מושג האם המפעלים במפרץ, המשרד להגנת הסביבה, או כל גורם אחר, כבר נדרשו לנושא, ואשמח לכל עדכון ממי שמכיר את הדברים.

Comments (3)

שדה בריר

מזה תקופה ניטש מאבק בין קבוצה מתושבי ערד לבין מפעלי רותם (אשר בבעלות האחים עופר) באשר לכרייה בשדה בריר. התושבים דואגים לאיכות החיים והחברה דואגת לפרנסתה, והקונפליקט ברור.

אני כותב את הפוסט הזה כדי לברך את שני הצדדים על השקיפות שהם מגלים במאבק – תושבי ערד היו הראשונים (nobarir) ולאחרונה פתחה גם חברת רותם דף מידע לציבור (sdebarir).

את דעתי בנושא טרם גבשתי. מצד אחד פעם אחר פעם נדמה לי שעיקרון הזהירות המונעת מביא לשיתוק, ולאחר ביקור במכרות רותם ומפגש עם חלק מהמתנגדים, התרשמתי שלא כצעקת המתנגדים. מצד השני, המתנגדים מצויידים בחוות דעת רבת עוצמה אודות הסיכון הבריאותי ממומחים לדבר.

ולכן בינתיים אני עם הדילמה נשארתי, וכל מי שמעוניין מוזמן לבקר באתרי שני הצדדים ולהתרשם בעצמו.

להגיב

הצד הירוק של המטבע

על רקע התמונה הצרכנית הצרחנית בפתיחת סניף H&M בישראל, הופתעתי לגלות בכניסה לסניף החנות בפירנצה את השלט הבא:

אני יודע שיש הרואים בכך התיירקקות (greenwash) אבל אני עדיין חושב שזה עדיף.

לדעתי, שני הדברים עושים טוב לתפיסת ה- קיימות – כשם שפתיחת הסניף בארץ הראתה כמה רחוק ונמוך אפשר להגיע וגרמה לרבים לפקפק בדרכם, כך שינוי הכיוון הזה, קל ככל שיהיה, מראה את עומק החדירה של תפיסת הקיימות. 

להגיב

Older Posts »
%d בלוגרים אהבו את זה: